ההיכרות הראשונה של נדב פרישמן ויניב זוהר, יוצרי הסדרה "קופה ראשית", הייתה כשנדב לא קיבל את יניב, שהיה אז חייל צעיר, לעבוד אצלו בתור כותב פאנצ'ים. בהיכרות השנייה ביניהם נדב קיבל אותו ככותב בתוכנית אירוח, אבל פיטר אותו בהמשך והשאיר אותו בטראומה. בפעם השלישית כשנפגשו בתוכנית קומית אחרת, כבר נוצר ביניהם חיבור שהפך אותם לשותפים שהם היום: "הסתכלנו אחד לשני בעיניים ואמרנו שאנחנו רוצים לעשות תוכנית, משהו משלנו", הם מספרים בשיחה עם מני אבירם בפודקאסט "הקלט כסדרה".

היום זה נראה ש"קופה ראשית", שמשודרת בתאגיד כאן 11 ותיכנס לצילומי עונה רביעית בקרוב, תמיד הייתה חלק מחיינו. אבל התהליך לשמה לא היה פשוט והגיע עם הרבה דחיות, תקציבים נמוכים ובעיקר חרדה שמלווה את היוצרים. "זה רבדים של חרדה. כל פעם אנחנו אומרים שאנחנו מניה ודפרסיה", מספר יניב, "כשהוא במניה אני בדפרסיה, וכל פעם אנחנו משנים את זה. אתמול אני הייתי בדפרסיה והוא היה במניה, והיום נראה לי זה התהפך קצת. אם אנחנו ישנים בשקט זה סימן לא טוב, יש בזה משהו מדאיג".

כשיניב רוצה להגיד משהו אבל נתקע עם המילים, נדב מיד מחפה עליו. "לפעמים אחד מאיתנו שוכח מה הוא אמר אז השני לוקח את המיקרופון ומנסה להעביר את הזמן בחינניות. עדיף לעשות את זה בשניים, יש משהו בדבר הזה שלפעמים אתה לא יודע כלום אבל אתה כן יודע שיש לך פרטנר שמה", אומר נדב, "אתן מטאפורה על איך זה לכתוב את הסדרה הזאת - אנחנו צוות חילוץ ששלחו אותו להרים למצוא עשרים אנשים, ואתה מוצא אותם לאט לאט. גם אחרי שאתה מוצא הבן אדם זה לא מספיק, כי עכשיו אתה צריך לחפור ולחלץ אותו מהבוץ. אנחנו כל היום בהתרוצצות על זה, ואנחנו עושים את זה כשניים".

החיבור והשותפות ביניהם הביאה אותם לרצות לכתוב ביחד משהו משותף. "התחלנו לשבת בבתי קפה כשאנחנו מאוד בתוליים בעולם של הדרמה המתוסרטת", מספר יניב, "קצת לימדנו את עצמנו. נדב הוא ארכיון מהלך של סיטקומים וגם אני, הכמויות של העלילות שראינו היא מטורפת. הרבה פעמים אומרים לנו שיש קטע כזה ב'סיינפלד', ואז אנחנו מבינים שעשינו משהו טוב".

אז איך התחיל הרעיון של סדרה על סופר?
יניב: "התחלנו לזרוק מלא רעיונות. כתבנו בהתחלה סיטקום על זוג בפרק ב', או על דרמת ספורט לילדים עם ילד פושע שמצטיין בטניס. כמובן שענו לנו במייל חוזר שהסדרות לא התקבלו".
נדב: "ניסינו בערוץ הילדים ובעוד הרבה מקומות, וכולם גלגלו אותנו במדרגות. בסוף הלכנו ל'יולי אוגוסט הפקות' עם כמה רעיונות, והצגנו מערכון של עובדת מאפייה עם בעית משקל שמנסה לשמור, ואז הבורקסים מתחילים לדבר איתה: 'תאכלי אותנו מאירה, תאכלי אותנו'".
נדב: "דיברנו על זה לאחרונה, שיום אחד מישהו נכנס לפיץ' ואמר: 'זה סדרה על ארבעה צבים שחיים בביוב, הם לוחמי נינג'ה ואוהבים פיצות. האויב שלהם זה מוח, ואם זה לא נשמע הגיוני - אז עכברוש הוא המאסטר שלהם'. האיש הזה גאון".

השניים קיבלו אישור ליצור סדרה על בורקסים והתבקשו לכתוב 20 פרקים. "הסדרה על הבורקסים הייתה צריכה להצטלם בתקציב מאוד נמוך. התחלנו לחפש רפרנסים שיעזרו לנו בתהליך הכתיבה ולא מצאנו כלום", מספר נדב, "ערב לפני ההגשה ראינו את הסדרה 'גיבורים' בערוץ 10 ואמרתי ליניב, 'בוא נעשה דוקו על גיבורי הסופר'. חשבנו שזה רעיון טוב והתחלנו למלא דפי תחקיר, וככה יצרנו את הדמויות של ראמזי וכוכבה.

"האנשים בחינוכית ממש אהבו את זה וקיבלנו ביקורות מעולות, אבל עוד לא הספקנו לצלם והוחלט לסגור את החינוכית. התאגיד שהגיעו במקומם פשוט החזירו את הקלטות למפיקים. הגענו עם זה לערוץ 10 שלקחו את זה ואמרו שגם יעשו עונה שנייה, אבל אחרי שהתחילו לשדר 'קופה ראשית' הם נסגרו. התחלנו כבר להאמין שאנחנו סוגרים ערוצים. אחרי הרבה זמן התאגיד פנה אלינו ורצו לעשות עונה שנייה".

ואיך זה מרגיש כשזה מתפוצץ ככה?
נדב: "היה גרעין קטן של מעריצים פסיכים, קבוצות פייסבוק, היינו כוכבים מקומיים כאלה. ההצלחה הייתה מאוד הדרגתית. היינו מועמדים לאמי בעונה השנייה ונסענו כל הקאסט לניו יורק. יש לנו חדר שקיבלנו ב'יולי אוגוסט' שאנחנו עובדים בו ארבע עונות. יניב קלט שאין שם מזוזה בכניסה לחדר ושם מזוזה על הדלת, אבל אז הדלת לא נסגרה. הוא התעקש ועכשיו יש מזוזה".

דניאל סטיופין ויניב סוויסה (צילום: יח
קאסט "קופה ראשית"|צילום: יח"צ כאן תאגיד השידור

איך אתם מסבירים שהסדרה כזאת להיט בקרב ילדים ומבוגרים?
יניב: "יש לזה כל מיני הסברים, כמו למשל שיש לנו הומור משפחתי כזה. יש איזה איזון בין 'חברים' ל'סיינפלד'. אני מאוד אוהב 'חברים', זה הדנ"א שהבאתי, ונדב איזן את זה עם כוכבה. אנחנו אומרים שאני רמזי והוא כוכבה. גם כשהיינו בחינוכית היו כללים שהיה צריך לשמור עליהם, אבל יש כל מיני בדיחות שפונות גם לבוגרים: כשראמזי רוצה לקדם את המנטורינג של שירה, הוא שם כרטיסי ביקור של זונות על רכבים. הוא עושה את זה בתמימות, כמו ילד. יכול להיות שראמזי הוא אחת הסיבות להצלחה אצל ילדים, בסופו של דבר הוא ילד בעצמו, הוא בובספוג, ביססנו אותו עליו. ראמזי הוא אחת הדמויות הכי אהובות, איזושהי נקודת טוב בעולם עם חיוביות אינסופית. סופר זה מאוד מוכר לכולם, כולנו היינו שם מגיל קטן. זה גם מאוד ישראלי, יש ייצוג של כל התרבויות".

הייצוג התרבותי זה במודע? חשבתם על זה שזה מיקרוקוסמוס ישראלי?
יניב: "כן, כולם שמה. כשכתבנו חיפשנו לעומק ולא הצידה. סופר זה מקום שנורא נהננו לחפור בו ומצאנו שמה את הסאטירה של כל התרבויות והמגזרים".

הייתה חשובה לכם מראש הסאטירה?
יניב: "אני חושב שאנחנו מחפשים את האמת. האמת נמצאת בקומדיה, ובשביל להגיע אליה צריך לספר אותה. אנחנו עושים את זה בצורה מצחיקה, במיוחד במוקומנטרי כשאנחנו מחוייבים לריאליזם. אנחנו רוצים להיות כמה שיותר אמיתיים. בפרק של הפיגוע למשל, הפרק שהביא אותנו לאמי, מדברים על פיגוע ויש עובד ערבי בסופר שאנשים עכשיו מפחדים ממנו. וזאת המציאות".

עם הפופולריות והסאטירה, נטען על היוצרים כי יש להם השפעה פוליטית ושהם מנסים להשפיע על הצופים דרך הסדרה, מה שנדב לא מסכים עליו. "אין לנו רצון להשפיע או לחנך", הוא אומר, "אנחנו רק רוצים להצחיק. אנחנו יודעים שלפעמים צריך לגעת כשמחפשים קומדיה ויש דברים שמקדם הנפיצות שלהן יותר גבוה. בעונה האחרונה לא הבנו את גודל הדבר, שאנשים ימצאו בזה דברים כאלה פוליטיים".

אחד הפרקים הזכורים שעוררו סערה ברשתות, היה הפרק שבו הגיע עובד חדש מארגון 'לה פמיליה' שלא מעוניין ליצור קשר עם ראמזי בגלל המוצא שלו. לדברי נדב, "חיפשנו את הבן אדם שהכי ישנא את ראמזי, והגענו אליו. לא רצינו להגיע לאזורים פוליטיים. באנו לנושא דרך בית"ר כדי לעדן את העניין. זה לא איש ששונא ערבים, יש לו תחביב ויש היררכיה אצל האוהדים שם. בסוף ראמזי שובר אותו והם הופכים לחברים. כשהחבר'ה שלו רואים אותו עם ראמזי, הם כועסים עליו והוא נהיה מתוסכל כי ראמזי הרס לו את התחביב של שנאת ערבים". יניב מוסיף, "בסוף אנחנו מצליחים לעצבן אנשים משני הצדדים כשלא התכוונו בכלל".

מתוך
מתוך "קופה ראשית"|צילום: כאן 11, צילום מסך

איך זה מרגיש כשפתאום מתחפשים לדמויות שאתם כתבתם?
נדב: "סיפור ההערצה פסיכי. היה סופר שלם שהתחפש לסדרה ביבנה. הם התחילו להעלות סרטוני פייסבוק שיש סופר יששכר, ואז דיבר איתי פרנקו (רודי סעדה) ואמרה לי: 'אולי נלך לסופר ונעשה להם הפתעה'. אמרתי סבבה והתקשרתי ליגאל עדיקא (אביחי) שגר ליד והצטרף. הגענו לסופר ונכנסנו וכולם באמת היו מחופשים, אבל לא הייתה אווירה באמת, זה נראה כמו סופר רגיל שהכריחו את העובדים להתחפש 'שפע יששכר'. בא רודי איתי, נעמדנו בקופה והוא אמר לקופאית, 'תגידי, למה התחפשתם?'. הוא היה עם כובע ומסכה של קורונה, וכשהיא אמרה שזה ל'קופה ראשית' הוא הוריד את המסכה. היא הסתכלה עליו ולא הבינה מה הוא רוצה, אז אמרתי לה: 'את לא מזהה אותו?'. היא הסתכלה ואמרה שלא. היא שאלה את הקופאית ליד שגם כן לא זיהתה אותו, הן שאלו את המאבטח שאמר: 'כן, ההוא מקופיקו'. זו ההצלחה המסחררת של התחפושות".

אז זה הכסף הגדול?
נדב: "אנחנו בארץ ישראל עם כל הכבוד. נגיד שאנחנו הכי גדולים בתחום שלנו, אתה יודע איך אומרים: 'מעבודה לא עושים כסף'. אנחנו באמת לא מתלוננים ויש לזה כל מיני נלווים. עשינו פרסומות והרווחנו יפה".

מה לגבי מכירה לחו"ל?
נדב: "בניו יורק באמי הזמינו אותנו לפגישה, כאילו אנחנו ב'נחמה וחצי'. הם אמרו שהם חושבים לעשות לזה רימייק, ואמרנו להם את הבעייתיות כי יש סדרה כזאת אמריקאית. אבל אז הם גם דיברו איתנו על איך אנחנו מצלמים והם לא האמינו. סיפרנו להם כמה זמן לוקח לצלם כל פרק והם פשוט לא האמינו. זה כאילו הם שאלו כמה אתם מרוויחים ואמרנו להם 15 שקלים. הם לא מבינים מה זה צילום רוחבי. מבחינתם סיטקום זה לוקיישן אחד".

ספרו משהו הזוי מצילומי הסדרה.
נדב: "הסופר הוא ברובו אמיתי. כל המוצרים שיש להם תוקף ארוך זה אמיתי, ומוצרי חלב וכאלה מביאים רק את האריזה. הכל נמצא שמה. יש בכל זמן נתון בערך 40-50 ניצבים על הסט, כמו בסופר, עם עובד הפקה שמלווה אותם. פתאום קלטנו שכבר מהעונה הראשונה יש מוצרים שמתחילים להיגמר. המפיק אשכרה אומר שנגמרים לו המוצרים, כאילו הוא באמת עובד בסופר. ואז הגיע עובד הפקה חכם שאמר לניצבים שכל המוצרים פה פגי תוקף, ואנשים שאכלו אותם בעבר ממש חלו. מאז הסופר עומד יפה".

בואו נדבר על הליהוק. הייתם מעורבים בתהליך?
יניב: "בהתחלה כתבנו דמות שמאוד מתאימה לג'ורג' קוסטנזה או לדב נבון. ברגע שחשבנו על דב דמיינו אותו בכתיבה".
נדב: "בתחקיר שעשינו בסופרים שמענו כל הזמן על דמות חוזרת של הפרופסור שתמיד מגיע עם קלסרים, עושה השוואות של מחירים ומתמקח עם כל העובדים. יצא במקרה שעבדתי עם דב ושאלתי אותו אם הוא רוצה להשתתף בסדרה. אמרתי לו שאשלח לו תסריט במייל והוא אמר שאין לו מייל ושאם אני רוצה שאשלח לו בדואר. שלחתי לו את זה במעטפה, כאילו אני אהובתו במלחמה, ויומיים אחרי זה הוא התקשר ואמר שהוא בפנים. במקביל קיבלנו קישור טוב לליהוק של אילן פלד לתפקיד כוכבה. הוא לא כל כך רצה, אבל הוא חבר טוב של קרן שאמרה שהיא רוצה".

דב נבון (צילום: יח
דב נבון ב"קופה ראשית"|צילום: יח"צ כאן תאגיד השידור

ומה עם שירה וראמזי?
נדב: "על שטיינבוך (נועה קולר) כבר דיברנו בכתיבה עליה, עבדתי איתה כמה שנים לפני בפרויקט בביפ עם מולי שגב וצעירי 'ארץ נהדרת'. נועה הייתה שמה. הליהוק הקשה היה של ראמזי. עשינו מלא אודישנים לשחקנים שמתאימים למוצא של הדמות ואף אחד לא התאים, אז שיחררנו את עניין הפוליטיקלי קורקט ונתנו לכולם להיבחן. אורי לייזרוביץ' הגיע והוא היה ראמזי פצצה, הוא גם ממש רצה, אבל פתאום כשראינו את האודישן של אמיר שורוש לא ידענו מה לעשות".

מהר מאוד הדמות של ראמזי הפכה לאייקונית. "בהקראות הראשונות נדב נבון היה בא אליי ושואל, 'זה שחקנים או אנשים אמיתיים מהסופר?'", מספר נדב, "אמיר עשה איזו מין כניסה עם מגבים והוא נכנס וסידר אותם. היה משהו בתנועות שלו שראית שזה ראמזי".

"בסצינה הראשונה הייתה לו הליכה גאה כזאת. אני מאוד אוהב ניואנסים וזה לא משהו שתמיד רואים באודישן", מוסיף יניב, "כשראיתי את זה פתאום הבנתי כמה האיש הזה מוכשר וכמה הוא יודע להביע רגש. אתה פשוט מתאהב בשנייה שהוא מתחיל".

קיבלתם ריקושטים מכל מיני מגזרים?
נדב: "בטח. אני מאוד מעריך את כל המגזרים והנישות, כל ההעלבות מכבדות את בעליהן, אבל יש אחת אהובה עליי מכולם. יש דמות בשם סטרטינר ומשה פרסטר משחק את בעלה. הוא מדבר בשם כל הגברים המוכים נפשית, בשם המגזר של זכויות הגבר. קיבלנו נאצות קשות שאנחנו נותנים יד לאישה שמתעללת בגבר".

קרן מור, קופה ראשית (צילום: יח
קרן מור ב"קופה ראשית"|צילום: יח"צ כאן תאגיד השידור

איזה טיפים והמלצות אתם יכולים לתת ליוצרים צעירים?
יניב: "תחפשו מה ההפקות מחפשות. ככה נולדה 'קופה ראשית'. ניסינו לכתוב טניסאי לילדים אבל זה התגלגל לפי צרכים. זה משהו חשוב שלא כולם עושים. אל תכתבו מדע בדיוני ואז תתבאסו שלא לקחו משהו כזה מוזר שקשה להבין ולהפיק. תרשו לעצמם לכתוב גרוע, זה טיפ מפתח. הרבה פעמים נתקעים על איזה משפט במחשב שאתה חושב שהוא בינוני, אז תכתוב את זה ותסיים את הדראפט. אחרי זה תשכתב אותו ואת ההוא שאחריו".
נדב: "אמא שלי שנפטרה תמיד אמרה לי, 'החיים זה תקופה די מחורבנת, עם כל מיני רגעי אושר ונחמדות. העבודה זה לצמצם את הזמן ביניהם".

יש איזה רגע שתגידו שהגעתם לסוף עם "קופה ראשית"?
נדב (צוחק): "כשימות אחרון המחליפים של כל דמות. זו עבודה קשה ואנחנו צריכים למצוא דרכים להכיל את הדברים, אנחנו קצת עייפים אבל לא שבענו".
יניב: "סיטקומים זה מוצר מדפי מדהים. כמו 'קופיקו', עד היום אני צופה בזה".