ראיון השער של בת חן סבג למגזין "את" קודם באמצעות שני נושאים שמושכים אש - מערכת היחסים שלה עם האקסית אורנה בנאי, והאמירות שלה נגד תנועת metoo#. אבל בפועל, על בנאי היא לא אמרה שום דבר יוצא דופן, והאמירות שלה על metoo# לא היו פרובוקטיביות במיוחד. "אנשים הם חרא ללא הבדלי דת, גזע ומין", היא אמרה למראיינת, והוסיפה: "עדר זה עדר, ועדר זועם זה עדר זועם וזה אלים באותה מידה". אפשר להתווכח על האמירה השנייה (על הראשונה קשה מאוד), אבל אם אתם צופים ב"מטומטמת", אתם כבר יודעים שסבג יודעת להציג את הצדדים הפחות טובים של metoo# בצורה מאוזנת שלא מוחקת את כל הטוב שהתנועה הזאת עשתה.

אבל יש משהו אחר שצץ בראיון שסבג הרבה יותר החלטית לגביו - חוסר העניין שלה בטלוויזיה. "התחלתי לראות טלוויזיה רק בגיל 24 כי כילדה שיחקתי ברחוב וכסטודנטית לא הייתה לי טלוויזיה. וגם היום אני לא צופה הרבה", היא אמרה, וכשנשאלה מה היא חשבה על האיחוד של "בוורלי הילס 90210" השנה, השיבה: "כפרה עליך, זה עניין לי את התחת". כשהיא התארחה אצלנו במדור המלצת סלב באפריל האחרון, סבג הייתה מעט פחות נחרצת, למרות שהיה לה חשוב להתחיל את הראיון מהעובדה שהיא לא צופה בטלוויזיה. "בגלל שאני כותבת לטלוויזיה, אני כן משתדלת לראות הרבה סדרות, להישאר בעניינים. אבל האמת שזה מסתכם בהרבה פרקים ראשונים בעיקר. 90% מהסדרות שהתחלתי, אני לא ממשיכה לפרק השני". במה היא בכל זאת צפתה עד הסוף? סבג מציינת, כמובן, את "שובר שורות" - ההשראה הברורה ל"מטומטמת" שמוזכרת שם ללא הרף - וגם את "עמק הסיליקון", שם היא אהבה את אופן בניית הדמויות.

העובדה שסבג לא ממש חובבת טלוויזיה היא כנראה אחד היתרונות שלה כתסריטאית. אי אפשר להתכחש להצלחה של "מטומטמת" ולפיצוח הכל כך מוצלח של סדרה שמכילה את כל המרכיבים ששובים את הקהל הישראלי, ומכוונת לנמוך ולגבוה בו זמנית. "מטומטמת" היא סדרה נהדרת, ויכול להיות שהיא כזו דווקא בגלל שסבג לא מושפעת יותר מדי מכל מה שבא לפניה.

אבל אותו יתרון של "מטומטמת" הוא גם חיסרון. הסדרה נמצאת כיום באמצע העונה השלישית, ובשלב זה נראה שהיא מתחילה מעט לחזור על עצמה. "מטומטמת" מסתמכת כרגע בעיקר על שילוב דמויות חדשות ועל ההופעה המרהיבה של משה אשכנזי בתור לירוי, אבל קו העלילה המרכזי, זה שאמור לעקוב אחרי ההתפתחות של שירי אזוגי כדמות, מתחיל להיחלש. לסבג אמנם יש תנ"ך ראוי, והיא תירגמה את וולטר ווייט באופן נפלא לעברית, אבל מה יהיה ביום שאחרי "מטומטמת"?

נדמה שסבג ניגשת לסדרות מלכתחילה בגישה שרובן לא בשבילה, וגם הולכת על בחירות מיינסטרימיות מדי (היא מזכירה בראיון ל-tvbee את "בית הנייר" שלא הצליחה לתפוס אותה ואת "ווסטוורלד" שקצת כן), כשיש שם בחוץ עולם שלם של סדרות שעשויות לפוצץ לה את המוח ולהתניע את השלב הבא בקריירה שלה. אדישות זה אולי מגניב בחוגים מסוימים, אבל לנו הצופים, וגם לסבג עצמה, מגיע יותר מזה. ואם זה מה שהיא יודעת לעשות כשהיא שונאת טלוויזיה, רק דמיינו לעצמכם את הגבהים שהיא יכולה להגיע אליהם אם היא תפתח את הראש והלב שלה ליצירות חדשות, ותתחיל לנהל דיאלוג עם מה שבאמת קורה עכשיו בטלוויזיה.