אחרי ציפייה ארוכה, "המירוץ למיליון" סוף סוף איתנו שוב, ועם מנחה בדמות יהודה לוי. ונכון שסוגיית המנחה היא סוגייה מסעירה במיוחד - אם אתחיל להשתפך על הכריזמה של יהודה לוי הכתבה הזו לא תסתיים - אבל שלושת הפרקים הראשונים של העונה, ביניהם גם פרק ההדחה הראשון (ששודר אמש), מסעירים לא פחות: בין שיבושי האנגלית לבין אינספור התפילות לקדוש ברוך הוא, המשימות שקיבלו הזוגות באיסלנד הקרה היו קשות במיוחד (אם כי נראה שהמשימה המאתגרת ביותר היא לבטא נכונה את השם העיר רייקיאוויק). בקיצור, יש הרבה על מה לדבר. וזה הרגע לומר - אם טרם צפיתם, היזהרו! הריקאפ מכיל ספוילרים.
נתחיל מהזוג שהגיע, בפער מגוחך, למקום הראשון - סהר ויפתח. הם חתיכים, הם מלח הארץ, וכדי לוודא שהצופים מבינים את כל זה (האמת היא שכבר הבנו), הם גם לבושים בירוק זית צה"לי. בהתחשב בנתוני הבסיס שלהם, היה ברור כבר מהרגע הראשון שמדובר בזוג חזק - אבל נראה שסהר ויפתח לא מסתפקים בזה, ולשילוב הקטלני של כוח ומוח הם הוסיפו גם ערמומיות. בעיקרון זה מבורך, אבל נדמה לי שהם עברו את גבול הטעם הטוב והגיעו למחוזות של חוסר הגינות: אפשר להחליט שלא לשתף פעולה עם זוגות אחרים, אבל להצהיר על שיתוף פעולה ואז לברוח - זה פשוט מרושע. ובכל זאת, הם פקדו את נקודת הסיום עוד בשליש הראשון של הפרק, אז אולי המסר שצריך להסיק מכל הסיפור הוא שאדם לאדם זאב.
זוג נוסף שקיבל החלטה משתלמת לשמור את הקלפים קרוב לחזה: איציק ואסתי, החרדים הירוקים, שהם א. מהליהוקים היותר מוצלחים של העונה הזו ו-ב. מתייחסים אחד לשנייה כל כך יפה שבא לבכות. לאורך שלושת הפרקים הם לא נראו כמו איום של ממש, אבל הכל השתנה במשימת הסוודרים, שהייתה מושתתת על קאצ' שרוב הזוגות לא קלטו מיד. אסתי דווקא כן קלטה מיד, ובחרה להסתיר את מחזיק המפתחות מהמתחרים כאילו מדובר בסוד מדיני. הבחירה הזו אפשרה לה ולבעלה לפתוח פער משמעותי ולהגיע לנקודת הסיום, מי היה מאמין, במקום השני. כבוד.
אבל לא כל הזוגות בעונה הזו סולדים משת"פים - ההפך הוא הנכון. קחו לדוגמה את הזוג האפור מודי ומיקי, שבינתיים הספיקו גם לכרות ברית אחים עם הכחולים וגם לפלרטט עם הכתומות (על שני הזוגות הנ"ל נדבר בקרוב). עד כה, מודי ומיקי עושים עבודה די טובה בתחרות, אבל רכיב האהבה-שנאה שמאפיין את היחסים שלהם יצר כמה הסחות דעת מיותרות (השיא הקומי ללא ספק היה אספרסו-גייט במשימת הבולה-בולה). המריבות הקטנוניות שלהם משמחות אותי כצופה, אבל הן בהחלט משפיעות לרעה על המצב שלהם במירוץ - אמנם הם הגיעו למקום החמישי והלא רע בכלל, אבל זה זוג שמסוגל לקטוף גם מקום ראשון ביום טוב יותר.
זה הזמן לדבר על עמית ורותם, הזוג האהוב עליי עד עכשיו, ומי שעברו את אחד המסעות המחורפנים ביותר באיסלנד. המציאות שלהן במירוץ, לפחות בינתיים, מורכבת אך ורק מרגעים של הצלחה מסחררת ומרגעים של משבר קיומי - אין אמצע. הן התקשו במשימת הטיפוס, כמעט הקיאו במשימת האכילה, והתחתית של התחתית נרשמה במשימת החיות, עם הסוס הפרוע שהגיע לעולם הזה בשביל להרוס להן את החיים. אבל אז, הן הבריקו במשימת הסוודרים - סיפור גאולה מהסרטים, שהסתיים עם הגעה לנקודת הסיום במקום הרביעי. נקווה שזה רק ימשיך ככה, כי אני ממש לא מעוניינת להיפרד בקרוב מהנשים האלה, שהן גם מצחיקות וגם אינטליגנטיות מאוד (כן, זה אפשרי להיות גם וגם!).
אבל עוד לפניהן, פגשו את יהודה אודי ומתן - שריחפו מתחת לרדאר (שלי ואולי גם של הזוגות האחרים, שלא היו מוטרדים מהם יותר מדי) אבל תפסו את המקום השלישי והמרשים. החברים הלבנים לא קיבלו הרבה זמן מסך, אבל נראה לי שהם עוד עשויים להפציץ. אותו הדבר נכון גם לגבי הזוג הבורדו שחר ורונית, שלא בלטו לטובה או לרעה, וזכורים בינתיים רק בשל דרמת המכונית - אירוע שהוכיח לי שוב שלא הייתי משתתפת ב"המירוץ" לעולם, גם אם הפרס היה עשרה מיליון שקלים. ובחזרה לנושא: יש לנו פה מקרה פוטנציאלי של לייט בלומרס. הם הגיעו למקום נחמד באמצע, המקום השישי, ובאופן כללי לא הותירו חותם משמעותי - אבל יש לי תחושה שזה יקרה בהמשך, ושהאמא הזו עוד תכבוש את הלבבות שלנו.
ובמעבר חד לזוג שכנראה לא יספק הפתעות מדהימות בגזרת האישיות: לי ואן, האחיות בצבע תכלת (מי זאת מי? עדיין לא הבנתי, אעדכן), שהן ליהוק שחובה לסמן עליו וי בתוכנית כמו "המירוץ" דווקא בגלל שהן כל כך מעצבנות. אפשר להשתגע מהדיבור המונוטוני המאנפף ומרגעי התעופה העצמית, שהיו מתקבלים באהבה אם הם היו משעשעים (הם לא). הפעם הן הגיעו רק למקום השביעי, אבל משהו אומר לי שהן יישארו איתנו לעוד הרבה זמן. מיד אחריהן נחתו אצל יהודה צמד הבז' ענבר ואבישי, עם נפילה מפוארת שלא נעים לומר כמה פעמים צפיתי בה כבר. עוד לפני הנפילה, הם מסתמנים בתור זוג חביב למדי, ואם אלוהים לא יביא אותם רחוק - נקווה שהנחמדות הטבעית תביא אותם לשם: הבחירה שלהם לעזור לזוג בשחור ברגע השפל אולי לא הייתה חכמה, אבל לגמרי מוערכת.
ואם כבר דיברנו - לטלטלה שעברו ליאור וספיר בפרקים האחרונים אפשר להקדיש כתבה שלמה, אבל אם בכל זאת צריך לצמצם, אגיד כך: בהתחשב במזל הרע שלהם, ו-אוהו איזה מזל רע, ליאור וספיר יצאו גדולים (גם אם מקום תשיעי זה לא וואו). ההחלטה של ספיר למכור את המחליק בשביל כרטיסים לכנסייה הייתה גאונית, והיא גם הבינה את קאצ' הסוודרים בשנייה שבה היא נחשפה לפרטי המשימה - שאפו. ובכלל, תענוג לצפות בדינמיקה שלה ושל בעלה (הקורע, דרך אגב), שמתנהגים קצת כמו אמא ובן אבל לא בקטע סוטה. אני באופן אישי לא משתגעת על התופעה של ליהוק משפיעניות לתוכניות ריאליטי של אנונימיים, אבל דעתי עשויה להשתנות, ולו בזכות ציטוטים כמו "איי אם ביג פיימוס אין יזראל".
נעבור לשני זוגות שככל הנראה לא יגיעו רחוק מאוד בתחרות (אם כי אני פתוחה להפתעות), אבל כל עוד הם כאן, הם יעשו לנו גוד טיים: קודם כל מי שהגיעו למקום העשירי, האחיות הסגולות רחלי ומירי, שעדיין לא ברור אם הן דמויות ממערכון או נשים אמיתיות. ככה או ככה, מצחיק איתן אז אני לא מתלוננת. אבל! עם כל הכבוד לרחלי ומירי עצמן, את הרגע הכי יפה במסע שלהן סיפקה דווקא ברינדיז, המקומית המקסימה שיצאה מגדרה כדי לעזור להן אי אז בפרק הקודם. ועוד זוג נשי, שגם הוא גירד את התחתית הפעם: חסי וירין, הוורודות, שהתעקשו (אבל למה??) שלא לקבל את מחזיק המפתחות במשימת הכנסייה, בחירה שהתנקמה בהן כשהגיעו לחנות הסוודרים. בפרקים הקודמים הן בעיקר היו קורעות מצחוק - כשביזו בטעות מסע לוויה, למשל - אבל בפרק הזה הן הראו צד פגיע יותר, והאמת, די נוגע ללב.
אגב צד פגיע, הלב יצא אל עידן וגיא - האבא והבן בכחול (או, אם תרצו, "גבר" ו"גבר") - שהיו בטופ בכל המשימות רק בשביל להתרסק בענק במשימה האחרונה. נשים לרגע בצד את התמיהה שלי מהעובדה שדווקא הם לא עלו על הקאצ' - כשעוד ועוד זוגות שהגיעו אחריהם יצאו לפניהם, הייתי מתוסכלת כמעט כמו שהם היו מתוסכלים. בסופו של דבר עידן וגיא סיימו במקום הלפני אחרון, וההישגים שהם רשמו לאורך היום לכאורה נמחקו, אבל לא באמת. הגישה שלהם למשחק - הנכונות לאחד כוחות עם אחרים, ולחלוק מידע חשוב - מרעננת ואפילו מרגשת, וזה עושה חשק להמשיך ולראות מה עוד יקרה איתם בהמשך.
והנה הגענו לצמד המודח - מיכל ואלרום האדומים, שהמקרה המבאס שלהם הוכיח שעל פרסה יקום וייפול דבר. אני חייבת לומר שאני לא מצליחה להבין איך יכול להיות ששבעה זוגות, שבעה! בחרו לחבל לשני האנשים הכי בלתי מזיקים בתוכנית. תראו אותם, הם נראים ומתנהגים כמו דמויות מ"הקול בראש". ובכן, תמוה לגמרי, אבל זה מה שקרה, וביחד עם הפספוס שלהם את דוכן הנקניקיות (אפיזודה שהייתה כואבת פיזית לצפייה), הפרסה היא שהביאה בסופו של דבר להדחה שלהם מהתחרות. אז, היה קצר אבל נחמד, ונרשמו גם כמה רגעים אייקוניים: אלרום מיילל "אני אומלל" בלוקיישנים משתנים זה הדבר הכי טוב שקרה לי השבוע. מיכל ואלרום, מי ייתן ואף אחד יותר לא יגרום לכם להרגיש כמו הילדים המנודים בבית הספר.