תנו לי רגע לעכל את זה ששטראובר הלך, טוב? הלב של המטבח, המחששה וחדר המיטות גם יחד - הלך לבלי לשוב. מי יבשל עכשיו? מי יעשה כלים? מי ישב על ספה ויהיה חתיך עם בלורית טו דיי פור? אל תענו לי.
שבוע לסיום העונה - והדיירים כולם על הקצה. וכשאני אומרת כולם אני מתכוונת לשי חי: כל החברים שלו הודחו בזה אחר זה - קודם אורי גרוס, אחר כך נרי, ועכשיו הישאם - ושי חי נשאר לבד בחברתם של אטמי האוזניים שלו. לוידעת אח גדול, זה אולי הזמן להכניס לו את איציק קרסנטי עוד פעם.
עם הבדידות בא החירפון - ושי חי הישן, הזועם והבריון, ההוא שהתחרע על מיצג מקרטון, אותו אחד ששבר את משימת החומה הסינית סתם כי בא לו - קופץ לקדמת הבמה, ומוודא הריגה על שי חי החדש. ועכשיו נשחק את המשחק: מה גרם לשי חי לומר את המשפט הקיצוני הבא, בשיחה עם נטלי: "זה לא הגיוני בשום עולם. זו סטייה חברתית"? א. גילוי עריות ב. ביגמיה ג. שאותן הבדיחות מסופרות בבית כבר חודש וחצי. נכון! ברכותי לזוכים! מה שמפריע לשי חי הוא חוסר הגיוון בצחוקים של הבית ( = מחדל), וכנראה גם חוסר הבנה של הקונספט עליו מושתת קומדיה - "ראנינג גאג". וואלה, צודק. גם בעיני זה תמוה שאנשים עדיין רואים חברים בשנת 2019.
וכמו תמיד עם שי חי, ריב שמתחיל בפרטיות חדר השינה - סופו להתפוצץ במחששה קבל עם ועדה: "נטלי, בריונית היית מהיום הראשון ובריונית תצאי מפה!". תגידו, הפוסל במומו פוסל, זה נכתב עליו, נכון? שי חי הוא כמו משחק בינגו שהצמידו אליו פצצה מתקתקת: אסור לומר בנוכחותו את המילים "אלים", "בריון", "משחק למצלמה" ו-"נטלי דדון" מפחד שיהיה בינגו והוא יתפוצץ. "את הצבועה הכי גדולה בבית הזה" המשיך שי חי עם טיעון מהאהובים בריאליטי, בעוד נטלי מגנה על אסף: "הוא לא יפחד לעשות פה שמח!". ובזמן שהטונים עולים בין השניים - עדי לאון מתרווח להנאתו עם חיוך של אחד שבדיוק עלתה לו האקסטה.
טוב, אפשר להבין את השמחה לאיד של עדי, זה הרי משחק האמת או חובה שהוא יזם שהתחיל את כל המריבה הזאת. כלומר, פחות אמת או חובה ויותר 'עדי לאון הוא צחי קומה עם בקבוק', בו הוא מעמת את דיירי ה-VIP עם שאלות מביכות על אסף ונטלי, שטראובר ונטלי, והדיכאון הקליני של שי חי. אגב, שמתם לב שעדי כל הזמן חוזר לנושא בית הנשיא עם אורלי, כאילו הוא מטיל ספק באמינות שלה? נשמה, קצב הורשע, ישב בכלא והשתחרר. אפילו הוא כבר עבר הלאה. לנטלי הוא הפנה את השאלה 'האם את גולד-דיגרית - כן או כן', רק במילים שלו: "היית יוצאת נגיד עם מוכר בחנות בגדים?". זבנים יקרים שידם אינה משגת את נטלי דדון - אני איתכם. ולא רק אני - גם שי חי, מוכר שעונים במיל', איתכם במאבקכם.
זה גם היה הפרק של ויקי כנפו, שנעלבה משטראובר ועדי על הניסיון שלהם לצייר אותה כאישה שכונה: "את משחקת אותה עדינה - בחדר האח את מעיפה את הספה באוויר". תשמעו, זה לא מתוחכם מידי. ויקי היא אישה מזרחית, מבוגרת מהפריפריה, שמעמידה סירים לפרנסתה - אז מה היא תהיה? בקלאס? מה פתאום, זה לא מתיישב להם עם הסטיגמה. בפרק הקודם, מיינד יו, עדי התווכח עם ויקי שהיא לא מצביעת מרצ. לא משנה כמה ויקי ניסתה להסביר לו שדווקא מפלגת השמאל מייצגת את האג'נדה שלה - הוא סרב להאמין וניסה לכופף את המציאות ככה שתתאים לו בול לתבנית, כי כידוע - מדובר באישה שהיא פי אלף יותר מסעודה משדרות. עצוב.
שבוע לפני הגמר, ובבית האח עוד לא התרוממה מסיבה אחת ראויה, עם מוזיקה, ריקודים ומספיק אלכוהול שיגרום לבנזיני להתחרמן עם הכרית שלו. מה עשו במקום? "ברביקיו", או "עוד חסות לרמי לוי שיווק השקמה, וואו איך זולה הסינטה אין מחירים כאלה". לא הבנתי, מה הבעיה להתארגן על גרייגוס, נרגילה תפוח ופלייליסט של עומר אדם? אבל משימת העל האש הצליחה במשהו אחד - לגרום לעדי לאון להתנדב לראשונה העונה, ואולי אי פעם בחייו - ולקנות את הבשר לאירוע (במטרה להוכיח את גבריותו המתפרצת, כמובן). עוד הרשים אותי במשימה: המחויבות של אסף לבטטות וקלמנטינות. לא שזה עזר - עדי שיחק את עצמו 'החירש עם הבובות' והעמיס במקום עוד מרגז. יאללה, שבוע אחרון, שיתפנקו.
בקטנה:
- שי חי מתמרמר: "נשארה פה חבורה שהיא כוחות הטוב והצחוקים והכיף. והבוכיטריה". אוקי אני נשבעת שאת הקומפלימנט האחרון הוא המציא.
- שי חי שם אטמי אוזניים, והם לא שלו. הם של הישאם. כן, הם חלקו אטמים. בעעע הלכתי להתקלח.
- עדי בתגובה להדחתו של הישאם: "הלך הכנאפה, הלך הפלאפל". כואב כאילו הדיחו את אבו שוקרי המקורי.