כבר בפרק השני של "פשוט ככה" היה ברור שקארי מתמודדת באופן מרשים במיוחד עם המוות של ביג, בטח בהשוואה לסשן הדיכאון הכבד שהיה לה כשהוא הבריז מהחתונה בסרט הראשון של "סקס והעיר הגדולה". הבחירה הזאת ככל הנראה נעשתה כדי לא להפוך את העונה הזאת למופע של דיכאון ולשמור על קלילות יחסית, אבל במקביל אי אפשר שלא לשמוח עבור קארי - ולראות איך היא הפכה במשך השנים לאישה חזקה ויציבה.
הפרק השביעי ממשיך את הקו המעודד הזה (שהוא בטח פי כמה וכמה משמעותי ומעודד עבור צופים וצופות שאיבדו בני ובנות זוג), כשקארי מתעלת את הכאב, האובדן וגם האהבה אל תוך יצירה וכותבת ספר חדש, מול אותו החלון שאנחנו כבר מכירים היטב.
כשהיא נפגשת עם העורכת הנלהבת שלה, אנחנו מקבלים אמירת מטא מודעת לעצמה על הכיוון שלקחה העונה הזאת - כמו הקוראות של קארי, גם הצופות של "סקס והעיר" צריכות תקווה. אבל האמת היא שאת התקווה הזאת כבר קיבלנו לאורך הפרקים, כשראינו איך קארי מחלימה מהאובדן תוך שהיא זוכרת להעריך את כל מה שעדיין יש לה - ובעיקר חברות טובות. קארי אולי הייתה צריכה דייט כדי להדליק את ניצוץ התקווה הזה, אבל אנחנו כבר ידענו שהיא תהיה ממש בסדר.
עוד לפני הדייט, קארי כמובן חייבת להציג את האופציה הזאת לדיון בפרלמנט, שאליו הצטרפה סימה, אולי כפלסטר על החור בלב שיש לנו כשאנחנו צופים בשלישיית הנשים ללא סמנתה. מהר מאוד מתברר שסימה כבר רשמה את קארי לגרסה חסרת הלוגו של טינדר ואפילו מספרת לה שיש עניין, מה שאומר שהיא לכל הפחות עושה סווייפינג באפליקציה. קארי, מצדה, מגיבה כאילו מדובר במחווה חביבה, ולא במעשה שערורייתי שצריך לגרור נזיפה חמורה בסימה.
תקווה סימבולית, אבל עדיין תקווה
כמה מהדיאלוגים הכי טובים של "סקס והעיר" קרו בהליכות המשותפות של קארי ומירנדה, ו"פשוט ככה" ממשיכה את המסורת. עוד לפני שעלתה, הייתה תקווה ש"פשוט ככה" תהיה לחיי האהבה והמין בגיל 55 מה שהיא הייתה לדייטינג בגיל 35, ובסצנה הזאת היא ממש מקיימת. קארי ומירנדה מדברות על המקרה הספציפי של קארי, אבל גם על שאלות גדולות יותר - מתי אנחנו מפסיקים להיות מיניים? איך חוזרים לעולם הדייטינג בגיל מבוגר אחרי זוגיות ארוכה? והאם אי פעם נוכל לדעת מתי הפעם האחרונה שנעשה סקס?
הסוגיות האלה בדיוק מטרידות גם את מירנדה, מכיוון אחר. היא לא יכולה להפסיק לחשוב על הסקס מרעיד החיים עם צ'ה ואפילו מנסה להחיות שוב את הניצוץ עם סטיב, בסצנה מעולה ומבאסת. כשהיא פוגשת שוב את צ'ה באירוע הצדקה, אנחנו נזכרות למה הוא.היא כל כך מסקרנ.ת את מירנדה. מירנדה שאנחנו מכירים היא הרי אישה נחושה שיודעת מה היא רוצה, וקשה למצוא אדם שיאתגר אותה. אבל צ'ה עושה את זה, ומראה למירנדה שיש לה עוד מה ללמוד ומה לחוות, וגם מזכיר.ה לה את מה שהיה לה פעם ויכול להיות לה שוב - סקס מעולה ומלא תשוקה. ואגב, אם שמתם לב לשינוי כללי בטון של הריקאפ הזה כלפי צ'ה, זה בגלל שבתור הבוס.ית של, מגיש.ת פודקאסט וסטנדאפיסט.ית, צ'ה בלתי נסבל.ת. אבל כל אדם שמעניק למירנדה אורגזמות כאלה - מובטח לו מקום בגן עדן.
אצל שרלוט, באופן לא מפתיע בכלל, החיים די משעממים. אבל קשה להתלונן, כי לפחות קיבלנו קצת יותר מהארי, בן הזוג המוצלח ביותר בתולדות הסדרה. זכינו לראות את הכימיה הנהדרת בין שרלוט וליסה על המגרש, שאפשר רק להעז לפנטז שתהפוך לרומן לסבי, אבל מהר מאוד קו העלילה הזה הפך להשוואה די משעממת בין ליסה ובן זוגה לשרלוט והארי, עם ריבים לא דרמטיים בין שני הזוגות ושרלוט שמורדת נגד הפטריארכיה. זה נחמד, אבל תנו לנו עוד ממה שעובר על רוק, בבקשה.
הפרק נסגר עם אותה התקווה שהעורכת של קארי קיוותה שתמצא - למרות סשן ההקאות המשותף בדייט הראשון (רומנטי), קארי ופיטר קובעים דייט שני, ומדובר בתקווה שהיא בעיקר סימבולית: קארי לא נראית מעוניינת במיוחד בפיטר, אבל היא מצליחה לפחות לתת הזדמנות לקשר עם מישהו חדש. בכל מקרה התקווה האמיתית שסוף הפרק מביא איתו היא התקווה לעוד סצנות סקס בין צ'ה ומירנדה.