1. גדליה הוא בוסקילה
אורי לייזרוביץ' (גדליה) הוא שחקן בחסד ואולי אפילו השחקן הכי טוטאלי בסדרה, אבל (איך אנחנו אוהבים להגיד אבל) לפעמים הוא פשוט מגזים. אם זה בהבעות מוקצנות עד כדי חוסר אמינות או משחק קומי מוחצן שכבר מאבד כל קשר עם הווייב בסדרה. גירדנו את הראש מול המסך ואז נפל לנו האסימון - גדליה מזכיר את ניסים בוסקילה. למעשה, לפעמים אנחנו מרגישים שניסים בוסקילה הוא ההשראה והמודל לחיקוי של לייזרוביץ' או שהליהוק היה מיועד לניסים בוסקילה בעצמו, אבל ליאור כלפון היה בדיוק זקן מדי ולא מצחיק.
2. אין לתת אמון במלצריות
בפרקים הראשונים שירה נראתה מתוקונת-סוכריונת כזאת אבל כשהכרנו אותה קצת יותר, גילינו ששירה היא זבל אנושי מארץ הזבלים, יא פקינז, יא כלבה. כולנו זוכרים שאחרי שהיא כפתה חיבוק על אבינועם, היא התנצלה והוסיפה שהיא "מבינה" שבשבילו חיבוק הוא לא עניין של מה בכך. ואז, אחרי שהפיטבולית הכנענית הזאת מנשקת אותו ומריירת עליו יש לה את החוצפה להגיד שגיחי, נראה לך שאני מעוניינת בך בקטע זוגי, יא דתי סתום? בקיצור, כולנו נפגעים, דוסים או לא, ואסור ללכת שבי אחרי כל בחור/ה שמחייכת אליך. זה רק חיוך.
3. גם חרדים מוטרדים מינית
כאמור, גדליה נפל לא פעם לחטא האוננות, שלא נדע טפו טפו טפו חומוסצ'יפסלט נגעתי בכדור הארץ נגעתי באדום. לא יכולנו שלא להתבאס תחת כשגדליה סירב לאשת חייל כמו דבורה, ובגלל מה? כי הוא מרגיש שהוא מטריד את עצמו מינית יותר מדי? כשזה נוגע לדוסים, מתברר שכל שלט פרסום של שיקסע חשופת מפרקים מהווה הטרדה מינית, וזה עוד מבלי לדבר על אשת תורם שהיא גם מילפית שעושה לכל נער ישיבה חשק לתת דרור לזממו בבית הכיסא.
4. כולנו חוטאים
ברגע שגדליה הגיע להארה שכולם מטרידים את עצמם מינית, גם אתם, הוא הבין שהוא בסדר, אפילו בסדר גמור, וכעת הוא בשל להיפגש עם דבורה. בעצם כולנו ממש בסדר גמור. אין כל צורך בהלקאה עצמית, מגיע לנו דברים טובים בחיים, גם אם הם ג'ינג'ים, די לסגפנות, מעכשיו עושים מה שהלב רוצה.
5. שנדליר יכול להרוג
לא ניתן שלא להשוות את מותו הטרגי של ראש הישיבה ע"י שנדליר בסצינת הפתיחה לסצינת ניסיון הרצח של נועה קירל ב"כפולה" על ידי, שימו לב, שנדליר (טה-טה-טאם). בדיוק, בשניהם היה מעורב שנדליר. מקריות או חוסר מקוריות? לא נתפלא אם מדובר באותו שנדליר. אם כך, אנחנו לא ניקח את הסיכון ונוסיף שיש להקפיד על משנה זהירות בעת קביעת שנדליר כפי שמקפידים על מזוזה. מעתה אמרו ברוך אתה אדוני בורא פרי הגפן שציוונו לקבע שנדליר זה בזוקה פרטית שלי, אמן. או בקיצור, שימרו על נפשותיכם, יש תאונות כאלה כל יום. שימו מגיני ברכיים.
6. דברים טובים לא תמיד קורים לאנשים טובים
כאמור, הפרק האחרון נגמר בסילוקם של הגיבורים מהישיבה על ידי הרב בלוך, וזאת לאחר שהם הזיעו וטרחו על מנת להחזיר אותו לתפקיד מנהל הישיבה במקום שפיצר. סוגיה זו מעלה בנו תהיות לגבי גמול צדיקים, כלומר בין הגמול הנראה לעין לבין מעשיו של האדם, כלומר וואלה, לא פייר. בכללי, הבנו שהחיים הם דבר לא פייר.
מושגים חדשים:
שבאבניקים - נוער שוליים חרדי, או יותר נכון ערסים חרדים - אלו שיושבים על הברזלים ולא לומדים.
קטנים - בעיקרון קטנים זה פיפי, אך אם הנוסח הינו "אתה עושה עלי קטנים" הכוונה היא שאתה מזלזל בי ולא אתה משתין עלי, זה לא נעים לי.
צו"ל - ראשי תיבות של צדיק ורע לו. מתייחס לחרדים חנונים.
קנייטש - קמט בכובע שמשום מה ניתן לשבור אותו, אך אי אפשר להחזירו במידה שנשבר.
להיפגש - דייט, כפרה. רק לא בפאב ובלי להעמיס.
מה הפשט - מה, לא הבנתי, דבר תכלס.
שכוייח - סחה עליך, המשך כך, ישר כח.
אז זהו, נגמר, ולא נשאר לנו אלא לחכות ולנחש מה יקרה הלאה. האם בעונה הבאה הם יצליחו לחזור לישיבה? אנחנו מנחשים שלא. עכשיו הם באמת שבאבניקים. אולי אבינועם יכנס לפוליטיקה, מאיר ינהל ישיבה, גדליה יחזור בשאלה ויעשה הסבה לנומרולוגיה ולייזר ידרס. הכל פתוח.