מזכרת קטנה מאירוע גדול
הסרט התיעודי, היום היקר בחיי, ששודר ברביעי בערוץ עשר, רצה להציג בפנינו את המגמה הבלתי נגמרת של "הגזמה" בחתונות בישראל. סיון קליין (במאית, מגישה ומלכת יופי בדימוס) יצאה לתעד את שלב ההכנות לחתונה של מספר זוגות ישראלים, ועל הדרך גם דיברה עם האנשים שבשבילם חתונה היא עבודה במשרה מלאה. כדאי לדון בשאלה מה הופך את היום היקר בחיי לסרט, ולא לכתבת מגזין למשל? מה שהוצג בפנינו זה 45 דקות של טעימות קטנות-קטנות (מה שנקרא בופה אלגנטי אך דליל) מכל אחד מהנושאים עליהם רצתה קליין: יוקר המחייה, ההבדל בין הפריפריה למרכז, עידן הרשתות החברתיות והפחד מלהיות לבד. אך מכל הטעימות האלו, לא הגיעה שום פריצת דרך תודעתית שלא הייתם מגיעים אליה לבד בעשר דקות של שיחת סלון על הנושא. בין הזוגות שמשתתפים בסרט תוכלו למצוא את גל גונן שהשתתפה לפני רגע בסדרה כמה רחוק וחיפשה אהבה מעבר לים, אך מתברר שבזמן שחלף האהבה כבר מצאה אותה לבד ואפילו הציעה לה נישואים באי זקינטוס. חוץ ממנה תכירו גם זוג מהפריפריה (קריית אתא, לא סתם) שנמצא יחד מגיל 17 ומתכנן חתונה מלאת גימיקים והפתעות, וגם זוג גייז שאחד מהם הוא חיים פיירשטיין מרוקדים עם כוכבים (מי שמציג את עצמו כבריידזילה גברית ואחראי למשפט המושלם "אני רוצה שיהיה כתוב חיים ואלירן בקטן על כל באן"). מפיקי החתונות, הדיג'ייז ובעלי האולמות מספרים לנו בראיונות מסוג "ראשים מדברים" כי ההבדלים בין חתונה בפריפריה לחתונה תל אביבית הם גדולים ומשמעותיים. בעוד שתל אביבים אוהבים את האירוע שלהם קטן ואלגנטי, ומוכנים לסיים את החתונה ברגע שהאורחים מתעייפים; בפריפריה , רק בחצות מגיע הזמר האורח וזה עוד לפני שדיברנו על טקס שחיטת הכבש המסורתי. ולא רק זה! תעצרו את נשימתכם כי מתברר שבפריפריה כולם מכירים את כולם ולכן מספר המוזמנים גדול יותר. נפלתי.
אם נשים לרגע את הציניות בצד ונתעלם מהגזען הקטן שאולי מסתתר בכולנו, הבעיה הגדולה של היום היקר בחיי היא שהיא לא מלמדת אותנו שום דבר שלא ידענו על חתונה ישראלית. הכלות עדיין רוצות להיראות יפות, הגברים כבר מזמן מוכנים ללכת לקוסמטיקאית ולכם זה יעלה בין 350 ל-500 ש"ח לאדם (תלוי בקרבה, כמובן).
על מה הם מדברים?
לכל הנערים שאהבתי (באנגלית: To All The Boys I've Loved Before), הוא סרט מסוג דרמת נעורים רומנטית שעלה בשבוע האחרון לשירות הסטרימינג של נטפליקס, וזוכה במפתיע לבאזז שהרבה סרטי קולנוע היו מקנאים בו. לכל הנערים שאהבתי מבוסס (כמו חלק נכבד מסרטי הנעורים בימינו) על ספר נעורים באותו השם, שכתבה הסופרת האמריקנית ג'ני האן. הדרמה המתקתקה מספרת על לארה ג'ין (לנה קונדור) - תיכוניסטית אמריקאית ביישנית שבמקום לצאת לדייטים, כותבת למושאי האהבה הגבריים שלה (יש חמישה כאלה) מכתבי אהבה על מכתביות מצועצעות ושומרת אותם בתיבת הסודות. כאשר מכתבי האהבה הסודיים של לארה מגיעים במפתיע לגברים שהיא אוהבת, החיים שלה - הולד איט! - הולכים להשתנות מן הקצה אל הקצה. אם כל מה שנכתב עד כה נשמע לכם כמו הכלאה בין 13 סיבות, ריברדייל וכל סדרת נעורים שראיתם שנים האחרונות, אתם צודקים. אז על מה בכל זאת הבאזז? עיקר העניין סביב הסרט נובע מדברים שלא קשורים בסרט עצמו. ראשית - ההחלטה של מפיקי הסרט להשאיר את דמותה לארה ג'ין כצעירה אסיאתית-אמריקאית לא הייתה מובנת מאליה.
ג'ני האן, שכתבה את הספר והייתה מעורבת גם בעיבודו למסך הקטן (הסרט בויים על ידי סוזן ג'ונסון), סיפרה בראיון ל"ניו יורק טיימס" שלקח לה זמן רב עד שמצאה את חברת ההפקה שתסכים להשאיר את התסריט עם גיבורה אסיאתית-אמריקאית. ברוב חברות ההפקה עדיין קיים חשש שליהוק כזה יפגע בכוח המשיכה המסחרי של היצירה (הם כנראה לא חזו את ההצלחה הקופתית האדירה של הסרט עשיר בהפתעה, שכבר נודע כי יזכה לסרט המשך). האן, אסיאתית-אמריקאית בעצמה, לא הסכימה להתפשר בנושא עד שמצאה את בית ההפקה שהסכים ללהק את קונדור לתפקיד הראשי. בעידן בו מפיקים מפורקים לרסיסים על ליהוקים לא תקינים פוליטית, היא כנראה צדקה. אם זה לא מספיק, השחקן ישראל ברוסארד שמגלם את ג'וש, אחד ממושאי האהבה של לארה (הוא החבר הגיק של אחותה), הסתבך בהאשמות בגזענות. מיד עם עליית הסרט, גילו גולשים שורה של ציוצים גזעניים שלו מלפני שנים. בציוצים הוא הביע תמיכה במדיניות ההגירה של טראמפ, עשה לייק לציוצים אנטי-מוסלמיים ובכללי עשה את מה שאסור לעשות בשום פנים ואופן בהוליווד הליברלית - הראה נטיות ימניות מובהקות. אה, ואיך הסרט? חמוד ולא יותר.
שטן כחול לבן
בימים בהם גל גדות לא הייתה כוכבת הקולנוע הכי גדולה בעולם, ידיעה כזאת ודאי הייתה הופכת לידיעה ראשית במוספי התרבות השונים אבל כאלה אנחנו הישראלים - עולה לנו מהר. השבוע התבשרנו כי השחקנית הישראלית ענבר לביא לוהקה לתפקיד משמעותי בעונה הבאה של סדרת הפנטזיה לוציפר. לביא תגלם בה את דמותה המקראית של חווה שמתאהבת בכוכב הסדרה טום אליס. לוציפר היא דרמת פנטזיה משטרתית שנוצרה בהשראת דמות הקומיקס של ניל גיימן (אלים אמריקאים) ל-DC, והיא מתארת עולם בו השטן (אליס) משתעמם מעולם השאול ועובר ללוס אנג'לס, שם הוא מנהל מועדון לילה ומסתבך בפלילים. למרות שמעולם לא הפכה ללהיט גדול או זכתה בפרסים, הסדרה בנתה לעצמה בסיס מעריצים רחב ושודרה במשך שלוש עונות ברשת FOX האמריקאית. בתחילת השנה נודע כי ברשת החליטו שעם כל הסימפטיה לפרויקט, מדובר בסדרה לא כלכלית והיא בוטלה. ההייפ של המעריצים ברשתות וההכנה לחיים שאחרי הקמת השירות המתחרה של דיסני השפיעו, ובנטפליקס מיהרו לקפוץ על המציאה והזמינו ממנה עונה רביעית בת עשרה פרקים. הליהוק של לביא מגיע זמן קצר לאחר שסיימה לככב בסדרה מתחזים, בה גילמה את מאדי, נוכלת שרמנטית שמפילה ברשתה גברים ונשים ומשאירה אותם חסרי כל וזועמים. חוץ מלוציפר ומתחזים, ללביא כבר מספר לא מבוטל של תפקידים בינוניים וגדולים בטלוויזיה האמריקאית בין היתר בסדרות כמו The Last Ship, Gang Related ועונת הריבוט של נמלטים. נדמה שגם אם בישראל לא ממש מכירים אותה, מעבר לים הולך לה לא רע בכלל.
תזכרו את השם: ניסי נאש!
לא נהוג להצמיד את התיאור "השם שאתם חייבים להכיר" לשחקנים שחצו את גיל 25. אבל ניסי נאש, לגמרי שם שאתם חייבים להכיר, היא מקרה אחר לגמרי. מאחורי השחקנית והקומיאית בת ה-48, יש כל כך הרבה תפקידים (על המסך הגדול והקטן) עד שמעבר על הפילמוגרפיה שלה בימדב עלול לקחת לכם חצי יום. נאש התחילה את דרכה בתעשייה כאשר באמצע שנות התשעים קיבלה תפקיד קטן בדרמה גברים בצד לצידן של וופי גולדברג, דרו ברימור ומארי לואיז פרקר. משם היא המשיכה לעבוד בעיקר בטלוויזיה, וזכתה לתפקידים שנהוג היה לכנות תפקידי גופה. תוכלו לראות אותה בפרק של סדרות כמו NYPD בלו, CSI ואי.אר (לצד תכניות שאפילו לא שודרו בישראל). לאורך כל הזמן הזה היא החליטה שלא תהיה תלויה במלהקים והמשיכה לכתוב, להופיע ולהפיק מאחורי הקלעים. בראיונות ישנים סיפרה נאש כי נטו לתייג אותה כ"אנגרי בלאק וומן" (אישה שחורה כועסת) אך היא ניכסה את הסטריאוטיפ לטובתה. למעשה, היום נאש היא השחקנית הראשונה אליה פונים במקרה שתרצו דמות של אישה דעתנית ומצחיקה (בואו ננסה לשים את צבע העור בצד). הפריצה הגדולה הגיעה כשגילמה את תפקיד השוטרת, ריינישה וויליאמס, בסדרת הקאלט רינו 911 של רשת קומדי סנטרל הקטנה ומאז נאש לא מפסיקה לגלם תפקידים מבריקים. יש לה שילוב יוצא דופן בין טיימינג קומי מדהים ויכולת אמיתית לרגש, וגם מראה שמצליח להיות מרשים ומאוד נגיש (השנה היא הופיעה בקליפ של מארי ג'יי בלייג'). את המועמדות הראשונה שלה לפרס האמי לשחקנית משנה, היא קיבלה על תפקידה כאחות דידי אורטלי בקומדיה השחורה מחזיקות מעמד של HBO. לצערו של הקהל הישראלי, את התפקיד הטוב ביותר בקריירה של נאש, רובו עדיין לא ראה. בשנה האחרונה היא מככבת בקומדיה האפלה Claws, בה היא מגלמת בעלת סלון ציפורניים בפלורידה שמסתבכת עם פשע מאורגן. הסדרה, שלא משודרת באופן מסודר בישראל, היא גרסה מלאת טעם של העשב של השכן ונאש קוברת בה כל זכר לבלדרית הוניליה שגילמה מארי לואיז פרקר. ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כי השבוע נודע כי נאש תעבור לליגה של הגדולים כאשר רשת הכבלים TNT הזמינה תכנית לייט נייט שתבנה סביבה. בערומים עם ניסי נאש היא תדבר על כל מה שמעניין אותה לשמוע לפני השינה - רומנטיקה, זוגיות וסקס. רגע לפני שהיא מציינת יובל ולפני שהיא הופכת לכוכבת על, כדאי שתכירו את השם ניסי נאש.