מפה לשם אנחנו כבר עשרה פרקים לתוך העונה הזו של "המירוץ למיליון", ביקרנו כבר בארבע מדינות, עברנו שתי הדחות כואבות – אבל הזוגות עדיין לא יודעים את השמות זה של זה (טוב, אם להיות כנה, גם אני עדיין לא בטוחה מי זה אודי ומי זה מתן). עד שהם יתאפסו על העניין, נדבר על כל מה שקרה בקטע המירוץ האחרון – ואוהו, כמה קרה. אז אם עדיין לא צפיתם בפרק ההדחה (ששודר אמש), תחזרו לכאן אחר כך: הריקאפ מכיל ספוילרים.

נתחיל מהזוג שהגיע – כהרגלו בקודש – במקום הראשון. במשימות של מרקש סהר ויפתח שוב הוכיחו שהם הכי חזקים בתחרות, ומצד שני, שלנוכחות שלהם על המסך אין ערך בידורי. וזה לא ככה בגלל שהם "מוצלחים". כלומר, אני לא אומרת שצריך להיות טיפש כדי להיות דמות ריאליטי טובה, ממש לא; אבל כן צריך להיות קצת מטופש. אז כן, הם יפים וחמודים וערכיים ובלה בלה בלה – אבל מה לעשות, הדינמיקה של צמד ירוק הזית פשוט לא ממש מעניינת. מה גם שהפעם, לא הייתה איתם שום דרמה: הם תקתקו את כל המשימות, התחרמנו קצת על לי ואן וקראו אחד לשני "חיה", וזהו בגדול. הנקסט.

בעוד המקום הראשון היה די צפוי, המקום השני היה די מפתיע: ליאור וספיר, שעד כה התמקמו באזור ה"לא בסכנת הדחה אבל לא וואו" והפעם שיחקו אותה בענק. וזה קרה בזכות ולא בחסד. השחורים אמנם התקשו לאורך הדרך – במיוחד במשימת התפוזים, שבה הם נקטו באסטרטגיה תמוהה – אבל הם הצליחו להציל את עצמם ברגע האחרון ולעקוף את כולם. למי מכם שעוד לא שם לב, ספיר היא אחת המשתתפות היותר חריפות בקאסט הזה, ונדמה שבכל משימת "מאני טיים" היא זו שעולה הכי מהר על הקאצ' החבוי. זה קרה גם הפעם, כשהיא הייתה היחידה שהתעקשה להסתכל על הקסטות לפני ההאזנה להן. וליאור? וול, גם הוא מפציץ מדי פעם (אם כי תפקידו בכוח הוא בעיקר להצחיק). מפה לשם, הם הפכו לאחד הזוגות האהובים עליי בתחרות.

ריקאפ
מודי ומיקי. זוכרים שזה משחק חברתי|צילום: מתוך "המירוץ למיליון", קשת 12

מי שהגיעו אחריהם לנקודת הסיום הן לי ואן, שמתחזקות בינתיים טראק רקורד לא פחות ממצוין, להפתעתם של כל הגברים בתוכנית (כולל המנחה). נכון שהן מאוד "בנות" - וזה בא לידי ביטוי גם בעריכה, שלא מוותרת על אף טאצ' אפ שהן עושות במכונית – אבל אולי עדיין צריך להזכיר ש"בנות" זה לא דבר רע. אמרתי בריקאפ הקודם שהדעה השלילית הראשונית שהייתה לי על האחיות התכלת נמחקה, ועכשיו אני נהנית מכל רגע איתן. והכי אני נהנית משיבושי הביטויים. הפעם היה לנו "אלוהים גמל אותי" במקום "אלוהים גאל אותי", ואני מחכה לראות איזה עוד פניני לשון הן יספקו בהמשך.

והלאה למודי ומיקי, ומה אני אגיד, בכל פרק שעובר הם רק מושכים יותר. מעשה אבירי מקסים או נחמדות שהלכה רחוק מדי - הדעות חלוקות באשר להקרבה שהם הקריבו עבור עמית ורותם, כשהם נתנו לעמית הבוכייה את הניצחון במשימת הדו-קרב. יש צופים שחושבים שזה לא פייר (וכן, נדמה שהמשחק בעונה הזו הוא משחק חברתי יותר מאי פעם), יש צופים שחושבים שזה לא חכם. אפשר להבין את זה, אבל אני חושבת שזה גם פייר וגם חכם. השת"פ הזה לא בנוי על ניצול אלא על הדדיות מלאה וחברות אמיתית (נזכיר שהכתומות חיכו עד שהאפורים יסיימו את המשימה כדי להמשיך), וצריך לומר: הארבעה האלה לא עוזרים לכולם בלי הבחנה, אלא הם עוזרים סלקטיבית. ובהתחשב במקומות המכובדים שהם קטפו – הרביעי והשישי - נראה שבינתיים זה די משתלם. אגב, מישהו יכול לבדוק לי כמה שפות מיקי דובר?

גיא מועד ונפצע במשימת צביעת העורות (צילום: מתוך
גיא. לא היום שלו|צילום: מתוך "המירוץ למיליון 2024", קשת 12

אניוויי, מי שדווקא כן מחלקים טיפים לכל הבא ליד, וגם למי שלא ביקש, וגם למי שעשוי לעקוף אותם בזכות הטיפים האלה ממש - הם ענבר ואבישי. או ליתר דיוק, ענבר, שהיא גם ברברנית לא קטנה וגם, ככל הנראה, בן אדם טוב ותמים מדי בשביל התחרות הזו. שלא תבינו לא נכון, אני מתה על ענבר (ובעיקר על האינטראקציות המביכות שלה עם החתיכים המקומיים), למרות שבגללה הפזמון "איזה טוב השם" חי לי במוח כבר שבועיים. ואגב השם, הוא מקבל פרסומת לא רעה בכלל בפרקים של "המירוץ למיליון". איכשהו, בכל פעם שענבר עושה את תפילת הכוסמין שלה היא מסיימת משימה; האם באמת קיימים כוחות אלוהיים נסתרים? או אולי זה בסך הכל כוחה האלוהי של העריכה? אף פעם לא נדע. בכל מקרה, צמד הבז' הגיעו הפעם לחמישייה הפותחת, לא פחות – והפרס הכי גדול היה שאבישי, אחד המשתתפים היותר מופנמים בתוכנית, נפתח קצת.

נעבור לאיציק ואסתי, שבקטע המירוץ הקודם השאירו אבק לכולם (כמעט עד הסוף!), ובקטע המירוץ הזה אכלו את האבק של אחרים. מה השתבש שם? קשה לשים על זה את האצבע. מה שכן אפשר להגיד זה שאיציק הוא עדיין ההגדרה המילונית ל"גרין פלאג", ושאסתי ממשיכה לשמור על תואר האישה עם הפנים הכי אלסטיות בטלוויזיה. לא מעט דמעות הם בכו בפרקים האלה – איציק אחרי משימת הנסיך והנסיכה, אסתי בנקודת הסיום – וכנראה שהם היו צריכים את ההתפרקות הזו, כדי להיבנות מחדש, טובים יותר, בקטע המירוץ הבא.

ריקאפ
ענבר ואבישי. איזה טוב השם|צילום: מתוך "המירוץ למיליון", קשת 12

אבל בניגוד לירוקים, זוג אחר מתפרק בלי פוטנציאל משמעותי להיבנות: אני מדברת על אודי ומתן, אוכל הסבון וחברו הטוב והמכיל. יש להם שני מצבי צבירה במירוץ – לא להצליח ולא להבין למה, או להצליח בלי להבין באמת את הסיבה להצלחה (למשל במשימת הסבון, כשהם היו מתוסכלים בדיעבד כי הם לא השתמשו בשיטת המרפקים מההתחלה. הרי זה לא היה עובד להם, הסבון צריך להתרכך לפני שנועצים בו עצמות). אחרי כל הפישולים שלהם, הם היו יכולים בקלות להיות הזוג המודח של אתמול, אבל משימת המזל האחרונה – תכף נדבר עליה – הצילה אותם, והם הגיעו ליהודה במקום השמיני.

הבטחתי שנדבר על משימת המזל, או אולי יותר נכון, משימת הביש מזל – לפחות ככל שזה נוגע לעידן וגיא, שעוד מתקשים להתנער מטראומת הסוודרים, ונשברו פעם נוספת בין הררי הקסטות. זוגות המשיכו לעקוף אותם בזה אחר זה, וכל זה אחרי שהיה להם קטע מירוץ מהגיהינום; בין מכה משתקת אחת מגמל מוטרף למכה משתקת אחרת מבטון אכזרי, זה ממש לא היה היום של גבר וגבר. הם חשבו שהם יצאו מזה אחרי ההיי במשימת התפוזים, שבה גיא נתן דרור לפרפורמר שבו - אבל אז הם הגיעו ללואו של הלואו, כשפעם נוספת התוכנית הבהירה שכדי לנצח צריך יותר מזל משכל (ואולי חבל שכך; משימות המזל כיפיות כי הן משקשקות את המשחק, אבל הן צריכות להגיע במינון נכון. בסוף מגיע למי שמוכשר, ולא למי שמתפלק לו. לא?). 

ריקאפ
חסי וירין. העצור הציל אותן מהדחה|צילום: מתוך "המירוץ למיליון", קשת 12

הכחולים אמנם סבלו עד אין קץ, אבל מי שבאמת נלחמו על מקומן בתחרות הן הוורודות והסגולות, שהיו צמודות-צמודות עד הרגע האחרון. בין אם הן נשפו אלו לאלו בעורף או בצוואר (כבר הבנו שבתוכנית הזו כל הביטויים סופם להשתבש), המיקום של חסי וירין ורחלי ומירי איפשהו בתחתית של הטבלה כבר נהיה עניין שבשגרה. המתח הזה התלבה בפרק של אתמול, כשהארבע מצאו את עצמן מפדלות וסוחטות כשכבר חושך בחוץ, והטונים עלו. כלומר, הטונים של האחיות, שממשיכות להיעלב מכל עצור ועצור ששמים להן. 

נכון שזה לא יפה להחליש את החלשים, ונכון שזה תמוה שרק הסגולות – הוורודות לא קיבלו אף לא עצור אחד – הן אלה שסופגות את המכות האלו. אבל אסטרטגיה זו אסטרטגיה, וההחלטה לעכב את הזוג שמדשדש מאחור היא החלטה הגיונית – על אחת כמה וכמה עבור חסי וירין. איך אומרים - אל תשנא את השחקן, תשנא את המשחק, ונראה שהאחיות פשוט לא מצליחות לעשות את ההבחנה בין השניים. בסופו של יום, הן לא קורצו מהחומרים שמהם עשויים מנצחים של "המירוץ". העיכוב שקיבלו בנקודת הסיום, שהביא להדחה שלהן מהתחרות, בעצם עשה להן טובה. ובכל זאת, אני עדיין אשמח לראות אותן בטלוויזיה שלי בהמשך. אולי בעונת זוגות עתידית של "בואו לאכול איתי"?