הסמולן האחרון
בשיח הישראלי של שנת 2018, אין קללה חמורה יותר מהמילה הפשוטה "שמאלן" (או "סמולן"). מה שנחשבה פעם לדעה פוליטית לגיטימית היא היום איחול חריף ביותר אליו מצטרפים לרוב שלל "סופרלטיבים": מסריח, בוגד, מנוול, הומו ועוד (ועוד). עשרות מאמרים נכתבו ויכתבו על הנסיבות שהובילו את השמאל הישראלי ממפלגת שלטון נצחית למיעוט קטן ונרדף. הסרט "זאב בודד" ששודר אתמול בתכנית "המקור" בערוץ 10 יכול להצטרף לרשימה הזאת. העיתונאים רביב דרוקר, ברוך קרא וליאת לוי ליוו במשך שנה את זאב דגני, מנהל תיכון הגימנסיה הרצליה בתל אביב, ותיעדו את מערכי השיעור שהוא מעביר בבית הספר, העימותים שלו עם אנשי מחנה הימין ואפילו מפגש עם תלמידתו לשעבר השרה איילת שקד. דגני כמו שניתן לראות במהרה חי את האג׳נדה שלו, אין אצלו הבדל בין העבודה והחיים האישיים והדעות הפוליטיות שלו נמצאות בפרונט. זאב דגני הוא מה שנהוג לכנות "שמאל רדיקלי" או כמו שוודאי יכנו אותו בקבוצת הפייסבוק של "הצל" - טרוריסט ובוגד. דגני מתנגד באופן מוחלט לכיבוש הישראלי בשטחים, תומך בארגונים שמפעילים חרם תרבותי על ישראל (ה- BDS) ומעודד את תלמידיו שלא לשרת בשטחים. בסוגיית אלאור אזריה הוא האמין בעונש קשה וחמור. כל אלה דוגמאות משטיחות של דעות מורכבות בהרבה, אבל ככה זה בטלוויזיה - צריך להביא כותרות.
שיאו העיתונאי של הסרט הוא בחשיפת ההקלטה של ד״ר אדוה זלצר, מורה בבית הספר, שמשמיעה בפני התלמידים דעות שמאלניות רדיקליות ביותר. בין היתר היא אומרת של כי "יש דברים בגו בטיעונים הפלסטיניים", השלטונות הבריטים נתנו את ארץ ישראל לעם היהודי שלא בצדק ואפילו מכריזה כי היא לא רוצה למות בעד ארצנו. מדובר בדעות שיטריפו חלק נכבד מההורים בישראל, במיוחד הורים לתלמידי תיכון לפני צבא שמבינים כי ילדיהם נחשפים בפני חלק אחד בלבד של המפה הפוליטית. כאשר דגני מעומת עם ההקלטות הוא מביעה תמיכה בזלצר ולא מגנה אותה, הוא מאמין בלב שלם שהדרך שלו היא הנכונה. זאב דגני הוא לא איש רע, הוא אדם ערכי שמאמין באמונה שלמה בצדקת דרכו אבל הוא מתברר גם כ"דיקטטור" לא קטן כאשר נחשפות עדויות של תלמידים שמספרים שדעות ימניות לא מתקבלות יפה בשטח בית הספר. יתרה מכך, למרות שהוא מזמין את אנשי "שוברים שתיקה" לדבר בפני התלמידים - אנשים מארגוני ימין לא מתקבלים בבית הספר.
אותם אנשים שמאשימים את התקשורת הישראלית בכלל ואת רביב דרוקר בפרט ב"שמאלניות" ובניסיון הפלה של ראש הממשלה, צריכים להיאלם דום מול תחקירים מסוג זה ששודר אתמול. תחקיר קשה שלא נותן שום הנחות לדגני וחבריו בשמאל הישראלי. נכון, דגני זוכה ללא מעט שוטים מסוג "יפי הבלורית והתאר" והוא אכן אדם מרשים ואינטילגנטי להחריד אבל הוא גם נצלב על דעותיו המובעות בפני תלמידיו, בלי הנחות. הסרט "זאב בודד" הוא עוד תחקיר מוצלח של "המקור", דוגמה לעבודה עיתונאית מצוינת שמציגה בפני הצופים את התמונה המלאה, בלי לעגל פינות בשם הפופוליזם.
דינ דונג דה וויץ׳ איז גון
אם היו קוראים לנו רוזאן בר, היינו: א. מאושרים עד הגג שיש לנו מלא כסף ואנחנו לא צריכים לחלוק דירה עם שותפים בדרום תל אביב; ב. פגועים והמומים מהמהירות בה מפעל החיים שלנו נלקח לנו מהידיים. כזכור, בר הסתבכה בחודש מאי האחרון באחת השערוריות הגדולות שידעה התרבות האמריקאית השנה, הודות לציוץ שכתבה ברגע של זעם (או סתם מתוך גזענות בריאה), בו כינתה בר את ואלרי ג׳ארט, יועצת לשעבר של ברק אובמה, "פרי האהבים של האחים המוסלמים וכוכב הקופים". חשוב לציין שג׳ארט היא אישה אפרו אמריקנית שנולדה באיראן. הציוץ של בר התפרש כגזענות בוטה וגסה, וכתגובה רשת ABC מיהרה לבטל את הסדרה רוזאן (המצליחה והמדוברת יש לומר) שחזרה רק חודשיים קודם לכן למסך אחרי הפסקה של שנים ארוכות.
אז זה היה תקציר הפרקים הקודמים, ועכשיו אנחנו כבר במקום אחר לגמרי: ב-16 לאוקטובר תעלה ב-ABC ״הקונורס״ שהיא בעצם העונה החדשה של רוזאן המחודשת, רק שהפעם בר מחוץ לתמונה (היא חתמה על מסמך לפיו היא מוותרת על זכויותיה מהסדרה). להחיות את הסדרה מחדש כקונורס (שם המשפחה של המשפחב בסדרה) הוא הפתרון המלאכותי שמצאו ב-ABC כדי לשמור על ההצלחה המסחרית בחיים ולהמשיך לספק עבודה לשאר צוות השחקנים וההפקה שלא חטא בדבר. כחלק ממסע הקידום לעונה/סדרה החדשה התראיין ג׳ון גודמן, מי שגילם את בעלה של רוזאן, לצהובון הבריטי "סאנדיי טיימס". גודמן שבעצמו נפטר בסוף השידור המקורי של רוזאן וחזר לחיים בעונה החדשה, סיפר לכתב כי בקרוב הוא הולך להכיר את האבל מהצד השני. "דן הולך להיות מדוכא ועצוב בגלל שהוא איבד את אישתו", סיפר גודמן על מה שצפוי לנו בעונה הקרובה. הציטוט הזה מאשר את מה שהעריכו כולם, היוצרים של הקונורס לא הולכים לחוס על בר והם יהרגו את דמותה בפרק שיפתח את העונה. במקרה (או שלא) מדובר בתרחיש שמתאים לעולם הפנימי של הסדרה כי *ספוילר למי שלא ראה העונה האחרונה* בפרק האחרון רוזאן נכנסה לניתוח שתוצאותיו לא ידועות. עכשיו אנחנו יודעים איך הוא הסתיים.
מאיפה אני מכיר אותך (כפול 6)
אם הבחור שבתמונה נראה לכם מוכר - אז כנראה שכמונו, גם עולמכם התרבותי התעצב מתישהו במהלך שנות האלפיים. לבחור הזה קוראים מרלון ווינס ויחד עם אחיו שון (שניהם נצר לשושלת שחקנים ענפה), הם היו כוכבי ענק בתחילת שנות האלפיים. מרלון ושון נהגו לגלם שורה של דמויות אפרו אמריקניות מוקצנות שבוודאי היו זוכות לביקורת על גזענות באמריקה העכשווית. התפקידים הטובים ביותר של מרלון ווינס היו בכמה מהסרטים סרי הטעם של העשור ההוא: מת לצעוק, מת לצעוק 2, ו-לבנבנות (אם לא ראיתם את האחרון, זה הזמן). כמו הרבה דברים שלהטו בשנת 2000 (ברנדי ומוניקה), גם למרלון ווינס השנים האחרונות לא האירו פנים. כנראה שבעידן בו שחקנים אפרו-אמריקאים מקבלים מגוון רחב של תפקידים, שחקנים חד-גוניים כמו ווינס הפכו לזניחים בתעשייה, וכהוכחה - הסרטים בהם השתתף לאחרונה (הבית הרדוף 2 למשל) הגיעו ישר לטלוויזיה ולא זכו להפצה בישראל. עכשיו הוא זוכה למה שנראה כמו קאמבק בסרט חדש של נטפליקס (אלא מה).
בסרט שיקרא Sextuplets (לידת שישייה), ווינס יגלם את אלן, בחור אמריקאי שיוצא לחפש את אימו הביולוגית אותה לא פגש מעולם. מוקדם אל תוך המסע הוא יגלה כי הוא לא בן יחיד אלא חלק משישיית אחים, וכך המסע למציאת האם הופך למסלול בו הוא יאחד את המשפחה כולה. לנו זה הזכיר קצת קומדיה קלאסית אחרת - הפרופסור המטורף, בה גילם אדי מרפי משפחה שלמה עם תיאבון בריא ומעי רגיז. האם זה, בתקווה, הולך להיות טוב יותר מהפרופסור המטורף? נגלה בקרוב.
