התובנה הנכונה ביותר על "יס מן" נכתבה כאן עוד בתחילת העונה השנייה, בביקורת של נטע חוטר: קשה למצוא היום תוכנית שאוהבת עד כדי כך את הקאסט שלה. הדוקו-ריאליטי של yes, שסיים השבוע סיבוב נוסף, יוצא מנקודת הנחה שהמשתתפים בו זקוקים לעזרה - אחרת הם לא היו פונים לחנוך דאום ולוקחים על עצמם משימות עליהם יחויבו להשיב "כן" - אבל מקפיד שלא לשפוט אותם, או להתיימר לדעת מה טוב להם באמת. ה"תהליך", אותה קלישאת ריאליטי, הוא מטרה. לא אמצעי. אפשר לסיים את המסע בלי למצוא שידוך אמיתי לאביבית, העיקר שהיא ומקביליה יספקו מספיק רגעים חשופים ואנושיים.
"יס מן" אוהבת את הגיבורים שלה יותר משרותי ברודו אוהבת לעשן בחללים סגורים, רק שזה לא אתגר גדול במיוחד: ברודו תשנא לשמוע את זה, אבל היא המאמי הבכירה של התקופה; החוצפה הכובשת של מלך זילברשלג מחליקה כבר שנים בגרון המיינסטרימי; ואפילו אביבית בר זוהר, אישה שהלעג עליה הוא ספורט לאומי, נהנית מגרעין קבוע של אהדה שלא תלויה בדבר. גם על ערן סויסה ודיקלה תתקשו למצוא מישהו עם מילה רעה להגיד, אם כי הסיבות לכך הן כנראה חוסר חשיפה או רצון להישאר רחוק למדי מהעין הציבורית.
גם מבלי להתמצא באחורי הקלעים של הפקת "יס מן", ברור שהושקעו מאמצים ומשאבים אדירים בהחתמה של זמרת, כוכב רשת, עיתונאי בידור, כוהנת קולינריה ואושיית ריאליטי מהמובילים בישראל. אבל כל אחד מחמשת משתתפי העונה החדשה לא הגיע אליה לבד - אלא כחלק מעסקת חבילה, שהלכה והוכיחה את עצמה ככל שהפרקים התקדמו. מרבקה אמא של מלך עד דניאל אבא של סויסה, דרך כל כוכבי הלכת הכריזמטיים שחגים סביב השמש של ברודו: דמויות המשנה של "יס מן" התגלו כמרתקות לא פחות, אפילו עם זמן מסך שהסתכם לרוב בכמה דקות בודדות.
למרות המנטוריות המשעשעת של דאום, ולמרות הדברים הבאמת-מעניינים שיש לכל אחד מהחמישה להגיד, "יס מן" הגיעה לשיאה דווקא ברגעים שבהם סטתה מעט מהמסלול. המפגש המשולש של ברודו ודיקלה עם בר זוהר, סביב השאלה האם כדאי לה להפוך לאמא, היה פרק קפסולה נוגע ללב שאפשר ורצוי לצפות בו בלי קשר לסדרה. השיחות הפתוחות של מלך עם הוריו, שממשיכים לנפץ כל סטיגמה על המשפחה החרדית הממוצעת, שימשו אי של שפיות גם עבורו וגם עבור הקהל. "יס מן" מתיימרת לשלוח את הגיבורים שלה למסע אישי, אבל בדרך היא נוגעת בכמה נושאים חשובים - פונדקאות, יחסים עם הדת, רווקות מאוחרת וחיי פריפריה - והיא עושה זאת עם חמישה שגרירים מצוינים.
"אתם, משפחה יקרה שלנו, אוהבים להיות עלובי נפש", ברודו הצעירה כותבת למשפחתה מניו יורק, במכתב שצף מחדש במהלך השיחות ומוקרא על ידי אחותה באחד הרגעים החזקים של העונה. "אני מעשנת ואני אולי אמות מסרטן, אבל גם מצער ודיכאון כי ככה נראית המשפחה היחידה שלי" - צריך לא מעט אומץ בשביל לכתוב מילים כאלה, וצריך גם לא מעט אומץ בשביל לחזור עליהן מול המצלמות. בדיוק כמו האומץ שנדרש מסויסה בעודו מדבר בפעם הראשונה עם אביו הדתי על בן הזוג שלו, או זה שנדרש מדיקלה כשהיא מתוודה ברגש על כך שמעולם לא הסכימה לפגוש את הפונדקאית של בתה. כל דוקו-ריאליטי ראוי להיצרך עם מידה מסוימת של סקפטיות, אבל משהו בנוסחה של "יס מן" מעורר תחושה שאנחנו נחשפים לתוכן כל כך אותנטי, שאולי בכלל לא היינו אמורים להיחשף אליו.
גם תסכול היה בעונה הזאת של "יס מן". מערכות היחסים של דיקלה עם המפיק רוני בראון, ושל ברודו עם בן זוגה לשעבר ושותפה העסקי מתי, הוכיחו שאפילו נשים עצמאיות וחזקות כמותן יכולות למצוא את עצמן מול גבר שמחלק להן הוראות. בולטת וקרינג'ית במיוחד הייתה סצינת המפגש של מלך ובת זוגו הטרייה והחילונית, אלונה סער, עם כמה מחבריו החרדים - והשיחה שהתעוררה במהלכה, על האם השניים בכלל יצליחו לגדל ביחד ילדים. מפתה לאחל את כל הטוב שבעולם לשני הצעירים האלה, אבל קשה שלא לפקפק רטרואקטיבית בציטוטים האופטימיים שלהם מהעיתונים.
אחרי אותו מפגש, מלך חוזר לבית הוריו - בו הוא עוד גר - וחושף בפניהם את הזוגיות החדשה, עם כל החששות הנלווים. "אנחנו מצפים לנחת, ועל זה אין לנו פשרות", אמא שלו משיבה, מחייכת, בעודה ממשיכה ללטף את הידיים שלו, "צא לדרכך לשלום, אבל צא לדרכך". למישהי כמו רבקה זילברשלג יש מיליון סיבות לסרב להשתתף בתוכנית, בטח כשקשה למצוא נשים דומות לה על המסך. אבל היא הסכימה, ונראה שמה שהניע אותה לא היה רצון להתפרסם, אלא האהבה הבלתי נגמרת שלה לבנה. חמשת הלבבות שבמוקד "יס מן" כמעט התפוצצו מתוך רגש וכנות, והתגלית המשמחת ביותר של העונה הייתה שהעצים שנפלו מהם יכולים, במידת הצורך, לספק תכנים מעוררי השראה גם בכוחות עצמם.