ונסה לא מוכנה שהבת שלה תצא לאוויר העולם בתאריך שאינו ה-19 בנובמבר, יום הולדתה של הזמרת האייקונית עופרה חזה. היא מבהירה לאסף פעם אחר פעם שההתכווצויות אינן צירים, שהתינוקת לא תיוולד לפני החתונה של עמוס ואביגיל, שהכל יסתדר בדיוק כמו שהיא רוצה. אבל ונסה, יחד עם שאר הדמויות של "להיות איתה", הבינה בפרק השלישי של העונה שתוכניות משתבשות לחלוטין כשהן נפגשות עם המציאות.
אבי, לדוגמה, ככל הנראה חשב שהוא יעבוד במאפייה עד סוף ימי חייו (או לפחות עד שיצא לפנסיה), אבל משבר משפחתי חמור הביא אותו לחשב מסלול מחדש, לנטוש מאחור את העסק המשפחתי ולחפש עבודה כנהג מונית. גם עבור עמליה הדברים לא בדיוק התנהלו כמתוכנן, ובעוד בחלומה היא קולעת צמות בשיערה של נועה הולנדר, במציאות היא נאלצת להתמודד עם עולם נטול נועה וגדוש בוונסה. מלכת הדרמה מגיעה לביתה של עמליה יחד עם אסף, כדי ששוש – הדמות הכי טובה בסדרה - תגשר על הבעיות שהתגלעו ביניהם. בפרקים האחרים וונסה כבר הוכיחה שהיא מצטיינת בפואטיקה של ריבים, ועל כן היא אומרת לעמליה ש"את שמת לכולנו מקל בגלגלי האהבה". אם יורשה לנו לפרשן את דברי המשוררת, ייתכן והמקל אליו היא מתייחסת הוא בעצם נועה הולנדר, האישה שרוחה מרחפת מעל משפחת דהרי, שאהבתה של עמליה אליה היא שחירבה ועודנה מחרבת את הכל.
לריקאפ "להיות איתה" עונה 3 פרק 1>>>
לריקאפ "להיות איתה" עונה 3 פרק 2>>>
אסף גם הוא תכנן תוכניות למורת רוחו של אלוהים, אבל במקרה שלו נראה שהדברים דווקא מסתדרים לטובה: הוא אמנם חי את חייו עד כה כילד מגודל, אבל בפרק הנוכחי הוא מתבגר בהילוך מהיר ומוכיח רגישות יוצאת דופן למצבה של אשתו הנסערת (טוב, נו, ביחס לגבר הממוצע). נזכיר לכם שבפרק הקודם אסף עוד התפרץ בזעם וזרק מגשי פיתות, אז לאור ההתקדמות המואצת שלו אנחנו מכריזים בלב שלם שאנחנו גאים בו. והאמת, אפילו שוקלים להוריש לו את תואר הבחור החמוד ביותר בסדרה, כי בואו, עמוס כבר לא נראה לנו לגמרי ראוי.
אבל על עמוס נדבר בהמשך. בינתיים, עמליה ממשיכה במסע הצלב שלה נגד בני משפחתה. הקורבן הבא הוא כמובן אבי, שרעיון היותו נהג מונית לא ממש מוצא חן בעיני עמליה: הטענות שלה מגיעות מדאגה, אבל המילים מאבדות את משמעותן המקורית איפשהו בדרך בין המוח לפה. ושלא תטעו, גם מירב נמחצת תחת מכבש העצבים של אם המשפחה, כשזו מאבדת את זה לחלוטין ואף לועגת למשקל של אפרת המתוקה. על מה עמליה כל כך כועסת? ובכן, יותר משהיא כועסת היא פגועה, אבל האדם ממנו היא נעלבה כל כך לא נמצא שם כדי לספוג את האש שלה.
אנחנו מדברים כמובן על בנה בכורה, שעזב את המאפייה (ובהתאם, את המשפחה) עוד הרבה לפני אסף, כשעבר לגור עם אביגיל בצפון. אבל כרגע לא ידוע כמה זמן המגורים המשותפים האלה עוד יחזיקו מעמד, שכן הגעתה של נועה לישראל סדקה באופן בלתי נמנע את יסודות הקשר של עמוס וארוסתו. כדי למנוע את הפיכתו של הסדק לשבר של ממש, החליט עמוס לבטל את ההזמנה של נועה לחתונה. אז קודם כל, עמוס, דיס-הזמנה זה הדבר הכי שפל שאפשר לעשות. ולפני שיתעוררו כל הסנגורים ויגידו שהמטרה מקדשת את האמצעים (כשהמטרה היא לשמור על הזוגיות עם אביגיל), נזכיר ונאמר שעמוס צריך היה לחשוב על זה לפני שהזמין את גרושתו לחתונה שלו מלכתחילה. בכל מקרה, כשעמוס נוסע לנועה על מנת לבשר לה את הבשורה המרה הוא בקושי מסתכל לה בעיניים, הוא מודה שהנוכחות שלה לא עושה לא טוב: הוא יכול היה לסבול את הפלירטוטים שלה עם השרירי, אבל כשהוא גילה באיזה אופן חוותה נועה את הפרידה ביניהם – אז באמת הגיעו מים עד נפש. מתברר ששניהם הרגישו ננטשים ושקופים, ובפעם הראשונה אחרי שלוש שנים הם מצליחים לתקשר כמו שצריך.
נועה ועמוס הגיעו לקלוז'ר (לא באמת, אבל תנו להם להאמין לרגע שכן). עמליה, מצידה, עדיין מתמסרת לתחושת הקורבנות (תוך כדי שהיא צופה בטלוויזיה בחיים אתגר מראיין את פיש! כן, פיש, הפקח החביב והארוס לשעבר של ונסה מהעונה השנייה). היחידה שעמליה מסכימה לפתוח לה את דלת הבית היא, כמובן, נועה הולנדר, שמגיעה יחד עם עמוס לביקור שמטרתו לשפר את מצב רוחה של האם הממורמרת (או שזו רק עוד דרך יצירתית של נועה להשתחל בחזרה לחייו של הגרוש הלוהט). בשיחת הבנות שלהן, מדברות נועה ועמליה על עמוס בקולי קולות, כאילו שהוא לא עומד וסוחט תפוזים במטבח שנמצא ממש מעבר לקיר: המסקנה היא ששתיהן מתגעגעות אליו אבל אף אחת מהן לא רוצה להרוס לו. ובכן, אם להיות עדינים, מדובר בשקר גס.
ונסה נחרדת לגלות על הבילוי המשותף, אבל אביגיל מבקשת מוונסה בכל לשון של בקשה שתפסיק להסריט אותה, כשלא ברור אם מדובר בבקשה כנה או בניסיון להדחיק אמת כואבת על בעלה לעתיד. ונסה, אלופת עולם בשמיעה סלקטיבית, מחליטה להתעמת עם נועה בעצמה – וכורעת ללדת בדיוק ברגע השיא. מפה לשם, כל המשפחה כבר איתה במונית בדרך לבית החולים.
אהה, חוץ מנועה ועמוס, כמובן, כי אחרת איך העלילה שלנו תתקדם? ההתרחשות המשונה והעוצמתית ששניהם לקחו בה חלק כרגע בבירור קירבה ביניהם: כל מה שהם היו צריכים כדי להיזכר שפעם הם הרגישו בנוח אחד עם השנייה זו חוויה משותפת. אבל הם לא יכולים לומר שלום, עדיין לא: למרבה האימה עמוס ונועה מגלים שהם ננעלו מחוץ לבית משפחת דהרי כשהטלפונים שלהם עוד בפנים. מה שמתחיל כמבצע טיפוס על קירות הבניין נגמר בהתרסקות של עמוס על הרצפה. ליפול ולהיפצע זה מבאס, אבל כשהגרושה היפה שלך היא שמטפלת בפצע המצב פתאום לא נראה כל כך נורא. כשנועה ספק-מחטאת-ספק-מלטפת את הגב השרוט של עמוס המתח המיני בחדר גואה, והשניים מנצלים את הרגע כדי להתרפק על ה"שאריות" שנותרו להם מהתאונה המשותפת, אי אז לפני שלוש שנים. הצלקות, איך לא, ממוקמות באיזורים אסטרטגיים למדי (או במילים אחרות, מוצנעים): ההורמונים משתוללים והרגשות עוד יותר, ובאופן בלתי נמנע הסיטואציה הופכת לחצי פורפליי נטול מגע וחצי מפגן של פגיעות. כמה מתוק ומריר הכאב.
בהיותם כה חשופים, נועה ועמוס מדסקסים שוב את הפרידה שלהם, הפצע הכי גדול שנשאר להם מהתאונה ההיא והאחד שהם ממשיכים לחטט בו ולמנוע ממנו להגליד. התקשורת ביניהם אולי נראית בריאה, והם אכן מדברים בכנות זה עם זו, אבל השיחות האלה מביאות יותר נזק מתועלת כל עוד צד אחד לפחות טרם התגבר על המשבר (או, לחילופין, נמצא בעמדת נחיתות). עד עכשיו אמנם נחשפנו רק לרגשות של נועה, אבל עכשיו עמוס הוא זה שפוצח בנאום ספוג קיטש על כמה שנועה מדהימה. בעצם, הוא מתחמק מהאמת המפחידה בעזרת סופרלטיבים - אבל לנועה, מצידה, אין ממש מה להפסיד מלנסות, וסוף כל סוף היא מודה בפניו על אהבתה. "איזה זבל את, למה את עושה את זה עכשיו", הוא ממלמל בעצב ובכעס כאילו האמירה האחת הזו היא שברגע משנה את כל התמונה (ולא, נניח, היום האינטנסיבי להחריד שהם עברו יחד, שכלל בין השאר מופע סטריפטיז של צלקות). היא מנשקת אותו, אבל הנשיקה שלה לא רצויה אצלו. נראה שזה אפילו לא קשור רק באביגיל, אלא בעובדה שעמוס מסרב לחזור אחורה ובאקט אחד לבטל את התהליך שכל כך התאמץ לעבור.
ובמעבר הכי חד שנעשה אי פעם בטלוויזיה, ונסה בחדר לידה. עוד לא ראיתם את הסצנות שוונסה מסוגלת לעשות עד שראיתם אותה יולדת: היא נאנקת מכאבים, צורחת על המיילדות וגם ארגזי הקסם האישי של אסף לא מצליחים להרגיע אותה. כבר אמרנו שהאדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק? כאילו שלא מספיק כבר השתבש, ונסה מגלה לתדהמתה שנולד לה בן ולא בת. אלוהים יודע איזה מזימות עברו לאישה הזו בראש (החלפת תינוקות, כנראה?), אבל אסף שם – והוא ממהר לאחות את השברים ולהציע פשרה מתבקשת: לא תהיה לנו עופרה, אבל יש לנו עופרי. מי ידע שכל הזמן הזה הוא היה האסבנד-מטיריאל שרק צריך היה לחכות כמה שנים כדי להבשיל?
משפחת דהרי-מימון מתאחדת סביב הנכד החדש וכולם מאושרים, אפילו ונסה ועמליה משלימות, וגם אביגיל מגיעה באיחור קל כדי לשמוח בשמחתה של הבסטי ובעלה. מי שלא נמצא שם, להפתעתה של ארוסתו, זה עמוס - שעסוק בהרהורים בנשיקה שחלק עם הבחורה שחשב שכבר יצאה מזמן מחייו. "אני שונא אותך", הוא מטיח בנועה בשיחה טלפונית. אירועי הפרק מולידים תובנה עצובה: האהבה ביניהם אמנם תהיה שם לנצח - אבל תחייה מחודשת של מערכת היחסים כבר לא באה בחשבון. יש הרבה יותר מדי מטען. עד הפרק הבא, נכסוס את מה שנשאר מהציפורניים שלנו בציפייה להיווכח שאנחנו טועים.