איך בדיוק מסננים אחד מתוך 100 בחורים?

גם אני רוצה. בדיוק כמו קים, שרית ומיה, גם אני רוצה בחור נחמד, לתת לו יד ולצעוד אתו לעד. גם אני רוצה שהוא יהיה חכם, מצחיק, חתיך, רגיש, גברי, שרמנטי, גבוה, חסון, מפנק, כובש, אסרטיבי, ילד טוב ואמיתי. גם אני, כמו כל הסינדרלות, לא סנובית ולא מתנשאת, אבל לא לוקחת כל מה שאני מוצאת. גם אני, ממרומי גיל 25, משוכנעת שכבר יודעת בדיוק מה אני רוצה.

לפעמים אני חולמת בלילה על בחור מסתורי. אני הולכת בסמטה פתלתלה ואינסופית ביפו בשעת בין-ערביים ומבטי נעוץ בגבו של בחור שצועד לפניי. אוחזת בי סקרנות עצומה לגלות מיהו. אני מנסה להדביק את הפער בינינו, אך ככל שאני מגבירה את צעדיי, הוא מחיש את שלו. ככל שאני מתקרבת, הוא מתרחק יותר ויותר. אני צווחת לעברו, ממש מתחננת שיסתובב, ולו לשנייה, שאזכה לראות את פניו, אבל הוא אינו ניאות. פעם אחת, בדיוק כשהוא עמד להסתובב ולחשוף את זהותו, הכלב העיר אותי בליקוקים והרס הכול. אוף, אוף ושוב אוף.

לחפש זה יותר כיף מלמצוא

אז  מי אתה, בחורצ'יק? עד מתי אמשיך לרדוף אחריך בסמטאות שבחורות לא אמורות להסתובב בהן לבדן? עד מתי תמשיך לפחד מהרגע שבו אמצא אותך? זו משימה לא פשוטה למצוא אותך בין כל מאות ואלפי התמונות של הבחורים בפייסבוק. אבל האמת? כמו שאמרו הבנות ב"שלוש", גם אני לא ידעתי שלפעמים לחפש זה הרבה יותר כיף מאשר למצוא. כולם שם בפייסבוק כל כך מצחיקים, חתיכים, רגישים, גבריים, שרמנטיים, גבוהים, חסונים וילדים טובים. כל פנייה של בחור יכולה להוביל לדייט ראשון מוצלח, לשעתיים של בילוי נחמד, לסיפורים משעשעים מהטיול אחרי הצבא או מהמילואים, לנשיקה ראשונה שמשאירה טעם של רצון לדעת עוד, אבל לא הכול. עדיין לא. עוד מעט.

כל אחת יכולה להיות "ארבע"

כל אחת יכולה להיות "ארבע". זאת שיושבת בבית מול המסך, ועושה חשבון נפש כל כך פשוט עם עצמה, האם היא הייתה אומרת "כן" או "לא" לדייט עם הבחורים בתכנית, בצמוד לרשימת הרצונות האישית. כשעולים ובאים לפנייך מאה בחורים, אז בדיוק כמו בפייסבוק, את מסננת לפי מה שאת משוכנעת שאת יודעת שאת רוצה. אם זה לא עובד או לא מתאים, אז לא קרה כלום, ממשיכים בחיפושים. וזה בסך הכול כיף. זה כל מה שזה. כיף.

חוויות רומנטיות קודמות ושלל אקסים גרמו לי להבין מה אני לא רוצה, וכך גיבשתי לעצמי את מה שכן. את כל אותן תכונות נפלאות שצריך להכיל הבחור הזה שמפחד שאמצא אותו. מה כל כך מפחיד אותו, שהוא לא חושף את עצמו בחלום או במציאות או אפילו בפייסבוק? חוששני שאני מתחילה להבין מה.

בשיאה של סצנת דייטינג בועטת ושוקקת, זה פתאום מתחוור לי, שאני זאת שמפחדת למצוא אותו ולהתמודד עם הפרצוף האמיתי של מערכת יחסים. ככל שנמשכים החיפושים הקדחתניים אני נהנית מהם יותר ויותר. לא רוצה להפסיק, כי זה כל כך מפחיד, לעבור את השלב של הקליק, הסקרנות, הפרפרים וחוסר המחויבות, ולקרוס לתוך המצב הפגיע הזה – אני והוא. בלי סיפורים יפים של שיווק עצמי, בלי הערות ציניות מתוחכמות ובלי השכנועים העצמיים שזה רק כיף. שזה כל מה שזה.  אני מתה מפחד מהיום שבו זה יקרה, כשהרצונות היפים יתנפצו אל מול מה שאני באמת צריכה. אהבה. לא מצחיקה, לא יפה. בסך הכול אמיתית.

שלוש. שבת ב-21:15

>>פספסתם את התכנית? שלוש עכשיו לצפייה ישירה ב-makoVOD

>>רוצים לדעת עוד על שרית, מיה וקים? הכל על הבנות של שלוש