ליאם גולן, סופי טרנר ו"בורגן"

איפה הספארק של סאנסה סטארק
בחודש שעבר צויינו שלוש שנים להסתלקותה של "משחקי הכס" מהעולם, ורגע לפני שהמותג חוזר בספין-אוף עם שלל כוכבים אנונימיים, מעניין לראות עד כמה הסדרה המקורית עזרה לשחקנים שהתפרסמו בה. אין טעם להתעכב על פיטר דינקלג' (טיריון לאניסטר), אמיליה קלארק (דאינריז טארגאריין) או קיט הרינגטון (ג'ון סנואו), כי זה כבר האובייס - אבל כן יועיל לבדוק מה המצב אצל המשתתפים הצעירים יותר. כך, למשל, בעוד אייזק המפסטד-רייט (בראן סטארק) וג'ק גליסון (ג'ופרי באראתיאון) נעלמו מעל פני האדמה, מייזי וויליאמס (אריה סטארק) מפגינה בימים אלה מייקאובר מתוקשר ב"פיסטול" (הולו), המיני-סדרה על להקת הסקס פיסטולס שתגיע לישראל עם נחיתת דיסני+.

עוד שם חזק בטבלאות ההימורים היה זה של סופי טרנר (סאנסה סטארק), מי שהתבגרה לנגד עיניהם של המעריצים והפכה לאחת השחקניות החשובות והמרגשות ביותר בסדרה. טרנר, שכבר ניסתה את מזלה בכמה פרויקטים טלוויזיוניים וקולנועיים מאז "משחקי הכס", משחקת בימים אלה ב"המדרגות" (HBO מקס), העיבוד הדרמטי המצוין לסדרה הדוקומנטרית המצוינת עוד יותר שטרם זמין לצפייה בישראל. למרות התחלה מקרטעת ותחושה שהיא לא מוסיפה כלום, "המדרגות" מגיעה השבוע לפרק הסיום שלה כשהיא נחשבת (ובצדק) לאחת הדרמות הכי מרתקות ששודרו השנה. חלק גדול מהקרדיט הולך להחלטה לסקור לא רק את פרשת הרצח המסתורית של קתלין פיטרסון אלא גם את האופן שבו צולמה סדרת הדוקו על מותה, וגם השחקנים קולין פירת' וטוני קולט - שמישהו בהפקה מתעקש להפיל במדרגות מדי פרק - מבצעים עבודה מעולה. טרנר מחזיקה רק בחלק זעיר מהקרדיט על ההצלחה, אם בכלל. עם מעט מאוד טקסט ופאה בלתי נסלחת היא נספגת ברקע של "המדרגות" עד שכמעט ולא מבחינים בה, ולא ברור איך הסאנסה הפנימית שבתוכה לא הזהירה אותה לפני הבחירה בתפקיד מבוזבז.

מה לראות?
שאלה טובה, נראה לי שאת "בלאדי מורי" (יס). גם אם אני ספציפית מתקשה לשמור על סבלנות מול הסדרה הזאת - קומדיה רומנטית שיצרה סתיו אידיסיס בכיכובן של נעמי לבוב ורותם סלע - ניכר שמדובר בדעת מיעוט. חובבי הז'אנר המושבעים דווקא ממש נהנים ממנה, וראוי לציין שהפרקים הבאים שלה כן מצביעים על שיפור מסוים. פשוט חבל שהתוצאה מרגישה כאילו חצי מהשחקנים נמצא בסדרה אחת והחצי השני בסדרה אחרת. לביקורת המלאה של כרמל שטרן.
ממשלה בלי לגיטימציה
בסוף השבוע שעבר, אחרי קרוב לעשור בלעדיה, סוף סוף זכינו להתאחד עם סידסה באבט קנודסן ועם "בורגן" (נטפליקס) המופתית בכיכובה. נכון, בישראל שמה הרשמי של הסדרה הדנית הוא "הממשלה", כשהעונה הרביעית והחדשה מכונה "תהילה וכוח", אבל אני לא מנהל משא ומתן עם טרור. גם בירגיטה ניבורג לא, אגב: זקיפות הקומה והיושר המדיני שלה הפכו את "בורגן" לסדרה שנתפסת על ידי רבים - בהם בעל טור טלוויזיה אחד ב-mako - כיצירה יוצאת דופן שמסוגלת לענות לתואר "מושלמת". העובדה שהיא מציגה מערכת פוליטית דומה לזו של ישראל (במספרים, לא בסגנון), לרבות ממשלה שמונהגת על ידי מפלגה עם מנדטים בודדים בלבד, אפילו הפכה אותה לרלוונטית במיוחד עבור הישראלים. הם גמעו אותה בשקיקה כששודרה בעשור הקודם, חזרו לסיבוב נוסף כשעלתה בנטפליקס בקורונה, ומן הסתם חיכו בקוצר רוח לעונת הקאמבק, תוך הבנה ש"בורגן" מסכנת את המוניטין שלה בצעד האמיץ הזה.

המקלדת התקשתה להקליד את המשפט הבא, אך הוא צריך להיכתב: העונה החדשה של "בורגן" פשוט מאכזבת. לא מדובר חלילה בעונה גרועה של טלוויזיה - סדרות אחרות יכולות ואמורות להרוג בשביל להתקרב לרמה שלה - אבל אין בה טיפה אחת של תועלת. הדרמה הפוליטית הנבונה הפכה לסבוניה שמזכירה את "תוכנית הבוקר" (שהיא כיפית, קאמפית, ממכרת ולא איכותית בשום צורה), נהייתה דידקטית יתר על המידה, בחרה להתמקד בנושא האקלים מבריח הצופים ובעיקר החליטה לסדוק, במעט אמנם, את התדמית הנקייה של ניבורג. אפילו אם ההחלטה הזאת הייתה אמורה להוריד את "בורגן" אל הקרקע ממחוזות האגדה, זו לא התוצאה שהושגה, ועיקר העניין בעונה הרביעית מגיע דווקא מכיוונה של אשת התקשורת קתרינה פונסמרק ועבודתה החדשה-ישנה. התסכול שנותר אחרי שמונת הפרקים מתסכל בפני עצמו, כי באמת שלא היינו צריכים את המסע הנוסף הזה. שלוש העונות הראשונות של "בורגן", תודה לאל, מחזיקות מעמד בכל צפייה חוזרת. ויהיו לי עוד המון כאלה.
פריים אחד למזכרת
אילנה ודיאנה טרננקו מציגות את הלהיט "ביץ' וואנה סלייד" בפרק הפתיחה של "האח הגדול" (רשת 13).
ליאם עם הגולן
למרות שהיא מתקשה להביא למסך דברים שלא היינו מקבלים גם ככה במקומות אחרים, יש הצדקה לקיום של "משפחת שדה" (הוט) בעולם הדוקו-ריאליטי המשפחתי. ארבע סיבות, ליתר דיוק: האמא אילנית לוי, האבא הטרי אלירז שדה וילדיה של אילנית מנישואיה הראשונים, ליאם ואלין גולן. ברמת הסדרה כולה אולי לא מדובר ברגע שיא של הז'אנר, אבל כשפורטים אותה לגורמים - ולנפשות הפועלות בה - אפשר רק להודות על כל פיסת תוכן.

יותר מאילנית החיננית כרגיל, אלירז המסקרן כתמיד ואלין המתוקה להפליא, מי שמתגלה ככובש הלבבות הרשמי של התוכנית (ושל קיץ 2022 בכלל) הוא האח הגדול ליאם. כמו אחותו, גם הוא מוכר לנו בערך מיום היוולדו, וגם הוא כמעט ולא נחשף עד עכשיו ללא מסננת כלשהי - ובעיקר ללא התייחסות שמשלבת את אביו ואת הרקורד ה… מתוקשר שלו. אם אלין תמיד נתפסה כאילנית קטנה, ליאם ספג לאורך השנים זלזול שלא באמת הגיע לו, וההיחשפות ב"משפחת שדה" מגלה עד כמה מדובר בנער בוגר, רגיש, אינטליגנט ומצחיק נורא. לא סתם מצחיק של "חיוך חמוד וחוש הומור מפותח", אלא מצחיק של "יכולת שליפה מדהימה ושנינות לא מובנת מאליה". ועצלן בטירוף, אבל זה נסלח.

מטבע הדברים, ליאם נמנע מלהציג צד פגיע יחסית מול המצלמות, ולכן אנחנו צריכים להגיע בכוחות עצמנו לתובנות הברורות. אף אחד לא רוצה לחיות עם תדמית שגורמת לחצי מדינה לסלוד ממנו, ובמקום להילחם בחזרה הוא בוחר להציג את המציאות המשפחתית והנעימה שהוא חי בתוכה, כזו שבה הוא ואחותו באמת מצליחים לחיות כמו ילדים אמיתיים ולא כמו הילדים של אייל גולן. אם אכן מצופה מאיתנו להפריד בין האמן ליצירה, כך גם ראוי שבמקרה של משפחת שדה נפריד בין האמן למשפחה. באותו אופן שבו קל לזלזל בשאיפות השירה של האחות הקטנה אלין עד הרגע שבו היא פותחת את הפה ומתגלה כזמרת בת זמרת, כך המפגש הבלתי אמצעי עם ליאם עושה לו טוב - ולא צריך יותר מדקה-שתיים בשביל להתאהב בו. לא ברור איפה הוא רואה את עצמו ביום שאחרי הצבא (הוא עדיין מתלבט בין שירה וכדורגל), אבל אחרי 18 שנים שבהן לעגנו לו בלי להקשיב לו באמת, המעט שאפשר לעשות הוא לתת לו להיכנס לתעשייה עם דף חלק, וכמובן עם הרבה חוש הומור.
בשבוע הבא
עונה חדשה ל"פגישה עם רוני קובן", הפעם בהשתתפות קובי מידן, נינט טייב, בועז ביסמוט ורבים אחרים (כאן 11, 12.6); פרק הסיום של "ריקוד האש", למרות שעוד לא לגמרי ברור על מה הסדרה (יס, כנ"ל); רנה זלווגר נכנסת לחליפת שומן ומגלמת רוצחת ב"הכל אודות פאם" (יס והוט, 16.6); "טהרן" מסיימת עונה שנייה עם עוד טוויסט מופרך אחד לאוסף (כאן 11, כנ"ל); ושירות הסטרימינג דיסני+ נוחת בישראל ומבטיח לשנות את האופן שבו אנחנו צורכים טלוויזיה (כנ"ל).
צילום סופי טרנר: מתוך "המדרגות", HBO מקס / צילום סידסה באבט קנודסן: מתוך "הממשלה: תהילה וכוח", נטפליקס / צילום אילנה ודיאנה טרננקו: מתוך "האח הגדול", רשת 13