דקה 00:30

מה ראינו?
ד"ר שני גורן נפרדת מבן הזוג: "רווקה שגרה בתל השומר, זה פחות מבוקש"

מה למדנו?
פעם אחר פעם אנחנו עדים לכך שההתמחות מקשה על ניהול שגרת חיים מחוץ לבית החולים. אבל אם עד עכשיו ראינו כמה קשה לטפח מערכת זוגית בתקופה הלחוצה, בפרק הזה למדנו שגם לחפש זוגיות זו משימה כמעט בלתי אפשרית בגבולות בית החולים.

זאת גם הסיבה שד"ר חן שפטר הפציר בד"ר שני גורן, שנפרדה מבן זוגה, לעבור לתל אביב ולא לשיכון הרופאים הסמוך לבית החולים. נראה שרוב הרופאים שגרים שם כבר מנהלים חיי משפחה, ואם המטרה היא להכיר בחור חדש – שיכון הרופאים זו לא הכתובת.

דוקטור שני גורן (צילום: המתמחים2, קשת)
קשה לטפח מערכת זוגית. ד"ר שני גורן|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 02:00

מה ראינו?
ד"ר חן שפטר מסביר עד כמה חשובה התמיכה: "צריך שיהיה לך גב בתקופת ההתמחות"

מה למדנו?
כל מתמחה חייב את המקום החם לחזור אליו בסופה של התורנות, מקום לפרוק בו את כל הלחצים והמטענים שהצטברו במהלך השעות הארוכות בבית החולים. אפשר לטעות ולחשוב שאם אתה רווק תקופת ההתמחות עוברת בצורה חלקה יותר, הרי אין לך התחייבויות חיצוניות – אתה מחויב לעבודה במאת האחוזים.

אלא שבפרק האחרון למדנו שבבית החולים חשוב מאוד לשמור על איפוק, ופעמים רבות אף לחסום את הרגשות האמיתיים שמתחוללים בנבכי הנפש. מה שאומר שאת התמיכה הנפשית המתמחה צריך לקבל במקום חיצוני, כמו משפחה או זוגיות, שתטעין אותו בכוחות מחודשים לתורנות הבאה.

ד
מתמחה צריך לפרוק. ד"ר חן שפטר|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 06:30

מה ראינו?
ניתוח שתל שבלולי לילד בן שלוש: "צליל של הורים חשוב להתפתחות הילד"

מה למדנו?
אין ספק שחוש השמיעה חיוני לתפקוד מלא במהלך החיים, אבל בפרק האחרון למדנו עד כמה הוא קריטי בשלב הילדות. למעשה, הילד צריך לשמוע את הסביבה החיצונית, כדי ללמוד לתקשר איתה בשפה המדוברת. אבל מה קורה כשלילד יש לקות שמיעה? עם הזמן הוא אמנם יוכל ללמוד את שפת הסימנים ולתרגל קריאת שפתיים, אבל גם כאן הקושי הוא עצום.

לכן, יש אפשרות "לעבוד" על המוח באמצעות שתל שבלולי, שקולט צלילים מהסביבה, ממיר אותם לאותות חשמליים – שמתורגמים למוח כשמע לכל דבר. שתלים אלו משפרים משמעותית את התפתחות התקשורת של הילד, ולמעשה כבר מגיל שנה ניתן להשתיל אותם.

המתמחים 2 פרק 3 (צילום: המתמחים2, קשת)
מה קורה כשלילד יש לקות שמיעה?|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 16:00

מה ראינו?
עדן מסבירה מדוע החליטה להיכנס לניתוח מעקפים

מה למדנו?
אידיאל הרזון בחברה מגדיר את האנשים שסובלים מעודף משקל כחריגים, כך קורה שמי שלא נמצא בגבולות הנורמטיביים של הסקלה, נדחק לעתים קרובות לשוליים. עדן מרגישה את הריחוק של החברה ממנה, ואף מודה שהיא "מאיימת על אנשים בגלל הגודל".

אמנם במקרה שלה עודף המשקל מונע ממנה תפקוד תקין בחיי היומיום – עדן אפילו לא יכולה לעבוד, אבל הצורך החברתי מקבל גם כן משמעות גדולה. מכאן כדאי ללמוד לקבל את האחר ולא לשפוט לפי מראה חיצוני בלבד – קלישאה או לא, זה יכול לשפר את החיים של כולנו, בדגש על אלו שסובלים מעודף משקל.

מתוך פרק 3 (צילום: המתמחים2, קשת)
מדהים עד כמה החברה שלנו שיפוטית|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 19:30

מה ראינו?
ד"ר שני גורן מאחרת לניתוח: "המתמחה לא מתפקדת היום"

מה למדנו?
בזמן משברים רגשיים התפקוד בעבודה, לא רק בהתמחות כמובן, נפגע – קושי להתרכז, רגישות יתר והתכנסות עצמית, הם רק חלק מהרשימה שמפריעה לרצף השוטף של התורנות. ד"ר שני גורן מבינה שבמקום עבודה שמציל חיים אין פתח לצרות אישיות, ומנסה לייצר לעצמה כמה שיותר הסחות דעת, כדי לא לחשוב על הפרידה מהאקס.

אלא שפעמים רבות קשה להדחיק את הרגש, וחוסר הריכוז שלה גורר טעויות קריטיות, כמו למשל איחור לניתוח מעקפים בעקבות ניהול זמנים לקוי. כדי למנוע שגיאות כמו אלו ואף חמורות יותר, כדאי לעשות עם עצמך חשבון נפש, שיעזור לך להבין אם אתה באמת כשיר ליום העבודה. אם לא – לא יזיק אפילו להחליף את התורנות ולקחת יום חופש, כי בסופו של יום גם רופאים הם בני אדם.

ד
לא יזיק לקחת יום חופש|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 31:30

מה ראינו?
רות יוסוביץ מתפרקת אחרי ניתוח של ילד בן שלוש

מה למדנו?
האינטנסיביות של ההתמחות דוחקת לפינה האחורית של המוח את תשומת הלב של המתמחים לאנשים הקרובים אליהם. כך למעשה מתחוללת תחרות קשה בין העבודה הדוחקת לחיים הפרטיים, וברגע אחד של הזדהות עם מטופל – רגשות האשמה על ההזנחה עלולים לצוף אל מעל לפני השטח.

גם ד"ר יוסוביץ', שבדרך כלל מצליחה להתרכז בעבודה, נתקפה בגעגועים לילדה בבית בעקבות טיפול בילד אחר. המסקנה שלה הייתה ברורה: הילדה הרבה יותר חשובה מהקריירה. ומכאן חשוב מאוד ללמוד איך מאזנים בין שני התחומים, גם כשנראה שהעבודה מתעלה על הכל. הרי בסופו של יום, החזרה הביתה היא זו שממלאת אותנו בכוחות מחודשים ליום המחר.

ד
שיעור באיזון. ד"ר רות יוסוביץ'|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 33:00

מה ראינו?
מקרה הנס של פבל - שרד ירי מטווח קצר לראשו

מה למדנו?

מסתבר שבמקרים של ירי מטווח קרוב לאזור הראש, אכן קיימים סיכויי הישרדות. אמנם לא גדולים במיוחד ואפילו כמעט אפסיים, אבל כמו שגילינו – לפעמים ניסים באמת קורים. אמנם המסקנה המתבקשת מהמקרה היא הרשמה בהולה לסדנה בטיפול בעצבים, אבל אם נדבר ברצינות לרגע, החשיבות של טיפול נקי ומהיר במקרה כזה הוא מעל לכל.

גם היכולת של פבל לטוס ממדינה אחת לאחרת, היא עובדה מפתיעה בפני עצמה. לקבל כדור למוח מטווח קצר, להצליח לשרוד, לעבור שני ניתוחים ולטוס למדינה זרה כדי לעבור עוד אחד, הן רצף סיטואציות שמתאימות יותר לעונה הקרובה של "האנטומיה של גריי". אז בפעם הבאה שאתם מתכוונים לוותר לעצמכם תזכרו בפבל, לא סתם אומרים שהכל בראש.

מנותח שנורה בראשו (צילום: המתמחים2, קשת)
לפעמים ניסים באמת קורים. פבל|צילום: המתמחים2, קשת

דקה 42:00

מה ראינו?
ד"ר סהר נדל מורחקת מניתוח הירי

מה למדנו?
במקרים נדירים כמו ניתוח מטופל שנורה בראשו ושרד, התחרות בין המתמחים עולה שלב. אין אחד שלא רוצה לקחת חלק בניתוח, שלדברי הרופאים "רואים רק בסדרות". גם ד"ר נדל התכוננה למקרה המורכב במשך זמן רב, אבל רגע לפני שהתחילו לנתח התעכבה בגלל מסכה עם מסך, וד"ר יוסוביץ' תפסה את מקומה.

אין ספק שהתסכול יכול להיות גדול, אבל ההצלחה בהתמחות טמונה בין היתר ביכולת האיפוק והשליטה על רגשות בזמן העבודה. לא רק כשמדובר במשברים מהחיים שמחוץ לכותלי בית החולים, אלא בעיקר ביחסי ההיררכיה שבין המתמחים לרופאים הבכירים. כך למעשה, ד"ר נדל לא חשפה את הרגשות האמיתים בניתוח, ולימדה אותנו שחוק מספר אחת בהתמחות הוא לדעת מתי לא לדבר.

ד
החוק מספר 1 בהתמחות. ד"ר נדל|צילום: המתמחים2, קשת

 "המתמחים": ימי ראשון אחרי "יצאת צדיק", קשת, ערוץ 2