מרדית', תרגיעי

בשבוע שעבר סיימנו עם טוויסט: לאמיליה יש גידול במוח, מה שאמור להסביר את ההתנהגות הלא נורמלית שלה. הגידול, מסתבר, נמצא שם כבר עשר שנים, מה שאומר שמעולם לא הכרנו את אמיליה האמיתית ושכבר כשנכנסה לחיינו בעונה 7, היא הייתה, ובכן - סייקו. גידול במוח זאת בהחלט דרך יצירתית להסביר דמות בעייתית כמו של אמיליה וזה כבר נעשה יותר מפעם אחת ב"אנטומיה" (סבבה, לאיזי יש גידול, אחלה תירוץ ללמה היא כזאת בלתי נסבלת).

אמיליה מתקשרת למנטור שלה ד"ר טום קורסיק (מוכר לכם כריצ'רד פיש מ"אלי מקביל") שיבוא להצלה, אבל בינתיים הוא בעיקר גורם לה להתחרט על הרגע שהיא ביקשה ממנו עזרה. ולמרות שהוא סובל מהדושיות שלרוב נלווית למנתחי נוירו שחושבים שהם אלוהים, הוא מביא איתו הבטחה לדמות חדשה שאנחנו הולכים לחבב במיוחד.

אז טום מכריח את אמיליה לספר לפחות למישהו אחד על הגידול והיא בוחרת בריצ'רד וובר. ולא, נגיד, באחת משתי האחיות שלה, או בעלה. דה לוקה מנסה לספר למגי על הגידול באחד מהרגעים היותר חמודים בפרק ומוכיח שמגיע לו כבר איזה קו עלילה משלו (בחיית שונדה, פרגני לו משהו יותר רציני מ"אלכס החטיף לי מכות" או "אחותי הגניקולוגית אובססיבית לאורגזמות"). טום ממשיך ומסביר לה  שהיא "לא בדעה צלולה כבר שנים" - מה שנקרא, ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים. בנוסף, הוא גורם לאמיליה לפקפק בכל הניתוחים שביצעה והיא נכנסת לטרפת (כמה מפתיע) עד שריצ'רד מוכיח לה שוב שהוא הבנאדם המתאים לפנות אליו בענייני אלכוהוליזם וגידולים. הוא מצליח להרגיע אותה עם הנתון הסטטיסטי הכה נוח שמספר המנותחים שהיא הרגה היה אפילו יותר נמוך משל אחיה, דרק שפרד האלוהי שהצלת חיים היה השם האמצעי שלו. כנראה ריצ'רד לא שמע על כל הקטע הזה של "אל נא תדבר סרה במתים", אבל עדיין, זה גרם לה להתאפס על עצמה ולהפסיק לאכול לנו את הראש ככה שהמטרה מקדשת את האמצעים.

חוץ מלנזוף באמיליה על זה שיש לה גידול בראש, טום נוזף גם בדה לוקה ובריצ'רד על איך שהם לא הבחינו בהתנהגות החריגה והאובססיבית שלה, קאט ל: דה לוקה וריצ'ארד עם פרצופים אשמים. אבל בואו, אי אפשר באמת להאשים אותם שלא שמו לב לזה, בכל זאת מדובר בבית חולים שבו אם אתה לא בנאדם אובססיבי שמרוכז בעצמך בלבד, אתה כנראה לא תתקבל לעבוד שם.

ואם כבר אנשים שמרוכזים בעצמם - זה בדיוק הזמן לעבור לדבר על מרדית'. בפרק הזה מרדית' דואגת להראות לכל מי שנמצא בסביבתה כולל הבת שלה זולא (שמתי בדיוק היא הספיקה לגדול ככה?!) שהיא עצבנית, ממורמרת ובמצב רוח רע או במילים אחרות: היא הפכה סופית לאליס גריי. איזה מזל שהפסיכיאטר שלה מימי האבל על דרק בדיוק התאשפז והיא קיבלה הזדמנות לעשות את הדבר האהוב עליה: לדבר על עצמה בפני בנאדם שמרותק למיטה ומתפרנס מהיכולת שלו להקשיב למנתחים נרקיסיסטיים שחושבים שהם מרכז העולם. היא מדברת איתו על מערכת היחסים שלה עם נייתן, על זה שמה שחיבר ביניהם היה ששניהם איבדו את אהבת חייהם - ואז נופל לה האסימון והיא מבינה למה היא כל כך כועסת. היא רצה לנייתן ומסבירה לו שהעובדה שהוא החליט לוותר על המתנה הזו שהוא קיבל, גורמת לה להרגיש נבגדת. לא ברור איך העובדה שהוא בחר לא להילחם על אשתו שבכלל לא רוצה להיות איתו היא בעצם בגידה במרדית' אבל היי -אם היא לא תהיה מספיק מרוכזת בעצמה יהיו חייבים לפטר אותה.

מד הבכי: 2 מתוך 10. בכינו קצת ברגע שג'ו מציעה לאלכס לחזור הביתה והשניים סוף סוף יכולים לשים מאחור את כל מה שהיה. וגם - סשן המזמוזים במעלית לגמרי החזיר אותנו בזמן לימים היפים של דרק ומרדית'. נוסטלגיה עובדת, אין מה לעשות.

בקטנה: אם שופטים על פי שלושת הפרקים הראשונים, נראה שהעונה הזאת הולכת להיות יותר הומוריסטית ופחות כבדה. אבל אם שופטים לפי 13 עונות של שונדה ריימס, כנראה העובדה שעדיין לא באמת דמענו עד עכשיו רק מבשרת על ים של דמעות בהמשך. נחכה בסבלנות ונחזיק את הממחטות בהישג יד עד אז.

"האנטומיה של גריי" משודרת בימי שני בשעה 21:15 בyes Drama ובyesVOD