אז מי ינחה את האירוויזיון? כרגיל באירועים מהסוג הזה, הדיון הטעון ביותר הוא הדיון הכי פחות חשוב. אחרי חודש בו כולם התענינו בשאלה תל אביב או ירושלים, כאילו שירושלים הייתה באמת אופציה, עכשיו היקום רועש ורגש סביב ארז טל. שזה קצת מגוחך. האם אתם זוכרים מי הנחה את האירוויזיון האחרון בליסבון? התשובה: ארבע בחורות, שלאף אחד מחוץ לפורטוגל אין מושג מי הן. והאם אתם זוכרים את החתיכים האוקראינים שהנחו ב 2017? ואולי מישהו זוכר מי הנחה את האירוויזיון בירושלים ב 1999?
אין דבר פחות חשוב באירוויזיון מהמנחים. תפקידם הוא להגיד בערך עשרה משפטים, וחשוב מאוד שלא יבלבלו הרבה במח. מבחינת תושבי כל המדינות המשתתפות פרט למארחת, מדובר בבובות מדברות. תחשבו אם מישהו באירופה יכול או רוצה להבדיל בין יונית לוי לתמר איש שלום, ותבינו מה הם יחשבו על המנחים שנבחר. מה שכן, בעידן הנוכחי רצוי שהם יהיו קלילים מאוד וחמודים, שיהיה כיף להביט בהם. ושיזרמו.
האירוויזיון, מופע ענק ומורכב, לא בנוי על היכולות של המנחים לנהל את האירוע. הטקסטים שלהם כתובים מראש באופן מדויק כדי שיהיה אפשר לתרגם אותם מראש לכל השפות, ואפילו תהליך ההצבעה בסוף הוא לא כזה מסובך ולא נתון בידיהם. ובכל זאת, אם מתעקשים להתעסק בזה, ארז טל קצת כבד לטעמי על האירוע. להעמיד אותו שם זה לבזבז תחמושת טובה ללא צורך. גאולה אבן, מגישת חדשות רצינית, מתאימה בערך כמו סיון רהב-מאיר. שירי מימון שלא הנחתה מעולם לא תעלה ולא תוריד.
אם באמת היו חושבים על צופי האירוויזיון, היו מחתימים מיד איזה צמד לוהט עם כימיה כמו אסי עזר ורותם סלע, או לירון ויצמן ועופר שכטר או טום באום ואוריאל יקותיאל. כאילו, כל צמד צעיר ורענן שנראה קצת חמוד והומואי. אגב יותר משני מנחים זה תמיד יאוש, נדנוד, ומתכון בטוח לפאנצ'ים שנשמעים כתובים ובדיחות קרש. שלישיה, כמו שראינו ב"אח הגדול" - זה מוות. מה שכן, ישראל אינה לבד בטירוף הזה. כל מדינה שנבחרת לארח את האירויזיון עושה את הטעויות האלה. כנראה אי אפשר להתאפק: תחושת הכבוד, המחשבה (המוטעית) שזאת במה להציג דברים בפני העולם - כל אלה מכניסים את כולם לסחרור מיותר, וזה תמיד נגמר בבכי.
זוכרים את זמרות הפאדו הפורטוגזיות משנה שעברה? ברור שלא. הפורטוגזים, שקבלו הזדמנות ראשונה לארח, הפציצו בנאמבר פתיחה ארוך עם זמרות פאדו רציניות, ששרו מחרוזת של קלאסיקות מקומיות. זה אמור היה להיות חסר תקדים כמעט: להציג לעולם מחדש את המוזיקה הנהדרת של פורטוגל, את היורשות של עמליה רודריגז וסזריה אבורה המופלאות שכבר אינן איתנו. וזה נגמר במקרה הגרוע במיוּט, ובמקרה הטוב בצעקות של הצופים אחד על השני כדי להתגבר על רעש המוזיקה. ככה זה.
כי איש לא שם לב ולאיש לא אכפת. האירוויזיון מתחיל בעצם עם השיר הראשון, או עם גלויית הווידאו שמכינים לו. ואגב, גם הגלויות תמיד משעממות וגרועות, ומהוות בעיקר אתנחתא. הגלויות הקומיות שעשו בשעתו באירוויזיון 1999 בירושלים היו אחת היציאות היחידות שמישהו שם לב אליהן. ואולי זה רק אני, כי הייתי צעיר. ממילא בגלויות האלה מצלמים את היבשת כולה באותו שטנץ; ליסבון, יפו, רומא וירושלים יראו בדיוק אותו דבר.
אפרופו מופע הפאדו הפורטוגזי, אם כבר רוצים לתפוס את העין בקטע הפתיחה עדיף שתהיה מוזיקה שמחה, מסיבתית עם תחושה של קרנבל, אחרת אין סיכוי שאפילו צופה אחד יתרכז בזה. כן, כולל הצופים במדינה המארחת. גם הקטעים האמנותיים שממלאים את הזמן עד ספירת הקולות הם לחלוטין חסרי חשיבות - אין הבדל אם ירקדו שם חברי להקת בת שבע בשיא תפארתם, או הצעירים של חוג ריקודי העם באילת. זה משאיר את אותו רושם.
לכן רגע לפני שתתחיל התחרות המטורפת מאחורי הקלעים על מי מזמרי ישראל יבחר לשיר (כולל הפעלת לחץ של מירי רגב) כדאי לזכור שאיש מחוץ לישראל לא מתעניין בשאלה הזאת. במקרה הטוב, אם נטע תציג שיר חדש, זה יקבל רבע פוקוס. אבל כמובן שהשיר לא יהפוך אוטומטית ללהיט, כי במת האירוויזיון אינה מקדמת אף שיר. היא בקושי סוחבת על גבה את השיר הזוכה. כל הדיונים הארוכים שיתקיימו עכשיו, וכל המאבקים מאחורי הקלעים על מי יקבל את הכבוד, הם לחלוטין חסרי חשיבות אמיתית.
אם בכל זאת מתעקשים להמם, אפשר להשאיר את הבמה לשולי רנד, ישי ריבו ועוד כמה זמרים שחזרו בתשובה ולובשים בגדים של חרדים. זה גם יפחיד את אירופה טוב-טוב וגם יסביר להם את הכיוון שלנו. הבעיה שלחבר'ה האלה יש רבנים שיעקמו עליהם עין. מה שנשאר הוא להפציץ בפופ ים תיכוני, שלפחות יהיה שמח. כי אם יש שיר ישראלי אחד שחובבי אירוויזיון באירופה מכירים, זה את "תל אביב" של עומר אדם. לא צריך אפילו שהוא עצמו יבצע את זה. אפשר היה כמובן לקחת את כל הכסף בתקציב ולעשות משהו מונומנטלי כמו "Free" ששרה דנה אינטרנשיונל ב-1999 מול חומות העיר העתיקה, כלומר קליפ שיישאר גם אחרי התחרות. אבל נדמה לי שמרוב לחץ איש לא יסכים הפעם להמר על שיר אחד וזמר אחד. בואו נקווה שדואט הפיאסקו של גלי עטרי ועדן בן זקן לא יחזור על עצמו.
מה שאני בעצם מנסה להסביר הוא שכמו בהרבה מקרים, כולם מחפשים כרגע מתחת לפנס הלא נכון. מה כן חשוב כדי שיהיה אירוויזיון מוצלח? חוץ מהפקה מאורגנת ומתוקתקת כמו בהפקות הגדולות של קשת או רשת, צריך במאי טוב שמבין מה הוא עושה וגם רואה כל שנה את התחרות (למשל יואב צפיר) וגם:
1. במה יפה ומקורית.
2. גרין רום נחמד לצלם ולארח בו את המשתתפים בזמן ההצבעה.
3. סידור נוח לקהל באולם, שיאפשר לחתוך באופן יפה ומגוון לקהל במהלך השידור.
4. והכי חשוב: שיר טוב שייצג את ישראל, כדי שתהיה תחושה שאנחנו יכולים, אולי, לנצח שוב (למרות שזה בטוח לא יקרה).
זה נשמע פשוט ובסיסי. אבל אלה הדברים שמייצרים אירוויזיון מוצלח. והנה בפירוט רב יותר: הבמה, המקום שעליו מופיעים השירים המקושקשים מכל הארצות, צריכה להיות מיוחדת, חדשנית, אבל בעיקר נוחה למופיעים ולצלמים. זה לא טוב כשהבמה גדולה מידי ומייצרת תחושה שהמשתתפים הם גמדים שנשכחו בשממה. זה לא טוב כשהבמה אינה מאפשרת הרבה קלוז אפים. זה לא טוב כשמצלמות הרחף עושות כאב ראש. לדוגמה, הבמה בפורטוגל השנה הייתה איומה ובלתי נסבלת. היא גרמה לחלק מהזמרים לרוץ מסביב לאולם, ולצמד הצרפתי שנחשב מועמד לזכייה, היא ממש הרסה את השיר. גם לנטע כמעט והיא הרסה את הנאמבר. בדיעבד איש לא זוכר את זה, אבל מי שבכל זאת מתרכז בזמן הצפייה מתבאס.
הבמות היפות והיעילות ביותר הוצגו לאחרונה בסקנדינביה. למשל שוודיה ב-2016 או דנמרק ב-2014. ולכן חבל שעיצוב הבמה לא יהיה מול העיניים שלנו, הקהל, ויתנהל בחדרי חדרים. כשאנחנו כבר נראה את הבמה יהיה מאוחר מדי ואי אפשר יהיה לתקן כלום, לכן אני מקווה שיבחרו באנשים הנכונים להכין אותה. האלמנט הבא הוא האולם כולו, כלומר היחס בין הבמה, לקהל, לגרין רום עם האמנים שיושבים וממתינים. גם זה משהו שמשפיע מאוד על אופי התחרות כולה, הרבה יותר מזהות המנחים. אירוויזיון טוב הוא כזה בו בכל פעם שהמצלמה עוברת לקהל, היא מצלמת קבוצת אנשים אחרת ומגניבה. ולא כל פעם את אותו טמבל, כמו שהיה השנה עם האיש המעצבן שהתעקש על דגל ישראל באמצע השורה הראשונה וכמעט הסתיר לנו את המתמודדים. נקווה שכמארחים נמצא דרך להראות מגוון דגלים. ונקווה שגם הגרין רום היה בנוי יפה, עם ספות שעליהן נציגי המדינות המשתתפות נראים טוב ולא מקומטים.
אבל בסוף, וחשוב יותר מהכל הוא השיר הישראלי. כדי שיהיה אירויזיון מוצלח מבחינתנו, צריך לשלוח מבצע נכון עם שיר מדליק ככה שיהיה אקשן סביב התחרות. במקרה של נטע, זה יצא מעולה מעל ומעבר לציפיות. הסיכוי שזה יחזור על עצמו גם השנה הוא לא מאוד גדול. וסיכוי לא קטן שנסיים במצב שבו הפער יזכיר את מה שהיה בין "דיוה" ודנה ל-"Happy Birthday" של להקת עדן מהאירוויזיון האחרון בירושלים. מה יהיה השיר הישראלי? זה נדע רק בעוד זמן די רב. תלוי איך תתקיים בחירת המבצע, ואחר כך איך יביאו שיר מנצח. כזכור, זה לא דבר קל וגם דורון מדלי עצמו, האיש של "גולדן בוי" ו"Toy" ניפק ממש בין שניהם את "Made Of Stars" הבינוני מאוד עבור חובי סטאר.
כך שיש המן נעלמים, ועל רובם אין לנו שום דרך להשפיע כקהל, ואפילו לא כתקשורת. ואולי זאת הסיבה שכולם עסוקים בבחירת המנחים - לפחות יש בזה בורסת שמות, ואפשר לבלבל את המוח עד קצה גבול היכולת. מה גם שזה עדיף מלהתחיל להשתגע עכשיו בניסיון להשיג כרטיס לאירוע. בערך מיליון ישראלים ועוד חמישים אלף תיירים כבר מוכנים להסתער על 10,000 כרטיסי הכניסה המסכנים לאירוע הגמר. שלא לדבר על כל מי שמנסה להשיג כרטיס לאחורי הקלעים. זה בטוח ייגמר בבכי, אבל נקווה שלא כמו במשחק עם ארגנטינה. מה שכן, יהיה נחמד פשוט להקים בפארק הירקון מסך ענק ולהקרין שם את התחרות לכל הישראלים שירצו לבוא לראות. להערכתי יגיעו לפחות 100,000 איש.