קיילר לי, ששיחקה את לקסי ב"האנטומיה של גריי", התראיינה וחשפה שהיא מתמודדת עם מאניה דhפרסיה (הפרעה דו קוטבית). לי מעידה שהיא נמצאת ב"מקום טוב" כעת, אבל משתפת שכדי להגיע לנקודה הזו היה עליה "לעבור מסע קשה מאוד".
לי גדלה עם אמא שהתמודדה עם בעיות נפשיות משלה, ולכן הרגישה שזה הסוף עבורה כשאובחנה כסובלת מדו קוטביות בשנות העשרים המאוחרות שלה. "אמא שלי אובחנה אם מה שבאותו הזמן קראו לו דיכאון מאני, ואני ראיתי את זה בנקודות הקיצון", סיפרה לי בראיון למגזין PEOPLE. "ראיתי מה קורה כשאת לא מטפלת בעצמך. כשאובחנתי אמרתי 'אלוהים אדירים, איך אני הולכת להתמודד עם זה? יש לי את מה שנחוץ כדי לטפל בעצמי?'".
לי גרה בלוס אנג'לס עם בן הזוג שלה ושלושת ילדיהם. "יש לנו שלושה ילדים, שגם מתמודדים עם דברים לא פשוטים - יש ADHD, יש אספרגר ויש אוטיזם בתפקוד גבוה. היה קשה להתמודד עם הכל, הגעתי לנקודת שבירה והרגשתי שאני טובעת". לי קיבלה עזרה מפסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים, ובנקודה מסוימת לקחה 6 תרופות במקביל. "זה גרם לי לא להרגיש כלום, ורציתי את זה יותר מלהרגיש שמחה או עצובה. אבל זה גרם לי להיות סגורה". בשנת 2011 לי הגיעה לנקודת שבירה ואושפזה במשך מספר ימים "הייתי במאניה, לא יכולתי לישון. הם הביאו לי תרופות וכלום לא עזר", היא אמרה.
עם שחרורה לי החליטה לנקוט בגישה חדשה בקשר לבריאות הנפש שלה: "אמרתי לעצמי 'אוקיי, את צריכה להתחיל מחדש ולראות מה עובד'. מצאתי תרופה שעבדה ומאז היא שומרת אותי בתלם. תמיד יש עליות וירידות, אבל זה עוזר לי לתפקד כרגיל".
עד עכשיו, לי הסתירה את העובדה שהיא מתמודדת עם מאניה דיפרסיה, אבל מאז שהפכה לפעילה בארגון "Be Vocal Speak Up", היא החליטה לשנות את דרכיה." אני חושבת שפחדתי", מודה לי. "לא רציתי שהסיפור שלי יגדיר את מי שאני. יש סטיגמה שלילית על זה. פחדתי משיפוטיות - 'מה יהיה אם אנשים יראו אותי בצורה הזאת, זה אומר שאני לא מספיק טובה'. אבל עכשיו יש לי פלטפורמה לספר את הסיפור שלי והוא יגיע למספר עצום של אנשים, זה נותן לי מוטיבציה לספר". "Be Vocal" תומך באנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות, לי מדגישה: "זה בסדר גם לא להיות בסדר. חשוב להושיט יד ולבקש עזרה, להוריד את החומות ולמצוא קהילה תומכת. אם אתם מתקשים, יש הרבה שיכולים לבוא לעזרתכם".