תנו לגדול בשקט
למקרה שהפוליטיקה, מיעוט הכרטיסים שיועמדו למכירה, הזינוק במחירי הדיור ואלפי הפעמים בהם שמעתם את "טוי" בכל מקום אפשרי עדיין לא הוציאו לכם את החשק, גם אתם ודאי מתרגשים מתחרות האירווזיון שתערך כאן במאי 2019. השבוע התברר שיש סיכוי שישראל עומדת בפני חגיגה כפולה כשנועם דדון נבחר לייצג אותנו בתחרות ה"אירוויזיון ג'וניור" שתתקיים בחודש הבא בבלרוס. בגרסה הזו של האירוויזיון, מתחרים ילדים בני 9 עד 14 מרחבי אירופה בשירים מקוריים, כולל משדר קדם ששודר השבוע בהנחיית ירון ברובינסקי ורוני דלומי. אם דאגתם, כל הקיטש של תחרות האם קיים גם בתחרות הילדים. אז האם דדון הצעיר (רק בן 13) והמוכשר, שזכה עם ביצוע מרגש לשיר "מחכה" של ריטה, צפוי להפוך ליורש החוקי של נטע ברזילי והלופר? ואם כן, למה רק מעטים בלבד שמעו עליו או על משדר הקדם החגיגי? אולי זה קשור לכך שבשנת 2018 ילדים כבר לא זקוקים לתחרויות זמר ייעודיות, דוגמת בראבו העתיקה עם מיכל ינאי וטוביה צפיר או בית ספר למוזיקה ששודרה בקשת 12, והביאה לעולם כוכבים כמו עדי ביטי, אגם בוחבוט וגם דדון עצמו, שהגיע בה עד למקום השני והמכובד. אגב, אגם בוחבוט, שמבוגרת מדדון בשנתיים בלבד, הפכה לכוכבת פופ לגיטימית בעולם המבוגרים, עם להיטי ענק משלה: "כמו בריו", "ארטיק מסטיק" או הקאבר ל"אצל הדודה והדוד" של כוורת אותו ביצעה יחד עם נועה קירל (עוד זמרת מצליחה שטרם ביקרה בבקו"ם). בישראל התופעה עוד קטנה באופן יחסי לארצות הברית, בה תעשיית הבידור והמוזיקה מובלת כבר שנים רבות על ידי סטארים שלא רשאים לשתות או לנהוג. מיילי סיירוס מילאה אצטדיוני ענק עוד לפני שמלאו לה 15, ג'סטין ביבר הפך למגה סטאר בינלאומי באותו הגיל ואפילו המפיקים המוזיקלים, אלה שקובעים את הטרנדים מאחורי הקלעים, לא סיימו תיכון (כדאי לכם להכיר את מורה מאסה). בשורה התחתונה, זה לא שאנחנו לא מחבבים ילדים או חושבים שאין להם מקום על המסך, להיפך - המסך שייך להם לא פחות מאשר הוא שייך למבוגרים. זאת בדיוק הסיבה שתחרויות זמר שמקוטלגות כתכניות "לילדים" מרגישות לנו כל כך מישנות (וד"ש לליאל קולט).
טלוויזיה? מי טו
הקומיקאית, התסריטאית והמפיקה וויטני קאמינגס, נחשבת כבר שנים לאחת הנשים המצחיקות ביותר באמריקה. ספיישל הסטנד אפ שלה ל-HBO בשם I'm your girlfriend, זיכה אותה בלא מעט מחמאות אבל גם בתואר "שונאת גברים". הכתיבה שלה לקומדיה קצרת המועד וויטני, ולקומדיה מרוששות, כבר הוכיחה שהיא רוחשת בוז לכל האנושות באופן שווה. קאמינגס, שכאמור מדברת בחופשיות על דייטים, זוגיות (כושלת) וגברים, הפכה לאחת הדוברות הקולניות ביותר בגל הנוכחי של קמפיין המי טו. השבוע פורסם שהיא צפויה לככב בסדרה הראשונה שתהפוך את התנועה לתמה המרכזית שלה, וצפויה לעלות בקרוב בשירות הסטרימינג של אמזון. הסדרה, נטולת השם עד כה, צפויה להיות קומדיה בת חצי שעה שמתרחשת במשרד פניות הציבור בקולג' אמריקאי טיפוסי. קאמינגס, שגם תכתוב את הסדרה יחד עם לי דניאלס (אימפריה, פרשס), תגלם פקידה במשרד שנאלצת להתמודד עם תלונות רבות על הטרדות בעולם האקדמיה, תלונות שמייצגות שלבים שונים של פמיניזם ב-2018. אם לא יהיה מצחיק, לפחות יהיה חשוב.
מראה משלכם
נדמה שנטפליקס וצ'ארלי ברוקר לא מתרגשים מהביקורות הבינוניות (בלשון המעטה) להן זכתה העונה הרביעית של מראה שחורה. אחרי ששלוש העונות הראשונות שלה שינו הרבה ממה שידענו על טלוויזיה והציגו עתיד לא באמת דיסטופי אבל עשוי לעילא, העונה האחרונה של הסדרה הביאה בעיקר עוד מאותו הדבר. חוץ מהפרק הנהדר "USS Callister", ששילב בתבונה בין פארודיית מדע בדיוני לביקורת חברתית על ניכור בעולם ההיי-טק וזכה בארבעה פרסי אמי, שאר הפרקים הרגישו כמו שאריות מחוממות מהעונות הקודמות (במיוחד "Black Museum"). איך ממשיכים מכאן? מעבירים את הכוח לצופים. לפי דיווח באתר דדליין, העונה החמישית של הסדרה, שתעלה בדצמבר הקרוב, תכלול פרק אינטראקטיבי בו לצופים תהיה יכולת להשפיע על העלילה. בנטפליקס לא הכחישו את המידע (כנראה בגלל העובדה שהם הדליפו אותו) ואף תרמו תגובה אינטראקטיבית: "יש לכם את היכולת לבחור בתגובה שתרצו", וצירפו שתי אפשרויות: גיף של טיטוס מקימי שמידט או סרטון של צרצרים ביוטיוב. האם זה אומר שהפרק המדובר יכלול אפשרות להקליק על מעבר לתרחיש הרצוי, ממש כמו בסדרת הספרים "צמרמורת"? לא ברור. מה שכן, נטפליקס שמה לעצמה למטרה להפוך עוד ועוד תכנים שלה לאינטראקטיביים, כנראה כחלק מההתמודדות שלה מול הצפיות הפיראטיות ברשת.