"אנחנו רגע לפני השלב הבא. עוד מעט הכל ייגמר והאורות באולפן ייכבו ויתחילו להגיע מחשבות", מיכל אנסקי מתכוננת ליום שאחרי, לשקט שאחרי הסערה, שבלי ששמנו לב מתקרב אלינו בצעדי ענק. למסרט, עידו ונוף, המתמודדים שהגיעו לגמר, אולי עוד קשה לחשוב על החיים שמחוץ לאולפן, אבל אחרי ארבע עונות שכבשו את הקהל הישראלי ועשרות מתמודדים שעברו תחת עיניהם הבוחנות, לאנסקי ולשופטים שאיתה- השפים חיים כהן, יונתן רושפלד ואייל שני – יש הרבה מה להגיד על התהליך, על הדרך, גם על זו שרק מתחילה עבור חברי הנבחרת, וגם על הדרך הפרטית של כל אחד מהם, דרך שהפכה לקריירה משגשגת בעולם לא פשוט. אז לקראת מה הולכים הטבחים הצעירים? ארבעת השופטים מנסים להסביר.
"אסור להסתפק במקום השלישי"
"להיות טבח זה לא עניין של מה בכך. זה קשה", מזהירה מיכל אנסקי, "אבל כשאתה טוב בזה – אתה יכול לכבוש את העולם". אנסקי עצמה כבר כבשה פיסת עולם קטנה וצבעונית בדמות שוק האיכרים בנמל תל אביב, שהיא היוזמת שלו והרוח החיה מאחוריו. "זה הבית שלי. בשבילי מטבח זה תשעים אחוז הטבע ועשרה אחוז הידיים של מי שמבשל. שוק הנמל זה בית מקדש לחומרי גלם".
אנסקי, היחידה מבין ארבעת השופטים שהיא לא שפית, מדברת על המיזם הקולינרי שלה בתשוקה גדולה: "כל מקום פה זה פיסה אחרת של הארץ. לכל עגבנייה יש תפקיד שלה, ועד שלא נבדיל בין הזנים לא יהיה לנו מטבח ישראלי באמת". השוק עבורה הוא לא פחות מהגשמת חלום, ולהפוך את החלום למציאות, אם שואלים אותה, זה פשוט עניין של חיבור פנימי. "לכל אחד יש את המקום שממנו הוא מבשל. אני, למשל, הקמתי את השוק בשביל אמא שלי, שתהיה גאה בי. המתמודדים של מאסטר שף צריכים לדעת מה החלום שלהם, לדעת מה הם רוצים להביא, מה הדבר שהכי בוער בהם, שעושה להם חשק, שהם מאמינים בו, ואז לעשות את זה. בלי פחד".
גם השף חיים כהן, מאמין שהחיבור האישי הוא המפתח להצלחה. לפני כשנתיים וחצי פתח כהן את הבייבי החדשה שלו: מסעדת "יפו תל אביב" - חלל אורבאני עם מטבח פתוח שבמרכזו טאבון גדול. "אני מאוהב בטאבון הזה", הוא מודה בחיוך. "אצלנו בבית המטבח היה החדר העיקרי שאנשים התארחו בו, לכן גם כאן החלטנו לגלוש עם המטבח עד אמצע המסעדה".
בכלל, הקשר של כהן עם הבית משמעותי וניכר כמעט בכל בחירה שלו, אפילו בשם שנתן למקום: "כל החיים שלי, הבישול שלי נע על הקו של יפו – תל אביב. עולם ישן ועולם חדש, הבית של אמא שלי וההשפעות שאני ספגתי מהעולם. המסעדה הזאת היא מאד אני". לצד החיבור, כהן מדגיש שמדובר בתחום תחרותי ומזכיר שגם בשלב הזה במאסטר שף - לכל אחד מהמתמודדים יש סיכוי אמיתי לנצח, "אבל אסור לבוא זחוח", הוא מזהיר, "שאף אחד לא יבוא כאילו הוא מסתפק במקום השלישי".
"הכי חשוב זה להביא את המטבח שלך, עם הברקה"
יונתן רושפלד, אחד השפים המוערכים בישראל ובעליהן של מספר מסעדות משגשגות, דווקא החליט לאחרונה לפרוץ את הגבולות המוכרים (בטח עבור שף שגדל בקיבוץ), ולצאת למחוזות החדשים של מטבח כשר: "זה מטבח ששם לו למטרה לכבד אנשים ולקוחות שעד עכשיו זה נמנע מהם, ולתת להם את המטבח הכי טוב. לקחנו על עצמנו לבטל כל דעה קדומה, אין פה תחליפים, אין תוספות פרווה", הוא מסביר בלהט על המסעדה הכשרה שפתח.
סוד ההצלחה, כפי שמתאר אותו רושפלד, הוא חמקמק: "הכי חשוב זה להביא את המטבח שלך, עם הברקה", הוא מסכם. "אם אתה יודע להגיע לטעם ולריכוז שלו – הכל יכול לבוא אחר כך בתצוגה אחרת, אפילו בכלי. כלים מאד משנים אוכל, כלי נכון והצגה בחלל נכון עושים את ההבדל, אבל בסוף, מעל הכל – צריך לבוא הברק הזה".
השף אייל שני, שמאחוריו שנים רבות של ניסיון ועשייה, מנסה להסביר מה השאיר אותו מאחורי הסירים, למרות כל הקשיים: "בסוף אני דוגמא חיה, כמו גם יונתן וחיים, לאנשים שהצליחו לעבור עשרות שנים בתוך המטבחים ולהישאר. זה לא מובן מאליו, הקושי והסבל מבריח אנשים מהמטבחים, אבל יש "מגי'ק" בתוכם, איזה קסם שאוחז לכל החיים".
אחרי שנים במסעדות גורמה שני עבר בשנים האחרונות לתשוקה חדשה, או אלי חזון חדש - ופתח את המזנון. "החלטתי לבשל להמונים", הוא מתאר את השינוי. "זה המקום שבפעם הראשונה, אחרי עשרים וחמש שנה שבישלתי רק לעשירים, אני מצליח למכור את עצמי בצורה של פיתה ובמחיר של פיתה".
הדרך אל הגמר: הטיפ של השופטים
אבל הדרך שרק מתחילה עבור מסרט, נוף ועידו צריכה לעבור קודם כל דרך חצי הגמר והגמר הגדול, ולארבעת השופטים יש טיפים לקראת השיא של התחרות.
"מנת גמר היא לא שונה מכל משימה. צריך לעשות את המנה הכי טעימה ויפה, הבעיה היא במעמד", מסביר שף חיים כהן. "צריך לקחת אוויר, להתרכז. כל העונה מתנקזת למנה אחת". השף יונתן רושפלד דואג להזכיר למתמודדים שאחרי הכל, מדובר בתחרות: "יש לנו גבולות. מקוריות היא חשובה, אבל גם טבחים הכי טובים בעולם, כשהם ילכו לתחרות הם ילכו עם התותחים הכבדים, ולא יעשו ניסיונות על בני אדם. המדד שלנו הוא טעים, וגם מקורי".
אייל שני מסכים עם חבריו אבל מזכיר שטוויסט חייב להיות – "למשל מסרט, היא מבצעת אוכל שנעשה בעבר על ידי הרבה אנשים אחרים, אבל יש לה תנועה קטנה שמביאה את האוכל למימד אחר לגמרי, שמזעזע", ואילו מיכל אנסקי מציעה למתמודדים לחזור לנקודת ההתחלה: "הם נכנסו לנבחרת מסיבה מסוימת, איזו טביעת אצבע שהייתה שלהם, ולאורך העונה הוכיחו שהם יכולים לעשות גם דברים אחרים. הם עשו דרך, אבל הגמר זה הזמן לחזור למקום שלהם, לסיבה שבגללה התאהבנו בהם".
>>מאסטר שף: חצי הגמר הגורלי, שבת ב-21:00