מי שיצפה בחלק הראשון של שבוע השומרון וקו התפר בעונה הרביעית של "בואו לאכול איתי" עלול לחשוב שיחיאל ואביבה חזן הם זוג מקסים, בלתי מזיק, לא מאוד מודע לעצמו אבל בהחלט משעשע וחביב. אבל בני הזוג חזן, הוריו של אורן, הם הכל מלבד זה. כלומר, הם בהחלט נראים חביבים גם בזמן שהם מוציאים מהפה אמיתות מסמרות שיער אבל יותר מהכל, החזנים הם הברכה והקללה שלנו גם יחד. החלק של הקללה כנראה מובן מאליו, זה את החלק של הברכה שצריך להסביר. משפחת חזן, לפחות בחלקה המפורסם, היא שיקוף של המציאות כמו שהיא - עגומה, נצלנית, אפלה ונעדרת מודעות פוליטית, חברתית ועצמית ובטח שלא בושה.
לזוגות שהשתתפו בשבוע השומרון וקו התפר היה נושא אחד לדבר עליו: יחסי מין. את הנושא הטעון שהוא מגורים בהתנחלויות הם הזיזו הצידה (היי כריסי וארנון, למה זה בסדר שאתם תגורו בהתנחלות בשביל בית פרטי עם בריכה ולא בסדר שאביבה ויחיאל יגורו בבית קטן באריאל?) לטובת שיחות על סקס במערכת יחסים - כמה פעמים עושים את זה, באיזה סגנון והאם בתוך מסגרת הנישואים או מחוצה לה.
אבל בפרק השני של השבוע (ששודר אתמול בכאן 11, ועלה בסוף השבוע בערוץ היוטיוב של כאן), הטילה אביבה פצצה על יושבי השולחן: בנישואים שלה, בגידות במעמד צד אחד בלבד הן לגיטימיות. בקושי רב אני לא אתעכב על המסורת שאביבה סיפרה שהתחנכה עליה (גם אם את מקבלת סטירה מבן זוגך, שימי אודם וחייכי) כי זה מצדיק טור נפרד. אביבה, לטענתה, מעדיפה לחיות באמת ולא בשקר - היא מודעת לעובדה שבעלה ישכב עם נשים אחרות, עם ובלי הסכמתה, היא יודעת שמדובר בלילה בלבד והיא בסדר עם זה כל עוד הוא חוזר אליה. כמה היא בסדר עם זה, תשאלו ויחיאל חזן יענה - כל כך בסדר עם זה שכשהיא אורזת לו מזוודה לקניה, היא אורזת לו גם חבילה של קונדומים. אם כבר הוא שוכב עם אחרות, לפחות שהאחריות על סקס בטוח תהיה גם היא על אביבה. מה היא צריכה מחלות בבית הנקי שלה.
אבל מה יש בקניה? אח, קניה - גן עדן לזנאים פנסיונרים. מה שבורגס ובוקרשט משמשות עבור בני ה-30 וה-40 ואיה נאפה וקוס עבור בני העשרה וה-20, קניה היא עבור בני החמישים פלוס: נוה מדבר של תיירות מין זולה בצורה חסרת תקדים, היעדר אכיפה וניצול של אוכלוסית עולם שלישי במצוקה חמורה במיוחד.
התופעה הזאת נחשפה כבר בכתבת טלוויזיה מ-2005. ישראלי בשם מקסים תיאר לכתב עמרי אסנהיים את קניה באופן הבא: "קמים בשמונה, תשע, מתי שנפתחות העיניים. אוכלים מה שבא. יש לי עוזרת שמבשלת ועושה הכל. אני יושב כמו מלך. אחר כך נכנס לחדר, עושה את הזיון הראשון. תמיד יש עם מי: עם העוזרת, עם הגננת, עם העובדת בבנק, כולן פה זונות בנות זונות. הבנת? כולן פה מזדיינות. זה לא זנות. פה מין זה כלום".
ולא שהתופעה מוגרה אחרי הכתבה של אסנהיים, או שהגברים שלוקחים בה חלק התחילו להתבייש. ב-2017, אמנון לוי חזר לעסוק בתופעה הזו, שהיא ההתגלמות המוחלטת של הרוע האנושי. התרגיל הוא אותו תרגיל כבר כמה עשורים: גברים בגיל העמידה נוסעים לקניה בתדירות גבוהה, צורכים שירותי מין מנשים צעירות (בחלק לא מבוטל מהמקרים קטינות בגילאי 12-13), עם חלקן הם גם מביאים ילדים, וחוזרים אל נשותיהם.
"אנחנו לא נסענו בשביל לחגוג, נסענו בשביל טיול", אומר יחיאל למצלמה של "בואו לאכול איתי", "כשהגענו התברר לנו שזה ממש פתוח". את ההסבר הזה משלימה אביבה: "אישה, אם היא חשבה שבעלה נסע לקניה ולא חגג, היא אישה שלא קוראת מה הולך שם. יש לנו המון גברים בארץ שהם נשואים, יש להם ילדים בארץ, והם נוסעים לקניה, לשבועיים, שלוש. ושם יש להם ילדים, ו(הם) חברים שלנו. אני מכירה חברים טובים מהפוליטיקה, שיש להם גם ילדים שם. הם לא מתביישים להגיד את זה גם. הולכים נהנים, מפרקים את הראש ובאים".
זה מה שהחזנים אומרים למצלמה, ועוד בחיוך. חברים שלנו, חלקם בעלי תפקידים בניהול המדינה, הם לכאורה זנאים פנסיונרים שצורכים מין מסביב לשנה וחוזרים הביתה להמשיך את חייהם. אפשר לתהות - וזה יהיה בזבוז של זמן מחשבה, למען האמת - מה גורם לחזנים לחשוף כזה דבר בשידור. אבל אנחנו לא צריכים להתפלא, אנחנו צריכים להודות להם, כי בלי אנשים כמו יחיאל, אביבה ואורן חזן, היינו יכולים ולהמשיך להעמיד פנים שאנחנו מעל זה, שאנחנו לא חברה שמקבלת את פני אנסיהּ בנתב"ג, את פני חברי הכנסת שלה בחזרתם מהקזינואים ואת פני הפנסיונרים שלה בגיהנום עלי אדמות שהם יצרו באפריקה.