הרבה דברים רעים אפשר להגיד על "סקס/לייף" של נטפליקס, באמת. מדובר בסדרה עם דמויות בלתי מורכבות בעליל, תובנות שטחיות להחריד, סיפור גנרי ונטול עומק, ומשחק דרמטי מדי שגורם לכל הדבר הזה להיות קרינג' אחד גדול. באותה נשימה, חשוב גם לומר שדבר אחד טוב כן אפשר לזקוף לזכותה של הסדרה החדשה: היא הצליחה להדביק אותנו לספה ולא זזנו ממנה מילימטר עד שלא חיסלנו את כל פרקיה. למה? ראשית כל, כי היא דורשת אפס מאמץ ועל כן היא החומר המושלם לבינג'; שנית, כי תיארנו לעצמנו שהפרק האחרון יביא איתו את התשובה לשאלה ששאלנו את עצמנו במשך כל העונה - מי יהיה הגבר בר המזל בו בילי תבחר.
היינו עם בילי בתהייה הזו, ואמנם לא התאמללנו כמוה אבל בהחלט התחבטנו לא מעט. האם בילי תחליט לעשות מאמץ ולשקם את חיי הנישואים האפורים והמפורקים שלה עם קופר, או שמא התשוקה תשתלט עליה והיא תחזור לזרועותיו של בראד מבלי להביט לאחור? לא רק שההתלבטות הזו העסיקה הן את הגיבורים והן את הצופים, היא הייתה היחידה להחזיק את העונה כולה. אף אלמנט אחר של הסדרה איננו סיבה טובה מספיק להגיע לסיומו של הפרק השמיני. וכך, מצאנו את עצמנו חצי סובלים מ"סקס/לייף" וחצי צופים בה באירוניה, כשהמטרה העיקרית של הפעולה הזו היא הרגע המיוחל בו נגלה סוף סוף איזה חיים בחרה לעצמה בילי, ולמה.
ככל שעברו הפרקים גבר המתח. המחשבות על האקס המיתולוגי הפכו מנוסטלגיות למטרד של ממש והחלו להופיע באופן תכוף להחריד; מצד שני, הסיבות להישאר אשת משפחה המשיכו לנקר בבילי והוכיחו את עצמן כרלוונטיות עדיין. קופר עשה מאמץ לשמר את היחסים עם אשתו המרוחקת, ובראד משום מה נזכר לחזור לחייה של חברתו לשעבר. החיים הפכו מרגילים לכאוטיים: סשה התגלתה כבוגדנית, קופר התאהב בבוסית והאימהות מהגן התנהגו ברשעות להאדסון. ושלא נדבר על מאורעות מסיבת הסקס ההיא שבאמת הותירו אותנו ללא מילים. אבל כל הטרפת הזו מתנקזת לנקודה אחת: היא מתרחשת כדי להגביר את חשיבותה של ההחלטה שבילי מחויבת לעשות - אם היא לא תבחר, החיים ימשיכו לקרוס אל תוך עצמם.
נקודת השיא מגיעה לקראת סוף העונה כשבראד מציע לבילי נישואים (אפשר גם לדבר על זה שמדובר במחווה מטורפת למדי בהתחשב בעובדה שבילי היא *אישה נשואה*, אבל זו שיחה ליום אחר). במשך כל העונה נקרעת בילי בין הסוער ליציב ונראה שהגיע הזמן להחליט: ואכן, בפרק השמיני מודיעה בילי לאהובה מהעבר שהיא לא יכולה להינשא לו. הבחירה התקבלה. היא יושבת עם קופר והאדסון בגלידריה, פניו של הילד מכוסות שוקולד וכולם צוחקים (בשפה הפשטנית של "סקס/לייף", זה אומר שהם מאושרים). סשה משיקה את הספר שלה, בילי וקופר כמובן מגיעים לתמוך, אבל שם הביטחון של בילי בבחירתה מתחיל שוב להיסדק. בסוף הפרק, כשהיא יושבת לצד בעלה, היא מסבירה לעצמה שאפשר לחיות גם בלי 15 האחוזים בחיים שהם התשוקה. שהכל בסדר: שהיא אכן מאושרת עם קופר. אבל ברגע אחד ההבנה מכה בה: זה לא נכון.
אז מה בילי עושה? נכון מאוד, בורחת מההצגה של הגן של האדסון (מה לעזאזל, אישה?) ורצה אל דירתו של בראד כאילו אין מחר. אמנם מדובר בצעד חסר תקדים ואולי אפילו לא אחראי אבל לפחות בילי מקשיבה לאני הפנימי שלה. אבל כאן מתחילות הבעיות: אחרי שכבר הסבירה בעבר ש"אי אפשר לקבל את הכל בו זמנית", היא מגיעה אל פתח ביתו של הבאד בוי המסוקס ומכריזה בפני עצמה: "אני רוצה את הכל, ואני רוצה את זה עכשיו". ההתרגשות בשיאה. "אני לא עוזבת את בעלי. זה לא ישנה כלום", מודיעה בילי לבראד. "ועכשיו, תזיין אותי".
מילא זה שלא זכינו לראות את הסקס הראשון בין השניים מזה שמונה שנים (סתם, לא באמת אכפת לנו). אבל איך זה יכול להיות שהחזיקו אותנו קשובים במשך שמונה פרקים לשווא? אם כל הזמן הזה האפשרות לקבל את הכל בו זמנית הייתה קיימת, למה זה לא קרה עוד לפני כן? כל העונה אנחנו מקבלים את הרושם שאם בילי תקח אפילו צעד אחד לכיוונו של החתיך האוסטרלי, חייה לעולם לא יחזרו שוב להיות אותו דבר.
נכון, יכול מאוד להיות שבעונה השנייה (שעוד לא הוכרזה) נגלה שלצעד האימפולסיבי של בילי יהיו השלכות. אבל כרגע, נראה שהיא לא מאוד מודאגת מהן. כשבראד עצמו ניסה ליזום איתה קשר מיני כמה פרקים קודם לכן היא נרתעה בבהלה, אז לא ברור איך פתאום עכשיו היא מבקשת ממנו לשכב איתה, ועוד עושה זאת בחיוך גדול. בחירה במשקל כבד הפכה ברגע לבחירה במשקל נוצה, ואין שום הצדקה לעובדה שהשינוי הזה קורה דווקא באותו רגע בזמן. זה ככל הנראה סיום העונה העצלני ביותר שראינו עד כה על המסך: לא רק שמדובר בסיום בלתי מתורץ ואפילו תלוש, אלא ש"סקס/לייף" לא קיימה את ההבטחה היחידה שלה לצופים. לא יודעים מה איתכם, לנו זה מרגיש כמו זלזול.