לסאנסה סטארק אין דף בוויקיפדיה של ישראל. אם זה לא מעיד על מעמדה בסדרה - מה יעיד? סאנסה סטארק היא לוזרית. היא נרפית. היא פקאצה. אל מול רוב הדמויות האחרות במשחקי הכס, היא חיוורת וחסרת ייחוד - היא לא לוחמת מופלאה ואין לה שום כוח על. היא לא הומתה וחזרה לתחייה, היא לא אסטרטגית מבריקה שפורחת בשדה הקרב, וכל האיברים שלה פרופורציונליים ומחוברים לגוף שלה במקומות הנכונים. את חמש העונות הראשונות בסדרה היא העבירה כמו רהיט במכולה - מטולטלת ממלכה לממלכה, נסמכת תמיד על עזרתם של גברים חזקים ממנה ונשים אמיצות ממנה. ולא, לא שכחתי שרבים חושבים שהיא אחראית במידה רבה למותו אביה, נד, שהודה בבגידה במלכות כדי לגונן עליה מזעמה של סרסיי. 

ואכן, במהלך עונותיה הראשונות של הסדרה, סאנסה נראתה כמו הקורבן המוחלט. כמו מישהי שלא לגמרי מובן איך ומתי יפטרו ממנה, אבל קאם און - ברור שהיא תמות. הרי הרגו לנו את רוב והרגו את קייטלין. מה, את הבת המפונקת שחולמת על אבירים ושמלות יפות ישאירו בחיים? המוות במשחקי הכס תמיד הוצג כחסר רחמים וללא משוא פנים. גם דמויות טובות ורכות, כאלה שלא עשו רע במפגיע לאף אחד, היו עלולות למות - וחלקן מתו באופנים נוראיים לנגד עינינו (שירין, הייתי מדבר עליך אבל כואב לי מדי להיזכר). אבל סאנסה שרדה.

היא שרדה את קרב בלאקווטר ושרדה את תקופת השבי כאסירה/ארוסה של ג'ופרי. היא שרדה את קן הנשרים ואת הטרור שהפעילה עליה דודתה המדרובה (מינוח מדעי) ליסה. היא שרדה, אלוהים יודע איך, את אירוסיה ונישואיה לרמזי בולטון הנאלח, ועמדה במרכזה של אחת הסצנות הכי שנויות במחלוקת בתולדות הסדרה. ומכל זה היא הצליחה לקום. היא גייסה את אבירי העמק ועזרה להטות את הכף בקרב הממזרים, היא איחדה את ווינטרפל והחזירה אותה לשליטת משפחת סטארק. היא הערימה על בייליש, למען השם. סאנסה סטארק עברה שיט נוראי לאורך כל הסדרה - ולמדה ממנו. כל זה - וסופי טרנר עוד השתכללה לאורך העונות, ולמדה לגלם את סאנסה באופן שובה לב, אז בכלל.

סופי טרנר (סאנסה סטארק) ב'משחקי הכס' עונה 6 פרק 10 (צילום: helen sloan, מקור: באדיבות yes)
התחילה כרהיט - "משחקי הכס"|צילום: helen sloan, מקור: באדיבות yes

ולמרות זאת, סאנסה עדיין באה במקולקל ללא מעט צופים. שורש השנאה נעוץ, לדעתי, באותן עונות ראשונות בהן סאנסה התנהגה, ובכן, כמו נערה ממוצעת. היא פינטזה על חיי נוחות בארמון, היא רצתה לחבוש כתר מפואר ושיהיו לה משרתות. היא רצתה להיות נסיכה וליידי, אבל משום שנערות רבות בווסטרוז - בטח שנערות במעמדה האמיד והנוח של סאנסה בתחילת הסדרה - סופגות מבוקר עד ערב סיפורים ואגדות, היא דמיינה את עצמה כנסיכה מסוג מאוד מסוים. החלומות של סאנסה כבר בתחילת הסדרה הם חלומות על רווחה וכוח. על שליטה. אבל משום שהיתה נערה, היא תרגמה את הרצון הזה בכוח למושגים שהכירה. ובעולם שלה, הדבר הכי חזק שיכולת לעשות הוא להתחתן עם נסיך. בל נשכח שני סמלים חזקים מאוד שליוו את סאנסה בשתי העונות הראשונות - זאבת הבלהות ליידי, ובובת המשחק שנד מעניק לה. מצד אחד, ליידי. מצד שני - זאבת בלהות חזקה. מצד אחד - בובת משחק יוקרתית (נד בעצמו אומר שגייס את יצרן הצעצועים המלכותי). מצד שני - בובה עקומה, חלקה מדי, אדמונית מדי וקריפית להפליא. שני האובייקטים המשמעותיים האלה נלקחים מסאנסה - ליידי מתה, והבובה נשארת מאחור כשסאנסה עוזבת את מעלה המלך. סאנסה משילה את עורה לראשונה בסוף העונה השניה, בקרב על בלאקווטאר, אחרי שבמשך לילה שלם היא נאלצת לשמוע את משנתה של סרסיי השיכורה. וזה עובד. סאנסה לומדת. היא "לומדת לאט" (כפי שהיא בעצמה מעידה במשפטו של בייליש בעונה השביעית), אבל לומדת.

HBO באדיבות יח

ומי משכיל אותה? כל מלמדיה. כלומר, תגידו שזה מעאפן להכתיר את סאנסה לגיבורה האמיתית של משחקי הכס משום שלאורך רוב הסדרה היא נעזרה באנשים אחרים (נד, ג'ופרי, טיריון, מרג'רי, בריאן, ליטלפינגר - כל אחד מהם אמר לסאנסה מה לעשות, או ממש הציל אותה ממוות ודאי), ואגיד לכם "אוקיי, אז?". מה רע בהתבוננות באנשים מנוסים ממך, ובהפקת לקחים מהניסיון הפרטי שלהם? מתחילת הסדרה, סאנסה משחקת משחק חברתי. היא לא גיבורה יחידה, ז'אן דארק מיתית שיכולה להפיל בעצמה אימפריה שלמה. במקום זאת, היא משחקת משחק חברתי. היא תומרנה ותומרנה ותומרנה עד שהחלה בעצמה לתמרן אחרים. אני לרגע לא מצדיק את הדברים הקשים שעברה - שוב, סצנת האונס של רמזי היא אירוע מחריד, וזיכתה בצדק רב את יוצרי הסדרה בביקורת. אבל חשבו גם על טקסי ההשפלה של ג'ופרי, על החתונה הכפויה עם טיריון, על האופן בו גילתה את דבר מותם של אמה ואחיה - אבל אני אומר שסאנסה היא בדיוק האישה הקלישאתית שחוטפת עשר מכות, וקמה אחת עשרה פעמים. היא משפט אינסטגרם מהלך.

וברור שגם אנחנו, מעריציה הממוצעים והלא-ממוצעים של משחקי הכס, היינו נופלים על הפרצוף אם היינו נשאבים לפתע לתוך המציאות הווסטרוזית. אישית, לא חושב שהייתי שורד יותר משבוע לפני שהייתי משופד בקלשון או סתם נופל מהר. סאנסה, הנערה הממוצעת הזאת, היא כולנו. היא הדמות הכי אותנטית במשחקי הכס בדיוק משום שהיא אהבלה. כמה אנשים שיכולים להחליף את פרצופיהם אתם מכירים? אפס. כמה אימהות לדרקונים פגשתם בתיכון? אפס. אבל בכמה סאנסות נתקלתם, כמה פעמים הייתם סאנסה בעצמכם? אינספור. וזה היופי. הניצחון שסאנסה חותרת לקראתו, אחרי מסכת הייסורים הנוראית שעברה בחמש העונות הראשונות, הוא ניצחון ממוצע ופשרני, ועדיין ניצחון מרגש ואפקטיבי.

שום דמות במשחקי הכס לא יכולה לעורר בנו את ההזדהות שסאנסה מעוררת משום שכל שאר הדמויות בה אינן אנושיות. חלקן ליטרלי עברו דברים על אנושיים, אבל רובן פשוט גדולות מהחיים. משחקי הכס, בליבה, היא סדרה על אבירים ולכן גיבוריה הם אנשים חזקים מדי ונחושים מדי. טובים או רעים, יש איזו איכות עודפת ומוגזמת בדמויות כמו ג'יימי, אריה, טיריון, ודאיינריז. הן מעוררות הערצה או יראה, אבל לא הזדהות. קשה לי לדמיין את עצמי בנעליו הצדקניות של ג'ון סנואו, אבל קל לי מאוד להחליק אל תוך גלימת החורף של סאנסה כי ברור לי שהייתי פועל בדיוק כמוה. ובכלל, מי הכי ריגש אתכם באיחוד של ילדי סטארק בווינטרפל, בעונה האחרונה? אריה הפכה לפסיכופטית ובראן מעולם לא עניין אף אחד. ובכל זאת התרגשנו, בכל זאת בכינו (כאילו, אתם בכיתם. אני אמיץ), בכל זאת שמחנו בשמחתם, וברור שכל הרגשות האלה התעוררו הודות לאנושיות החמה והבייסיקית של סאנסה. שמחנו כי סוף-סוף קרה משהו טוב לדמות שאפשר לעודד אותה בלב שלם.

וזה מוביל אותי לטענה האחרונה, שהיא - תסלחו לי מראש - מטא טקסטואלית. אם משחקי הכס רוצה לסיים את הסדרה באופן מכובד, שישמח מקסימום מעריצים, היא לא תושיב על כס הברזל את סרסיי. לטיריון נאמר במפורש שלא ימשול בווסטרוז בסופו של דבר. עברו של ג'יימי אפל מדי ואריה אמרה שהיא לא מעוניינת. במשולש שנותר, דאינריז-ג'ון-סאנסה, אני חושב שסאנסה היא בחירה מספיק הגיונית כדי לשמח את המעריצים הוותיקים, אבל גם מספיק מקורית (בטח שמקורית יותר מדאינריז הבלתי מנוצחת או ג'ון סנואו, הצמר גפן האנושי) כדי להפתיע את הצופים, וליצור פינאלה שכולם ידברו עליו בחיבה.