1. בין השמים לגבול
    ביום שני בבוקר, היציאה למבצע "בית וגן" נראתה כמו הפרומו האידיאלי ל"שמים אדומים" (רשת 13) ששודרה באותו ערב, ומתרחשת בימי האינתיפאדה השנייה. אבל אז, אחר הצהריים, הכוכב הראשי אמיר ח'ורי (לשעבר גם ב"פאודה" ו"איסט סייד") לוהק לתפקיד "השחקן נטול ההשפעה שעובר לינץ' ברשת כי העז להביע דעה". אותו מוסד מקולל שמיה לנדסמן הקימה בעל כורחה. זה היה סמי-משבר יחצ"ני שסיפק לסדרה כמה גלי באזז, וזה יצר תמונה מוכרת ואיומה: יותר עמודים שמנהלים עליו קמפיין בשביל טראפיק שנאה (בטח כשמדובר בערבי ואקס של הקולגה אלונה סער, מה שהופך את המטרה להכי קלה שיש), מאשר אנשים שבאמת צופים בסדרה. וחבל, כי דווקא באותו ערב התחדד עד כמה ח'ורי נפלא בה.

    על אף המסגור הלאומי-בטחוני שנשמע מרתיע, "שמים אדומים" יצאה לדרך כשהיא מנסה לספר סיפור אישי - שני חברי ילדות, משני צדי המתרס, שנקרעים בצל האינתיפאדה. עלי (ח'ורי) וסער (מאור שוויצר) הם כנראה משל על קבוצות גדולות יותר, ומי שמסתפק במועט יכול להתמקד רק בדילמת הבגידה ובמשולש האהבה. הבעיה העיקרית של הסדרה מתחילה די בהתחלה, עם ההחלטה להפריד בין שני הגיבורים ובין עלילת ישראל לעלילת השטחים. ועכשיו, כש"שמים אדומים" מגיעה לשלב בעונה שבו סדרות צועדות במקום, המחיצה המפורשת מחדדת את הפער בין שתי הסדרות שמרכיבות את הסדרה הגדולה. ח'ורי, שדמותו תקועה בין הפטיש החברי לסדן המשפחתי, הוא בבירור זה שמנצח על החצי המוצלח, הפעלתני ומלא העניין. לא נראה שמישהו מכוכבי הסדרה נהנה בה במיוחד (בטח לא סער וליהי קורנובסקי שמתבזבזות כהוגן), אבל הוא לפחות מתייחס לתפקיד שלו במספיק כבוד. ראוי שגם הצופים יעניקו לו את הכבוד הזה, או לפחות שלא יכתבו דברים כמו "נתנו לך במה, ישראלים אוהבים אותך, תשתמש בה בתבונה" כאילו הוא לא חי פה.

    מה לראות?
    את "חטיפה" (אפל TV פלוס), כי אי אפשר לסרב למותחן חטיפת מטוס טוב - בטח כשמי שמוביל אותו הוא אידריס אלבה. היוצר ג'ורג' קיי ("לופן") לוקח טיסה בת שבע שעות מדובאי ללונדון, ומפרק אותה לשבעה פרקים שמתקדמים בזמן אמת כמו ב"24". האם זו הסדרה הכי משובחת שתראו השנה? לא, והיא גם לא בעשירייה הפותחת. אבל האם היא ממלאת בהצלחה את המשימה האחת שלה, שהיא לעשות מתח טוב מאחת הסיטואציות הכי מבהילות שניתן להעלות על הדעת? כמובן. לביקורת המלאה של רון שוורץ.
  2. חוזים ובוכים
    אם כבר משברים יחצ"ניים, השבוע הגיעה לסיומה העונה הראשונה (והיחידה?) של "איידול" (יס, הוט סלקום). ברשת HBO טרם החליטו אם להחזיר את הפלופ הפורנוגרפי שלה לעונה נוספת - הם מן הסתם מאוד לא רוצים, ומצד שני לא מעוניינים לתת עוד מזון לטרולים הרעבים ברשת. ובינתיים, מי שהייתה סדרת דגל ממשיכה להישחט בביקורות, שמתגלות במבט לאחור כמוצדקות בהרבה מאלו שניסו להתייחס אליה בעדינות מסוימת. אבל אפילו כשמרגיש כאילו הכל כבר נאמר, דיון אחד עדיין לא נוהל כמו שצריך: דיון על האמון העיוור של רשתות ביוצרים עם רזומה קצר, בפרט בעידן הסטרימינג.

    סם לוינסון, שהוא גם הבן-של וגם אדם די מפוקפק, חתם עם HBO על "איידול" כשהוא מחזיק באחת ההצלחות הכי גדולות שלה כרגע - "אופוריה". עכשיו, עם המפלה הזאת, המאזן הוא 1:1. בשבועות האחרונים נמצאת על המוקד גם פיבי וולר-ברידג', היוצרת של "פליבג" ו"להרוג את איב", שחתמה לפני ארבע שנים על חוזה של כ-60 מיליון דולר עם אמזון ומאז לא נתנה לנו כלום (בעודה משחקת בזמנה הפנוי עם הריסון פורד ב"אינדיאנה ג'ונס"). הנסיך הארי ומייגן מרקל? אותו סיפור: חוזה הפודקאסטים עם ספוטיפיי כבר בוטל, ועל פי דיווחים גם בנטפליקס לא מבינים למה הם משלמים להם 100 מיליון דולר על דוקו שלא באמת הכה גלים ועוד כמה פרויקטים נטולי פוטנציאל. אצל אותה נטפליקס, שונדה ריימס מ"האנטומיה של גריי" אומנם תרגמה את ההצלחה שלה ללהיט בדמות "ברידג'רטון", אבל גם ריאן מרפי היה צריך לעבור הרבה כישלונות לפני ש"דאהמר" הפכה לתוצר הראשון שלו שם שאנשים באמת שמים עליו. וכששביתת התסריטאים בארה"ב נכנסת לחודשה השלישי, אולי הגיע הזמן שמישהו בתעשייה יחבר את כל הרמזים שמונחים לפניו.
    פריים אחד למזכרת
    המחווה הנוגעת ללב של "קופה ראשית" (כאן 11) לשחקנית רות פרחי, שגילמה את גב' פפרני בעונות המוקדמות והלכה לעולמה לפני כשנתיים.

  3. דזן נדיר
    העונה השנייה של "פריפריה אימפריה" (יס) נפתחה עם מסיבת שן ראשונה למיליה, הבת של אוריה עזרן. אירוע אבסורדי ומנקר עיניים - אך למרות ההגזמה, הוא לא הרגיש מאולץ ובטח שלא פייק. הטבעיות הזאת היא מראה אקזוטי בנוף הדוקו-ריאליטי הישראלי, והיא נזקפת לזכותה של היוצרת והלוחמת במועל היד אורנה בן דור. בן דור ידעה להפוך את "מעושרות" לפיסת קאלט בעשור שבו לא היו הרבה כאלה, והיא מספקת את נקודת המבט הכי נכונה גם לאחותה הרוחנית שמחוץ לתל אביב: צינית אבל לא יותר מדי, בעלת אג'נדה חברתית ברורה שלא זונחת לרגע את הנונסנס. סדרה על כלום שאפשר להוציא ממנה הרבה, כזו שנהנית מליהוק מוקפד שבזכותו אפילו דורין אטיאס מרגישה מיותרת.

    למרות שמועות על עזיבות והצטרפויות, העונה החדשה של "פריפריה אימפריה" הוזנקה בשבוע שעבר עם קאסט זהה לזה של העונה הקודמת: אוריה וחיבתה לנסיעות למיקונוס בתזמונים אסטרטגיים, אורטל בניסטי וחיבתה לספרדית, משפחת מנאשרוב וחיבתה לבצק פריך - ובעיקר נעמה מריומה, הדמות הכי שווה בתוכנית שאמורה לספק העונה הרבה תוכן. כבר ביריית הפתיחה מתברר כי נעמה ובעלה מתגרשים, וההתמודדות שלה עם חמשת הילדים (שלהם היא מכינה מדי בוקר כריך עם "נקניק סלמה") מזמנת חשיפה רחבה יותר של חייה המשפחתיים. אבל אי אפשר עומק בלי הרבה מאוד כיף, ועל החלק הזה אחראית גם העונה כוכבת הריאליטי האמיתית של הרגע, זו שרק השבוע חגגה 10.


    איימי דזן, הבת של סינדי ואלירן (הגבר היחיד בקאסט, שבכל זאת מכונה "משתתפות" בכתוביות הסיום), היא האני בו בו הישראלית - ובמובן הכי מחמיא ולא רעיל שיש. אוטוטו-נערה כריזמטית ומצחיקה עם שאיפות בתחום וחיבה לתלבושות מוגזמות, כשסביבה רק (א)נשים בוגרים ממנה, בלי אחים או ילדים בגילה. מעין גרסה נשית ועירונית של מוגלי, אם במקום ג'ונגל מוגלי היה גדל בחתונה שבסימן ג'ונגל של הדודה. גם בהפקת "פריפריה אימפריה" הבינו שאיימי תיתן למצלמות את כל מה שצריך כשיכוונו אותן אליה, ולכן העונה היא כבר מקבלת "טסטות" משלה, כלומר רגעים שבהם היא מתווכת לצופים את מה שקרה. הפרומו לפרקים הבאים אפילו מבטיח קמפיין מתוקשר למועצת התלמידים, כך שאפשר לבנות על עוד עניין בגזרתה. כי למרות שהיא טרם סיימה יסודי, ולכן אין מה לחפש אצלה איזשהו תוכן עמוק או בעל ערך אמיתי, איימי היא איבר הכרחי בגוף החי והבועט של "פריפריה אימפריה". בלעדיה כל הקרנבל הזה היה הרבה פחות משעשע, ובלי הרעש והצלצולים האלה אי אפשר היה לשים לב למה שמסתתר מתחת: תוכנית דוקו-ריאליטי שאולי נראית נחותה, אבל בפועל מציפה תוכן חשוב. תוכן על נשים שהיו צריכות לעבוד קשה מאוד, רק בשביל שיזלזלו בהן כמו בכל הנשים האחרות.
    בשבוע הבא
    הדוקו "המוסד וקללת לילהאמר" חוזר לכישלון הגדול בתולדות המוסד (הוט, 9.7); הדוקו "הסודות של הילסונג" חושף את כל הרעל והשחיתות מאחורי הכנסייה הכי מטונפת בארה"ב (דיסני+, 12.7); תעלומת הרצח של "האפטר פארטי" ממשיכה לעונה שנייה עם פרשה מקורית נוספת (אפל TV פלוס, כנ"ל); ואחרי ההצלחה של "עצבים", אולפני A24 חוזרים לטלוויזיה עם הדרמה הקומית המבטיחה "שורדת בגדול", ביצירתה ובכיכובה של הקומיקאית מישל בוטו (נטפליקס, 13.7).
    צילום אמיר ח'ורי ומאור שוויצר: מתוך "שמים אדומים", רשת 13 / צילום לילי-רוז דפ ודה וויקנד: מתוך "איידול", יס, הוט וסלקום / צילום "קופה ראשית": מתוך "קופה ראשית", כאן 11