עיתונאים שמדווחים מהשטח רגילים להתמודד עם קהל עויין שלפעמים מנסה להפריע לשידור החי, אבל מקרה כמו זה שקרה אמש לעיתונאי חדשות 12, ברהנו טגניה, בעת שדיווח מצעדת הדגלים בירושלים בתוכנית "חי בלילה", אנחנו לא זוכרים.
טגניה, כתב פלילים מנוסה מאוד שמדווח מזירות ומהפגנות כבר מעל לעשור, דיווח מרחבת הכותל בסיום הצעדה הסוערת כשמסביבו התגודדו כמה וכמה מפגינים. בתוך שניות העניינים התלהטו, המפגינים קראו "עם ישראל חי" ו"ביבי מלך ישראל" והקשו על טגניה להשלים את הדיווח. לפתע, התקרב לטגניה מפגין בשם יוסי ואזנה, צעק לטגניה "מת עלייך, אוהב אותך. זאת אהבת חינם", חיבק אותו והרים אותו באוויר.
המחווה הזאת תפסה את טגניה מופתע לגמרי. "פתאום מצאתי את עצמי באוויר, ממש לא צפיתי לזה. החזקתי את המיקרופון חזק חזק, שלא ייפול. פחדתי שמישהו ייקח את המיקרופון וישתולל. לא הרגשתי שוואזנה הולך לעשות לי משהו רע, ממש לא - אבל בוא נגיד שראיתי את השידור מהאוויר. תמיד אומרים לך 'אתה באוויר', במקרה הזה הייתי באוויר, ממש".
"ואזנה ואני כל הזמן נפגשים בהפגנות. אני תמיד אומר לו - 'אתה השומר שלי'. מבחינתי הוא שומר עליי", מגלה טגניה, "זה החוזה הלא כתוב ביני לבינו. תמיד אני נותן לו את המקום, הוא שומר עליי והכל בסדר. שום דבר לא הכין אותי למה שקרה אתמול".
איך אתה מצליח להתנהל בתוך סיטואציות כאלה?
"דיווחים ממקומות כאלה מאוד קשים, כי האנרגיות שונות. זאת הפגנה, לא בית משפט. בתקופה האחרונה לא קל לנו, הכתבים, להוציא דיווח מהשטח. בדרך כלל אנשים נותנים לי כבוד ואני מחזיר את הכבוד. יש מושג שנקרא 'סלפיגניה', שזה סלפי עם טגניה. כל אחד רוצה להצטלם לפני שידור, לא מעניין אותם שכרגע אתה מרוכז בשידור שלך ושמדברים איתך מהאוזנייה. אני משתדל לזרום. מצד אחד אנשים רוצים את תשומת הלב שלך ושתתייחס אליהם, אבל מצד שני אסור לך לשכוח איפה אתה נמצא ואתה צריך לעשות את העבודה".
לפעמים הרוחות מתלהטות עד כדי כך שאתה והצוות בסכנה?
"היה מקרה אחד אתמול שמישהו התנגש בצלם שלי והוא כמעט איבד את המצלמה. החזקתי את הצלם שלי חזק חזק, כי ידעתי שמילה אחת שלו, שהיא צודקת לגמרי, יכולה להדליק את הכל. לקחתי הצידה את זה שהתנגש בו ואמרתי לו, 'אחי, אני מקווה שזה לא היה בזדון. אתה מפריע לנו בעבודה'. הוא נרגע ואחר כך ניגש לצלם והתנצל. אני כבר 11 שנה מדווח, הייתי בהמון הפגנות, אבל לאחרונה זה לא פשוט להיות עיתונאי בזירות. חברים וקולגות שלי חטפו".
אתה יודע לזהות מראש את הטיפוסים הבעייתים?
"לפני שידור אני תמיד מקדיש זמן כדי לזהות מי המנהיג ולקחת אותו הצידה לסמול טוק. אני עושה מעין תיאום ציפיות, מסביר לו שזאת בסך הכל העבודה שלי ושיכבד אותי ואת הצוות שלי. זה לא אומר שהם יעמדו בתיאום הציפיות, אבל לפחות יש היכרות אם יקרה משהו, אדע למי לפנות בעת צרה. אנחנו העיתונאים צריכים לדעת לשרוד ולצלוח גם דברים כאלה. צריך לדעת לקרוא את הזירה ולהבין אותה ואת האנרגיות".