שני (שם בדוי), בחורה יפהפייה ומוכשרת בשנות ה-30 לחייה, פגשה בחור, נקרא לו X. חתיך, חכם, שרמנטי, ומעל הכל – מעוניין בה. במשך חודש וחצי הוא חיזר, החמיא, השקיע, והאהבה פרחה. כיאה לימינו, החיזורים היו גם וירטואליים. בכל בוקר כשפתחה את עמוד הפייסבוק שלה חיכה לה מסר פומבי ממנו על הקיר שלה – מילות חיבה, הקדשת שיר. זמן קצר לאחר שהכירו, הכריזו קבל עם ומחשב שהם "in a relationship" ופרסמו תמונות משותפות. כולם ידעו, כולם קינאו.
ביום בהיר אחד בא X והודיע לשני שהוא נפרד ממנה. שני לא הספיקה לעכל את ההלם, וביום המחרת הגיע הלם נוסף. היא פתחה את עמוד הפייסבוק שלה ועיניה חשכו: תמונה ענקית של שי התנוססה מול עיניה, ובה הוא מנשק בחורה אחרת. למרבה הטרגדיה שני לא עמדה בכך, וברגע של ייאוש נטלה את חייה בידיה. זהו סיפור אמיתי.
איך יכול להיות שבחורה מוכשרת ויפה, שכל החיים לפניה, לקחה פרידה כל כך קשה עד שעשתה את המעשה הנורא ביותר? "הבעיה נמצאת בשימוש שאנחנו עושים בפייסבוק בכל הקשור בזוגיות", מסבירה הדייטולוגית לי תום דותן. "ההשפלה היא עצומה. הרי כולם ראו את הסטטוסים המאוהבים של שני, ופתאום כולם יודעים שהיא ננטשה לטובת אחרת. רבים מאתנו עוד לא למדו את הגבולות של הכלי הבדרך כלל נפלא הזה, ואת התוצאות ההרסניות שיכולות להיות בו".
"כשמתחילים זוגיות, לפני שמשנים סטטוסים ומעלים תמונות משותפות – חכו. אל תפרסמו לכל העולם, כי אם תהיה פרידה, היא תהיה קשה בהרבה. בנוסף, יש גם עניין של פרטיות ומסתוריות שמוסיף לריגוש ולקשר. וחשוב לזכור – כל מה שקורה בפייסבוק נשאר בו לנצח. זה מאוד מוריד מהמוניטין של מישהו שיש לו תיעוד בפייסבוק על כניסה ויציאה מקשרים חדשות לבקרים".
אז כמה זמן צריך לחכות עם ההצהרות?
"שלושה חודשים ראשונים של זוגיות זה ניסוי. מחקרים מראים שבשלושת החודשים הראשונים האנדורפינים משתוללים במוח וגורמים לנו להיות מאוהבים חסרי תקנה. אחרי התקופה הזאת אנחנו כבר לא פועלים רק מתוך הורמונים, ובשלים יותר להחליט האם לקשר יש עתיד ואם שווה לפרסמו ברבים. אני ממליצה לחכות עם שינוי הסטטוס לפחות שלושה חודשים".
ואם אנחנו בטוחים שהקשר הולך להצליח?
"זה שאנשים בטוחים לא אומר בהכרח שהם צודקים. יכול להיות שההורמונים הם שמדברים. רבים לוקים ב'תסמונת שלושת החודשים', תופעה בה אנשים מחליפים קשר כל שלושה חודשים. זה קורה כי למוח קשה להתרגל לשינויים מאוד דרמטיים. בדיוק כמו שאנשים שמורידים משקל רב מעלים הכל בחזרה, כך אם המוח רגיל להיות לבד, כשנכנסים מהר מבדידות לזוגיות מאוד אינטנסיבית הוא יעשה הכל כדי לאבד את הקשר".
"הדרך הטובה ביותר היא לעשות דברים לאט בהדרגתיות. אם אחרי יומיים של קשר כבר יש תמונה משותפת בפייסבוק, המוח עלול להשתולל ולחבל בקשר. בשביל ליצור את הקשר יש להתקדם לאט, ותמונה או סטטוס משותפים הם קפיצה פתאומית למים עמוקים לפני שמוכנים לכך".
אבל איך צריך להתנהג בפייסבוק אם בכל זאת נפרדים?
"יש אנשים שבמקרה פרידה מורידים חד צדדית את ה-"relationship". אדם קם בבוקר ומגלה שנפרדו ממנו. זה קורה כי עידן האינטרנט, שמצד אחד הביא את האפשרות לפגוש אנשים רבים, גם גרם לזילות מסוימת של המפגשים האלה, מה שהפך לזילות של האנשים עצמם. לפעמים אנחנו שוכחים שמדובר בבני אדם עם רגשות, ולא סתם 'פרופילים'".
"מה שצריך לעשות זה פשוט לקחת אחריות אישית על התנהגות שלנו, גם אם הטכנולוגיה מאפשרת לנו שלא לנהוג כך. אנחנו חיים בעידן שבו אומרים שכל אחד אחראי על עצמו. כולנו שמענו משפטים כמו 'אתה בוחר להיעלב', או 'אל תיקחו ללב'. אבל ברגע שאנחנו בוחרים להיות בקשר עם אדם נוסף, יש לנו אחריות עליו. כן, זכותנו להיפרד, אבל לא זכותנו להתנהג בחוסר רגש ולא צריך לחדד את הכאב, כי מספיקה שנייה אחת כזו כדי ליצור טרגדיה. העולם נברא במילה וניתן גם להחריבו במילה".