הפרק האחרון של העונה השנייה של "אופוריה" סגר חלק מהקצוות, אבל השאיר כמה מהם פתוחים מאוד. זוכרים את לורי? האישה שאיימה על רו שהיא תמכור אותה לזנות אם היא לא תחזיר לה את הכסף? האישה שרו עדיין חייבת לה אלפי דולרים? אם יש דבר אחד משונה בשני הפרקים האחרונים, הוא האופן שבו רו מסתובבת לה בנינוחות, צופה במחזה של לקסי, קופצת לבקר את אליוט, מנשקת את ג'ולס על המצח ומשלימה עם הפרידה שלהן - כשמעליה אמור עדיין לרחף איום מקפיא דם.

זאת שאלה אחת שהעונה הבאה תהיה חייבת לתת לה מענה, אבל בינתיים ראינו את רו צועדת צעד עצום לעבר הגאולה, ומסיקה בדיוק את המסקנות שהיא הייתה צריכה להסיק מהמחזה של לקסי. הוא נותן לה הזדמנות להסתכל על עצמה מהצד, להבין שהגרסה הלא מסוממת שלה היא לא כל כך גרועה כמו שהיא חושבת, וגם שישנן דרכים אחרות לתעל עצב, אבל ואובדן. ממש כמו שקיוויתי שיקרה בריקאפ של שבוע שעבר, המחזה גורם לרו להושיט יד ללקסי ולבקש עזרה.

רו מבינה שכדי להיגמל מסמים, היא גם צריכה לשנות את התנאים הסביבתיים שלה. היא מבינה שלקסי היא לא ילדה תמימה שאין לה יכולת להבין את מה שעובר על רו, אלא בדיוק להיפך - אדם בוגר ומלא תובנות שנובעות מההתבוננות השקטה והאמפתית שלה כלפי הסובבים (אולי פחות אמפתית כלפי קאסי, אבל מיד נגיע לזה). כשהיא רואה שלקסי תיעלה את העזיבה של אבא שלה לאמנות היא בוחרת בחוכמה להתקרב אליה שוב, ובמקביל מבינה שעם כל הצער בדבר היא חייבת לוותר על אליוט וג'ולס.

הסיפור עם אליוט קצת יותר פשוט. רו עדיין מחבבת אותו, אבל הבילוי המשותף העיקרי שלהם היה לעשות הרבה סמים, ועכשיו כשרו באמת מנסה להתנקות אין לה ברירה אלא לקחת צעד אחורה. עם ג'ולס הדברים כמובן מורכבים יותר. באופן עקרוני, ג'ולס יכולה להיות גורם משפיע לטובה בחיים של רו: היא יציבה יחסית לרוב הדמויות בסדרה, היא ממוקדת ומפוקסת בעתיד שלה מבחינת השכלה וקריירה בתחום האופנה, היא נשארת שלווה גם כשהיא עוברת דברים מאוד מטלטלים והיא מאוד אוהבת את רו. 

זנדאיה,
איפה לורי? רו ב"אופוריה"|צילום: Eddy Chen/HBO, באדיבות yes ,HOT וסלקום tv, יח"צ

זאת שחיה ואוהבת

בסוף הפרק, רו מדברת על האהבה שלה לג'ולס בלשון עבר. נראה שהיא משוכנעת שמדובר בהחלטה נכונה ובוגרת, אבל יש בדיבור הזה גם פן מאוד נאיבי. רו הרי כבר הייתה נחרצת לגבי ג'ולס בכמה וכמה מקרים, ועם כמה שאנחנו רוצים להיות אופטימיים עבורה, החיים פשוט לא עובדים ככה. גם אם רו תצליח לא ליפול שוב לסמים, קשה באמת להאמין שהסיפור שלה עם ג'ולס נגמר. ובכל זאת - כמה נעים לראות אותה מנסה לשפר את עצמה, אחרי עונה כל כך קשה.

רו היא אולי הדמות הראשית, אבל כולנו יודעים שהעונה הזאת שייכת לקאסי ולסידני סוויני, שגילמה באופן מופתי את דמות הנערה הצמאה לאהבה. במהלך רוב העונה קאסי נתנה לדבר אחד בלבד לנהל אותה: הערגה הנואשת לתשומת לבו של נייט. בפרק הקודם היא אמרה לו שהיא רוצה שהוא ישלוט במה שהיא עושה, עם מי היא מדברת ומה היא לובשת, אבל במובן מסוים - הוא כבר עשה את זה לכל אורך העונה. אחרי ההפלה שעברה בעונה הקודמת, קאסי נשארת מרוקנת רגשית, ונייט הוא בדיוק האדם שמתאים למצב שבו היא נמצאת. הוא לא יבקש ממנה להסתכל על עצמה או יעודד אותה להשתפר, כי הוא לא מצליח לעשות את זה בעצמו. הדרך להרגיש פחות שבורה היא למצוא את האדם הכי שבור בסביבה, ושם קאסי ונייט נפגשים.

קאסי אמנם רותחת על אחותה כשהיא עולה על הבמה להתעמת איתה ולחרב את המחזה, אבל בלי לשים לב המחזה של לקסי גורם גם לה לנסח משהו חשוב על עצמה. היא זאת שחיה, היא זאת שאוהבת, היא זאת שנפגעת. קאסי עדיין צעירה מכדי להבין איך לנתב את כל הרגשות שסוערים בתוכה, אבל היא לא לגמרי טועה - הנטייה שלה לקחת סיכונים וללכת אחרי הלב יכולה להיות כוח העל שלה, אם היא רק תלמד, וסליחה על הקלישאה, לאהוב את עצמה. ואגב לאהוב את עצמה: הרגע שבו היא מתנפלת על הדופלגנגרית שלה משחזרת את סצנת האורגזמה על הקרוסלה היא לא פחות ממופלאה.

מה שקורה לאחר מכן הוא הקרב הבלתי נמנע שאנחנו - ומאדי - מחכים לו חצי עונה. אבל למרות הסיפוק שמגיע עם סצנת הרדיפה במסדרונות, הרגע החשוב באמת בין מאדי לקאסי קורה רק לאחר מכן, בשירותים. קאסי מספרת לה שנייט נפרד ממנה ומאדי עונה לה "אל תדאגי, זאת רק ההתחלה", במבט וטון שמכילים בתוכם כל כך הרבה משמעויות. מאדי זועמת, כמובן. החברה הכי טובה שלה בגדה. כשהיא אומרת לה "אל תדאגי, זאת רק ההתחלה", מדובר בחצי איום וחצי אזהרה. היא יודעת שאף סטירה או הטחה בקיר לא תפגע בקאסי כמו מה שהעתיד שלה עם נייט יביא איתו. אבל בתור מי שחוותה ממקור ראשון את האלימות של נייט, ורק לאחרונה מצאה את עצמה בסיטואציה סיוטית במיוחד איתו, היא לא יכולה שלא להיות מפוחדת עבור קאסי. במקביל, נראה שהיא מבהירה לה שאין לה שום כוונה להציל אותה מהקשר הזה, גם אם הוא יהפוך למתעלל, כי קאסי הביאה אותו על עצמה. אבל כמו שכבר למדנו להכיר את מאדי, יש סיכוי טוב שברגע האמת היא תתעלה על עצמה. 

מתוך
השראה אופנתית. אשטריי ב"אופוריה"|צילום: Eddy Chen/HBO, באדיבות yes ,HOT וסלקום tv, יח"צ

אקדח לירות איתו בחזרה

כשרו ולקסי נפגשות אחרי המחזה, נראה שלקסי בכלל לא חושבת על פז או תוהה מה קרה לו. בחירה תסריטאית די מוזרה, בהתחשב בכמה שהם התקרבו במהלך העונה. עם הרקע האישי/מקצועי של פז, גם סביר להניח שלקסי מבינה שקרה משהו רע ושהוא לא סתם הבריז לה. המילים שהוא אומר ללקסי בתחילת הפרק חוזרות לנשוך אותו: "אף אחד אף פעם לא נורה וחשב לעצמו 'וואו, תודה לאל שלא היה לי אקדח לירות איתו בחזרה'", הוא אומר ללקסי, כשבסוף הפרק הוא מאבד את אשטריי בדיוק בגלל ההחלטה שלו לירות בחזרה. זה הזמן לומר שלמרות ש"אופוריה" מצטיינת בבניית דמויות, לא היה מאמץ גדול לבנות לאשטריי אישיות מורכבת, והוא משמש בעיקר ככלי להראות לנו את הנאמנות של פז למשפחה שלו - וכהשראה אופנתית. הילד יודע לבחור חליפות טרנינג.

לא ברור עדיין מה יעלה בגורלו של פז, עד כמה הפציעה שלו קשה ואיך הוא ישתלב בעונות הבאות כשדי ברור שהוא בדרכו לכלא, אבל השאלה המעניינת ביותר שעומדת במרכז פרק סיום העונה היא השאלה שנייט שואל את עצמו כבר כמה פרקים - האם הוא באמת יכול להיות אדם שונה אם הוא ישים מאחוריו את המשקעים שקשורים לאביו. ההתנהגות של נייט היא לרוב ילדותית וקטנונית, אבל כשהוא מסגיר את קאל למשטרה, מדובר באקט נקמה די מובן והגיוני. הוא אוחז בידו את הסרטונים המפלילים של קאל, וכשהוא אומר לו ש"הכל" נמצא על הכונן הנייד הזה, אי אפשר שלא לתהות אם הוא מתכוון גם לסרטון של ג'ולס, ואם הוא אכן נתן לה את העותק היחיד להשמדה או שיקר לה, שוב. כך או כך, סביר להניח שהיא ממש לא הייתה הקטינה היחידה שקאל שכב איתה וצילם בסתר, כך שיהיה למשטרה עם מה לעבוד. 

בסצנה הכואבת הזאת נייט סוף סוף מתבגר. יש לו אקדח בכיס, אבל במקום להשתמש בו הוא בוחר בכנות וחשיפה רגשית - מילים שבכלל לא חשבנו שהוא מכיר. הוא מספר לקאל על הסיוט החוזר שלו, שהוא רק חלק אחד מהמחיר הרגשי הכבד ששילם על כך שגילה את הסרטונים בגיל כל כך צעיר ובחר להגן עליו ולשתוק, והוא סוף סוף מקבל גילוי אהבה מאביו, למרות שנראה שמאוחר מדי. כשנייט אומר לקאל שהוא מי שהוא, ושהוא לא חושב שהוא עומד להשתנות, סביר שהוא מכוון את הדברים האלה גם כלפי עצמו, ספק כהרמת ידיים וספק כאמירה של תקווה, שאולי לו עוד יש את ההזדמנות להשתנות. ממה שראינו מנייט עד כה, יש לנו את כל הסיבות להיות סקפטיים.