נקמה, אומר הפתגם הקלינגוני, היא מנה שמוטב להגיש קרה. אני לא יודע אם העולמות של "משחקי הכס" ו"מסע בין כוכבים" התנגשו אי פעם, אבל ברור שיש בווסטרוז כמה אנשים שמשתייכים לאסכולה ארוכת האפיים.
תראו את אריה, למשל. היא העבירה את רשימת החיסול שלה לסטנדביי עד שתסיים את תקופת ההכשרה כמתנקשת בבראבוס. וסרסיי? היא משכנעת את ג'יימי לכבוש את הזעם ולצאת לארצות הנהר לפני שיחזור ויפרק את הקן שבנו הדרורים במעלה מלך. גם סאנסה אוספת את צבאה לפני הנקמה ברמזי בולטון, ולא שכחנו מאחור את אלאריה סאנד שעדיין מתכננת את נקמתה בלאניסטרים, וגם ליארה גרייג'וי יש בטח מה לומר לדוד יורון שהרג את אביה. וכל זה אולי רק נועד להזכיר לנו שגם מי שסרח בעונה השלישית עשוי לבוא על עונשו בעונה השישית.
כן, וולדר פריי המתועב, אמרגן חתונות הדמים, חזר לחיינו, וחרב הנקם כבר מחפשת אותו כמו הכלבים של רמזי בולטון. שני בניו של וולדר – האחד נעץ את הסכין בבטנה של טליסה סטארק ההרה, השני שיסף את גרונה של קתלין סטארק – זכו לקלוזאפים שיהפכו עד סיום העונה לפוטו-רצח. אפשר להניח שגם תורו של וולדר פריי – מכוכבי רשימתה של אריה – יגיע.
פנקס החשבונות של סרסיי
וולדר פריי לא היה המתקמבק היחיד בפרק השישי. איתו חזרו גם שני גיבורים ותיקים מהצד הטוב של הצפון: אדמור טאלי (אחיהן של קתלין ולייזה), שהיה אמור להיות הגיבור של החתונה האדומה (בה התחתן עם בתו של וולדר פריי) והעביר את שלוש העונות האחרונות בשבי ההפקה; ובנג'ן סטארק (אחיו של נד), אותו לא ראינו מאז העונה הראשונה, עת נעלם בין הפראים שמעבר לחומה. הקאמבק של בנג'ן היה מפתיע (למי שמצליח להתחמק מהפורומים הרלוונטיים), אבל לא מפתיע כמו הרעיון שלבראן המבאס שמור מקום משמעותי בעלילה הגדולה של "משחקי הכס", כמי שייאלץ בבוא העת להילחם במלך הלילה מתוקף תפקידו החדש כעורב בעל שלוש עיניים ואפס אישיות.
כן, בראן כאן כדי להישאר, וכדאי שנתרגל לזה ולפלאשבקים שבאים עם זה. הפעם קיבלנו סדרה של הבזקים מהירים במיוחד, שנועדה כמובן לגולשי Reddit אובססיביים שיפרקו את הפלאשבק לגורמים ויאחזו בכל רמז כדי לאשש תיאוריות מעריצים חסרות ביסוס. גולת הכותרת: הופעת בכורה של המלך המטורף על כס הברזל עם הרפליקה המזוהה איתו - "שרפו את כולם!". אחרי שגילינו את הנזק שטמון בכישורי התעופה בזמן של בראן, יש יסוד מוצק להניח שהוא בכלל האשם בטירופו של המלך (שהרג את סבו ואת דודו). מי חשב שבראן סטארק יהפוך לדמות מרכזית כל כך ב"משחקי הכס"? רק הודור זצ"ל.
עונת החתונות זכתה לעדנה מחודשת בפרק השישי לא רק באזכורה של החתונה האדומה, אלא גם בזו של החתונה הסגולה. זו הועלתה מן האוב על הבמה בבראבוס, והזכירה לנו עוד חוב ישן שטרם נפרע. כל כך הרבה אסונות ניחתו על ראשה של סרסיי – מותו של טייווין, מותה של מירסלה, מצעד הבושה – עד שכמעט שכחנו שהיא עדיין לא באה חשבון עם רוצחיו של ג'ופרי (ובלא ידיעתה משתפת פעולה עם אחת מקושרי הקשר – אולנה). לסרסיי יש יותר חשבונות לסגור מאשר לקובי פרץ במס הכנסה, ואורך הרוח שהיא מגלה לא ממש מסתדר עם העובדה ש"משחקי הכס" קרבה לסיומה.
ובינתיים, חשבון חדש נפתח לסרסיי, וזה חשבון שנשמח אם ייפרע במהירה: דווקא טומן, בשר מבשרה (או דם מדמה, כשם הפרק), בוגד בה (ובאביו ג'יימי), מיישר קו עם הדרור העליון, וגורם למבצע "שובו אחים" לשחרור הטיירלים לקרוס כמו העתיד הפוליטי של בוז'י הרצוג. מעולם לא הבנתי איך הילדון השמנמן וחסר עמוד השדרה הוא בנם של שניים מהאנשים הכי מרשימים בווסטרוז, אבל זה מה שקורה כנראה כשאמא ואבא אחים.
וכך, במחי החלטה פזיזה של ילדון מפונק שמסרב להפריד את הדת מהמדינה משל היה פוליטיקאי ישראלי, תכניתן של שתיים מהנשים הכי תככניות ומתוחכמות בשבע הממלכות מתפוגגת כמו נאדים בהצגה בבראבוס. הברית בין הלאניסטרים לטיירלים הייתה חזקה על הנייר, אבל הקשר בין הלאניסטר-באראת'יאון לטיירלית חזק ממנה. ג'יימי מגורש ממעלה מלך כמו בוגי יעלון ממשרד הביטחון (הבחור לא מסוגל להישאר בבירה יותר משלושה פרקים), וספר החשבונות של הלאניסטרים נותר פתוח. אל דאגה; הלאניסטרים תמיד משלמים את חובם.
נערה ושמה מרסי
ובשעה שסרסיי האמיתית ממשיכה להיאבק בסבלנות אין קץ על שלטון הלאניסטרים במעלה מלך, סרסיי הבדיונית פורצת בבכי על הבמה בבראבוס, למגינת ליבה של מבקרת התיאטרון אריה סטארק. "היא לא היתה רק בוכה", אומרת אריה לשחקנית ליידי קריין, "היא היתה כועסת. היא היתה רוצה להרוג את האיש שעשה את זה". אריה יודעת דבר או שניים על סרסיי, אבל מובן שהיא מדברת גם על עצמה. נקמה הוא שמה השני של אריה (או החמישי, אחרי "ארי", "לאנה", "מרסי" ו"ילדה"), והיא מגדירה אותה מאז סיום העונה הראשונה. למרות הצטמקותה המתמדת של רשימת החיסול, כמה מהחשבונות הגדולים שבה – לרבות וולדר וסרסיי – עדיין לא נסגרו. היא עדיין רוצה להרוג את האנשים שרצחו את בני משפחתה.
אבל הצפייה בהצגה והשיחה עם ליידי קריין האדיבה מטלטלים במשהו את הנערה. כוסית התרעלה שמחסלת את ג'ופרי על הבמה מצילה את ליידי קריין מגורל זהה. בן רגע החרב מתהפכת, וכעת היא סבה מעל ראשה של אריה עצמה, שהופכת מהקולגה של האסופית הנרגנת מבית השחור והלבן למטרה חיה. ויודעים מי באמת אשם בכל זה? מי שקיבל את אריה לאקדמיית המתנקשים הזו מלכתחילה.
זה הרי היה ידוע מראש. אריה סטארק לא יכולה להיות מתנקשת חסרת פנים. היא לא באמת אוהבת להתחזות לאחרים, ואת העיניים האקספרסיביות שלה, כפי שמאבחנת אותן לידיי קריין, אי אפשר לעצום לנצח. אל תטעו בהתקף הרחמים של הנערה ששמה מרסי; זה לא שהיא הפכה פתאום לפציפיסטית ממחסום ווטש. אריה עדיין מסוגלת ומתכוונת להיות מתנקשת – רק לא מתנקשת להשכיר של ז'אקן הג'האר והאל מרובה הפנים והמשימות שלו.
אריה היא כנראה התלמידה הכי גרועה שז'אקן יכול היה לקבל: עצמאית, מרדנית, נון קונפורמיסטית. נערה שלא מוכנה לוותר על שמה, על החרב שלה, על הזיכרונות שלה. מישהי שלא מוכנה להרוג ללא סיבה. מישהי שלא מפחדת גם מאל מרובה פנים, גם לאחר שהתוודעה לפנים היותר מפחידים שלו.
כצפוי, אריה בעטה בשתי ההזדמנויות שקיבלה ("לא תהיה שלישית", הבטיח לנו ז'אקן, כדי שנדע שהאפיזודה הזו הסתיימה). אם ז'אקן חשב אי פעם שיוכל להפוך את אריה לילדה בלי שם, הוא כנראה פחות חכם מכפי שחשבנו. מחפש ילדים חסרי אישיות שיכולים להפוך למתנקשים חסרי פנים? שמענו שלרמזי בולטון יש אחד בשבי.
הכבשים הבלונדיניות של הסדרה
מאז שנד סטארק הוצא להורג לנגד עיניה העצומות, אריה הדהדה לא פעם את תחושותיהם של צופי "משחקי הכס" על המסך. גם הפעם, ברגע המוזר שבו היא חשה חמלה כלפי סרסיי – אף היא מכוכבות הקיל ליסט – אריה מגלמת את התחושות שאופפות את הצופים בעונות האחרונות. מי היה מאמין שסטארקית תחוש חמלה כלפי לאניסטרית? ומי היה מאמין שאנחנו נעשה זאת?
מכל הבתים ב"משחקי הכס", נראה שבית לאניסטר עבר את המהפך הגדול מכולם. כבר מתחילת הדרך סומנו הלאניסטרים כקוטב המנוול של הסדרה, האנטי-סטארקים, אלה שזורקים את בראן מהחלון, עורפים את ראשו של נד, מוסרים ד"ש עם חרב לרוב ולקטלין. הסטארקים היו הטוב המוחלט, שומריו האצילים של הקוד המוסרי, והלאניסטרים – כנופיה בלונדינית של נבלים נהנתנים וחסרי עכבות עם גילויים מזדמנים של גילוי עריות והתעללות בגמדים.
אבל הזמנים משתנים בווסטרוז. בלי טייווין הכוחני וג'ופרי האכזרי, בלי לספור את טומן הרופס והבאראת'יאוני לכאורה, פוסט מצעד הבושה של סרסיי והיד הכרותה של ג'יימי, נשארנו עם לאניסטרים שאפשר לעכל: סרסיי מוכת גורל שאיבדה אב אחד, שני ילדים ושלושה טונות כבוד עצמי; ג'יימי עם ניצוצות של טוב לב שמאירים מדי פעם את דרכו; וטיריון, שתמיד היה הכבשה השחורה של המשפחה והבן המועדף של הקהל. אלה לאניסטרים אנושיים, פגיעים, נוגעים ללב, שקל להריע להם כשהם נאבקים בנקמנות הטמפרמנטית של הסאנדים מדורן או בפונדמנטליזם מתוק השפתיים של הדרור העליון. כמעט מבלי ששמנו לב – וכמעט מבלי לפגוע בשתי נקודות העוצמה של המשפחה, ההון והשלטון – הזדחלו הלאניסטרים לתוך ליבנו והפכו לדמויות אהודות. בעולם שבו מסתובבים פדופילים כוולדר פריי, מגלומנים כיורון גרייג'וי ופסיכופטים כרמזי בולטון, סרסיי לאניסטר היא אמא תרזה.
אז הלאניסטרים הם כבר לא "אנשים איומים" מהסוג שגילי מתלוננת עליו, האנשים ש"יכולים לאיים על אנשים טובים ולחמוק בלי עונש". לאורך העונות "משחקי הכס" הצטיירה כסדרה שבה רשעים עולזים, וצדיקים הם רק ספוילרים שמחכים להתממש. לקראת הישורת האחרונה נראה שמטוטלת המוסר של "משחקי הכס" מתחילה לנוע בכיוון ההפוך, לעבר עולם שבו אנשים איומים כבר לא יכולים לאיים על אנשים טובים. הח'אלים הדות'ראקים כבר למדו את זה על בשרם הצרוב, כמו גם העורבים הבוגדניים במשמר הלילה. לו הייתי הדרור העליון, וולדר פריי או רמזי בולטון, לא הייתי ישן בשקט.
ומה יקרה בפרק הבא?
עוד "משחקי הכס" ב-mako תרבות:
- בשבוע שעבר: סוף סוף גילינו למה קוראים לו הודור
- דירוג העוצמה: מי הדמות הכי חזקה ב"משחקי הכס"?
- משחקים בכס: החידונים שיעבירו לכם את הזמן בין הפרקים
- לכל טורי "הצופה על החומה"
ועוד כמה דברים על הפרק
* "דם מדמי" הציג לראשונה גם את הדם ממנו נולד סם טארלי. ג'יימס פוקנר בתפקיד האב ראנדיל עבר מאחוזת דאונטון להורנהיל, אבל הקונספט נשאר זהה: ארוחת ערב שמציעה גינוני אצולה למנה ראשונה, עקיצות סביב נישואים בין-מעמדיים למנה העיקרית, ומשפחה מפורקת לקינוח. נחמד לראות שאחרי הפרידה מטייווין, קראסטר ובאלון גרייג'וי, כיסא האב המתעלל של "משחקי הכס" לא נותר ריק.
* גם זה היה שקוף: חרב מפלדה ואלריאנית שמוצבת על הקיר בלי השגחה במערכה הראשונה תיגנב במערכה השנייה ותחסל זומבים בשלישית.
* כולנו שמנו לב שסאם התאהב בעצם באמא שלו, נכון? תרגיש בנוח, סאם. ליד הבחור ההוא מצוק קסטרלי שהתאהב באחותו אתה לגמרי נורמלי.
* מבלי לזלזל ביכולות הלחימה של בנג'ן, זה לא ממש קשה להילחם בצבא של מהלכים לבנים כשהם מואילים להסתער עליך אחד-אחד. אם היו מסדרים קרב כזה נוח להודור, היינו יכולים לשמוע את הדרשות הפילוסופיות שלו עד היום.
* זוכרים את סוגיית העלמות-שאינן-במצוקה מלפני שבועיים? תוסיפו להן את גילי שמנסה להגן על כבודו של סאם (שמצידו לא מגן לרגע על כבודה שלה) ואת מירה ריד שסוחבת את בראן בשלג, ועוד סיבוב עם סרסיי (שמנהלת את ג'יימי), מרג'רי (שמנהלת את טומן), אולנה (שמנהלת את מייס) ודאינריז (שמנהלת את דאריו). אז מי מנהל את העולם?
* כשאריה אומרת לליידי קריין להיזהר מהשחקנית המגלמת את מרג'רי בהצגה, לא ברור אם זו בדיחה שנונה (מרג'רי באמת רצתה להרוג את סרסיי), אבחנה מדויקת או האשמה מכוערת.
* דאינריז צריכה אלף ספינות. יורון גרייג'וי בונה אלף ספינות. אם דאריו היה יודע את זה כשדאני שאלה כמה ספינות היא צריכה, הוא היה אומר "שתיים-שלוש".
* ליורון יש בדיוק ארבעה פרקים כדי לבנות אלף ספינות ולהעביר את דאני מעבר לים בסיום העונה. כי אם דאני נשארת מחוץ לווסטרוז גם בעונה השביעית, אני פורש.
* "לא נולדת לשבת על כיסא בארמון", אומר דאריו לדאני. זה נכון; צוואר של דרקון הולם אותה יותר.
* בינתיים בתיז-אל-נאבי, ג'ורה בטח מתחרפן רק מעצם המחשבה שהשאיר את דאני לבד עם המאהב החרמן שלה. טוב, תמיד יישאר לו בראש את האימג' של המלכה העירומה במדורה לרגעים שבהם יתגעגע.
* ג'יימי יוצא לנהרן, שם הוא צפוי לפגוש לא רק את בלאק פיש טאלי שמורד בוולדר פריי, אלא גם את שני הסטארקים הצעירים שמבקשים לגייס אותו לצידם במלחמה נגד הבולטונים. בקיצור, צפו לטבח.
* הצעה לסדר: במקום מלחמות על הכתר במעלה מלך, תנו לאולנה טיירל ולדרור העליון ליישר את ההדורים, או לקבוע את המנצח כפי שקשישים נבונים ולמודי ניסיון כמוהם עושים: במשחק בינגו.
* מעין זיגדון סיכמה נהדר את הפרק הקודם, אבל אני חייב לומר עליו מילה:
הודור.