דנה אינטרנשיונל עשתה השבוע היסטוריה, והיא לא לבד

שני קמפיינים, שתי תלונות
השחקנית: באנרים ושלטי חוצות שעלו בימים האחרונים, ומקדמים את "קורדרוי" (הוט) הישראלית, מציגים צירוף מילים שעד לא מזמן נשמע דמיוני - "זוכת פסטיבל קאן דר זוזובסקי". זה נשמע דמיוני גם בגלל שזוזובסקי פתאום הפכה לשחקנית רצינית ("משכנעת" זה כבר עניין אחר), אבל בעיקר בגלל שהנתון עצמו רחוק מלהיות מדויק. פסטיבל קאן "האמיתי", זה שחוגג את הסרטים הכי חשובים בקולנוע, ייערך רק בעוד שבועיים. זוזובסקי, מה לעשות, זכתה לאחרונה בפרס המשחק הטוב ביותר בפסטיבל אחר, שנקרא "קאן סירייס". זהו פסטיבל סדרות קטן למדי, שיצא לדרך רק ב-2018 (בשש שנים זכו בפרס הגדול שתי סדרות ישראליות, נתון מרשים שבכל זאת מעלה כמה שאלות), והקשר בינו לבין ה-פסטיבל של קאן מסתכם במיקום האסטרטגי בעיר החוף. אחרי צפייה ברוב פרקי "קורדרוי", אפשר לומר שמוטב אם מישהו שם היה משקיע בעריכת התסריט במקום בקידום כותרות מפוצצות.

הדוקטור: אם כבר צירופי מילים דמיוניים, אז "אבשלום קור בקמפיין של דלתא". הפרסומת החדשה, שבה מר עברית מתלווה לאליאנה תדהר בעוד שיר מעצבן וממכר עם משחק מילים קליט בבסיסו, מציגה הצהרת כוונות חשובה מצדה של רשת הפיג'מות: שורה ארוכה של משתתפים מכל הצבעים, העשורים, הסגנונות והרקעים, כולל אפילו נציגות לבעלי תסמונת דאון. ממש כמו בכל הקלישאות של בנטון. האם מישהו מהם ממש מדבר או מקבל איזושהי חשיבות בפרסומת, מלבד עידוד מאחור של שני הטאלנטים הלבנים והמוכרים? כמובן שלא. נכון, להסתכל על רבע הכוס הריקה הזאת זה קטנוני להחריד, אבל הגיע הזמן שמישהו - בעיקר בתעשיית האופנה - יבין את ההבדל בין פרזנטורים לעלי תאנה. אז פעם התעלמו מנציגי השוליים, והיום פשוט עושים עליהם סיבוב ציני. ההבדל לא גדול בכלל.

מה לראות?
את "שרברבי הבית הלבן" (יס, הוט וסלקום), אבל רק אם פרשת ווטרגייט - כן, זאת שלאף אחד אין סבלנות לשמוע עליה - עוד מעניינת אתכם. אם לא, ואתם בכל זאת מסוקרנים לראות איך אנשי "ויפ" חוזרים עם סיפור רשלנות אמריקאי אמיתי שנשמע כל כך ישראלי, כדאי להנמיך ציפיות. היא ממש לא גרועה, פשוט לא עומדת ברף הגבוה והמוכר של HBO. לביקורת המלאה.
אי אפשר בלעדיה
אחרי רצף סבבים מוצלח שהשיק את "העידן החדש" שלה, "הישרדות" האמריקאית (יס) חווה בעונתה ה-44 משבר אמון מסוים של הקהל הנאמן. האיחוד כבר יצא לדרך, כל החיילים התייצבו בעמדות, ובמקום לתת להם לעשות את שלהם - "הישרדות" יורה עליהם כמות חסרת תקדים של פסלונים, טוויסטים ויתרונות. אף אחד לא ציפה ממנה להישאר כמו שהייתה לפני יותר משני עשורים, אבל נדמה שמרוב לחץ למצוא את הגימיק הגדול הבא היא נכנסה לסחרור. וכשהפורמט מעצבן (או פשוט חווה התנקשות מתמשכת, כמו בישראל), כל מה שנותר הוא הליהוק.

אין טעם לעבור אחד-אחד על משתתפי עונת ה-44 של "הישרדות". גם כי רובם כבר הודחו או נפצעו, וגם כי יש שם רק דמות אחת שבאמת שווה התייחסות: קרולין ווייגר. המטפלת בהתמכרויות בת ה-35 זכתה להזניק לבדה את העונה בפרק הבכורה שלה, עוד לפני איזשהו פתיח, ולא במקרה. הרבה דמויות מופרעות, מוגזמות ולא מאוזנות כבשו בעבר את מסכי הטלוויזיה בארץ ובעולם, אבל קרולין היא משהו אחר. הווליום שלה גבוה אפילו יותר מזה של כוכבי "דנה קמה", הפרצופים האקראיים שלה יותר קשוחים מתנאי החיים על אי בודד, ונראה שאף אחד בסביבה לא מתייחס אליה ברצינות, אם בכלל. וכאן טמונה ההבטחה הגדולה בכל הנוגע לקרולין, שעוד עשויה להתגלגל בקולניות עד הגמר - היא ערמומית, חדה וחכמה בהרבה ממה שנהוג לחשוב עליה ועל שכמותה. יהיה מתגמל לראות איך הקריקטורה הכי קריקטורית נחשפת במלוא עוצמתה ונוקמת בכל מי שמזלזל בה, ומעטות החוויות שמשתוות לצפייה בטירוף שלה בפרקים שנותרו עד לשם.

ציטוט אחד למזכרת
"אני רציתי להיות מלכת הכיתה, ולא הייתי. הסתכלתי על מלכת הכיתה, וזה היה משגע אותי. ומה לא ניסיתי? חשבתי, אם אני אתאמץ, אני אמציא המצאות, אני אמציא את עצמי מחדש. זה לא הלך. יש אנשים שהם לא מלכות הכיתה. לעומת זאת, אתה אדוני נתניהו, אתה מלך הכיתה. כי אתה בורכת בכשרונות רבים. ומה לעשות? הקנאה כואבת מהשאול. והקנאה מעבירה אנשים על דעתם", חברת הכנסת וסופת הטורנדו טלי גוטליב מציגה את נאום מלך הכיתה (ערוץ הכנסת), שעוד יילמד בבתי הספר - ומצדיקה את כל מה שנכתב עליה כאן בשבוע שעבר. התמלול הנ"ל? רק של 30 שניות מתוך 130. חכו לחלק של הצ'ירלידר.
בין האימה, הריאליטי והחיים עצמם
ביום ראשון האחרון, תוך משהו כמו 24 שעות, שלוש נשים אמיצות - שלהן מכנה משותף נוסף - הפכו את ישראל למקום מעט יותר אופטימי. בעיקר, אבל לא רק, בנוגע למקומה של קהילת הלהט"ב במיינסטרים הישראלי. הראשונה היא מינדי לוין, אמו של הילד רועי מגבעת שמואל, מי שהיותו טרנסג'נדר עוררה מהומת אלוהים בבית ספר דתי שאמורה לבייש חלק גדול מהמובילים שלה. לוין המרגשת התראיינה לדנה ויס ב"חדשות סוף השבוע" (קשת 12), אחרי שכבר התראיינה לאחרונה בתאגיד, ואחוזי הצפייה הגבוהים הביאו חיבוק אינטרנטי נרחב בבוקר שאחרי (ואף מעבר). הקריאה להשאת משואה ביום העצמאות, נדושה ככל שתהיה, הייתה מתבקשת.

בשעות הצהריים, ובקצה השני של הסקאלה הטלוויזיונית, עלו בהפתעה ליוטיוב ארבעת הפרקים הנותרים של סדרת האימה המקומית והשאפתנית "מלאך משחית" (כאן 11). אין צורך להיכנס לספוילרים, לטובת אלה שרוצים לצפות בה על בסיס שבועי, בעיקר כי הפרק החמישי ששודר השבוע בכל מקרה הטיל פצצה משמעותית. מה שנחשד בתחילת הדרך, ובעבע לכל אורך העונה, הפך כמעט לעובדה מוגמרת - נראה שהדמות הראשית של ד"ר מלכי פרייס החרדית (בגילומה עוצר הנשימה של ליעוז לוי), היא אכן טרנסית. לוי, טרנסית בעצמה, נעדרת לחלוטין מהעין הציבורית. חיפוש בגוגל מסתכם בידיעות על ליהוק ישן שלה ל"המדובב", לאחר מחאה שהתחוללה לאור הניסיון המקורי ללהק שחקנית סיסג'נדרית לתפקיד. המצב הזה נתן לה וליוצרים אפשרות לשמור על מסתורין, לפחות מול חלק מהצופים. ולוי היא לא רק היהלום שבכתר של "מלאך משחית", אלא גם עדות לנרמול המבורך שקורה בימים אלה בחסות התאגיד: כן, יש בסדרה דמות של דוקטור חרדית, והיא טרנסית. הגופות אולי מדממות, אבל השמיים לא נופלים. ואם למישהו זה נשמע רחוק ומומצא, הוא מוזמן לפנות לאותה מינדי לוין, פרופסור לכימיה שהציבה מראה מלאת אור בלב קהילה דתית.

בערב, כמו בכל ערב ראשון בשבועות האחרונים, הגיע הזמן לקרקס הדוקו-ריאליטי המתוסרט-ספונטני והקומי-דרמטי של "דנה קמה" (יס). השבוע הנוכחי של "דנה קמה", שתסיים בשבוע הבא את דרכה, נפתח עם סימן שאלה בגודל האגו של שי כרם סביב עתיד הסדרה: דנה אינטרנשיונל פוצצה את הצילומים פעם נוספת, והפעם זה נראה היה סופי. בסוף היא חזרה לצילומים, רק קצת אחרת, וסיפרה לראשונה שעברה טיפול בבית חולים. ומה קרה? נכון מאוד, היא חשפה את הצלקות הכי כואבות וגילתה שהשמיים לא נופלים. עם אייקון בסדר הגודל של אינטרנשיונל, וידוי שכזה הוא בעל חשיבות ציבורית שאין לזלזל בה מבחינת מתמודדי הנפש האחרים. בדיוק כמו התרומה הבלתי נגמרת שלה לקהילה הלהט"בית והטרנסית. כי "דנה קמה" סוגרת עונה מדהימה בלי לעשות עניין מיוחד מהטרנסיות של הכוכבת שלה, "מלאך משחית" עברה את רוב העונה בלי שהמגדר של הגיבורה יהיה אישיו, והבן של מינדי לוין בסך הכל רצה ללכת לאותו בית ספר כמו כל שאר הבנים. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא, והנרמול המקביל והמקרי שנעשה במהלך אותן 24 שעות הוא מהלך מעורר השתאות, אפילו היסטורי. ניתן היה לטעון שמדובר באצבע בעין לשלטון הנוכחי, אם כי אף אחת מהנשים הנ"ל לא מתנהלת בהתגרות. הן פשוט חשפו בפנינו חזון אוטופי, שעוד רחוק מלהתממש במציאות של ימינו. אולי קשה לצפות לכזאת קבלה טבעית ואנושית בחיים האמיתיים, אבל אפשר גם לבחור באופטימיות.
בשבוע הבא
אחרי שנים ארוכות בלייט-נייט, "הצינור" עם גיא לרר עוברת לרצועה של 19:00 (רשת 13, 7.5); פרק אחרון לעונה של "דנה קמה", בתקווה לעונה שנייה במהרה בימינו אמן (יס, כנ"ל); חצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2023, כולל הנציגה הישראלית נועה קירל (כאן 11, 9.5); "קלאופטרה", סדרת דוקו-דרמה מדוברת על המלכה ההיא, שכבר מעוררת סערה לאור הליהוק של שחקנית שחורה לתפקיד הראשי (נטפליקס, 10.5); ועונה שלישית של "קתרינה", אחת הקיסריות הכי אהובות בעידן הטלוויזיוני הנוכחי (יס, 13.5).
צילום אליאנה תדהר ואבשלום קור: מתוך הקמפיין של דלתא / צילום וודי הרלסון וג'סטין ת'רו: מתוך "שרברבי הבית הלבן", יס, הוט וסלקום / צילום קרולין ווייגר: מתוך "הישרדות", יס