אחרי הפתיחה השקולה והמדודה של העונה השלישית, כמעט הספקנו לשכוח מהו סוד הקסם של "משחקי הכס": להראות לנו את מה שחשבנו שהיה בלתי אפשרי, ולחתוך לפני שנספיק להתאושש. הפרק השלישי "צעדת העונש", עמד כולו בסימן שינוי סדרי עולם. מהמהלכים המתגבשים בדרום, דרך אסטרטגיות ברית חדשות ועד שינויי מעמדות. החורף משנה את כל מה שידענו על ווסטרוז, ומי שלא מתאים את עצמו במהירות, מוצא את עצמו בצד הנפגע.
ניצח בקרב, מפסיד במלחמה
בצד השני, טייווין זנח כבר מזמן את התקוות לנצח בקרבות על הקרקע. הטקטיקה החדשה היא לייצר קואליציה של אויבים משותפים שיחסמו עבורו את הצבא של רוב. החלק החדש בפאזל הזה הוא פטיר בייליש "אצבעון" נטול תואר האציל או האדמות, שמח לקבל את האפשרות לפתות את ליסה ארין, אחותה של אהבת נעוריו (ומועמדת לאשפוז בכפייה) בתקווה להיהפך בכך ללורד הבקעה ולצבוע עוד נקודה קריטית על המפה בזהב של לאניסטר. הבונוס הנוסף כאן עבור טייווין יהיה להרחיק את האיש הנכלולי מקרבת הממלכה. מצד שני, לא בטוח שזה האיש שעל נאמנותו כדאי לבנות ביום סגריר.
למות למען מטרה
גם מאחורי חומת הצפון משתנים סדרי עולם. מאנס ריידר מזהה את החולשה בחיפש ב"משמר הלילה" בסצנה בה נראים ראשי סוסים כרותים מסודרים בצורה של עין סערה מתקרבת. גם ריידר מבין שנגמרו המשחקים ושמי שיישאר בצד הלא נכון של החומה עשוי שלא להאריך ימים. ההחלטה על מתקפת הפראים על החומה מכילה גם את המבחן הגדול ביותר של ג'ון סנואו עד כה. בלילה המכריע הזה הוא יצטרך לבחור אם נאמנותו נתונה עדיין לחבריו לובשי השחורים או לצד שהגדיר כזה ש"נלחם למען החיים".
באסטפור השינוי באופי המנהיגות ממשיך להתגבש, כששני לוחמים ותיקים ועטורי קרבות, נאלצים לקבל את מרותה של נערה נחושה. דאינריז ממשיכה את קו הנשים החזקות של הפרק הקודם, ומבינה שהמפתח להצלחתה טמון בנאמנות של חייליה אליה מתוך אמונה ולא מפחד. "אין אדונים בקבר" מספרת מיסאנדיי, השבויה ששוחררה כצעד של רצון טוב, כהוכחה לכך שה"בלתי טמאים" יסכימו למות עבור כל מטרה. אבל דאינריז לא מעוניינת בחיילים עם משאלת מוות או בריצוי אדוניהם תאבי הבצע.
הון ושלטון: הסוף
סצנת הסיום מוכיחה שלמרות השבי הממושך, ג'יימי נכשל להבין את עקרונות העולם החדש. הוא נותר נאמן עדיין לקודים הישנים. אלו שקובעים שכל אדם עומד למכירה והאנשים עם הממון תמיד מקבלים את רצונם. כאן הוא פוגש לראשונה אדם שבז לו ולערכים הללו, הרבה יותר מאשר הוא רוצה להתעשר. ההרגשה כי הוא שוב מושפל על ידי נציג העשירים, שמנסה לדבר אליו מגבוה ("הצפון לא יכול לזכות במלחמה, אתה איש חכם, הבן זאת"), היא הקש האחרון.
ג'יימי כל כך מאמין בסדר הדברים הזה עד שהוא לא חושד לרגע במלכודת אליה הוא נופל. רגע לפני כן הוא הובל כאסיר, נקשר לעץ והושפל, רגע אחרי הוא לפתע חופשי מכבליו ומקבל ארוחה חמה. בריאן, שמבינה את הקודים של האדם הפשוט, מביטה מבועתת כיצד הנקמה האכזרית בו מתממשת, תוך קטיעת החלק שהפך אותו לאגדה. ג'יימי כבר לא בקנזס, וכאן השם "אבא" לא אומר שום דבר.