מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", ואיתה עימות אלים בזירה הצפונית, דמות מסתורית שזכתה לכינוי "הגיבור ברעלה" הפכה לבולטת בקריית שמונה שמתמודדת עם ירי על בסיס קבוע. הוא נתפס כגיבור שמגיח בכל זירת נפילה, קצין אמיץ שתמיד שם להציל את המצב, דאוס אקס מכינה מקומי. עיר שלמה הפכה אותו למלך, ובזמן הזה הוא רק חיכה לרגע נכון לבגוד בכולם.
הערב (חמישי), חיים אתגר ומערכת "המתחזים" התחקו במרדף הארוך והמסוכן אחרי המתחזה שפרץ ובזז בתים של תושבים מפונים בשיאה של המלחמה. אבל ברגע שזהותו התגלתה, התגלה גם כי הורשע בעבר באונס שזעזע מדינה שלמה ועדיין הצליח לחמוק מרשויות החוק. שנים לאחר מכן, הוא חזר להכות שנית.
>> "המבוקש המסוכן מהצפון" זמין לצפייה ב+12
"כמעט בכל יום יש נפילות שגורמות לשריפה, בעיקרון אין רחוב שלא ספג ויש בתים שחטפו פעמיים", סיפר סנ"צ אריק ברקוביץ', שידוע גם בתור "השריף של קריית שמונה". "כל הכוחות בעיר עובדים בתיאום מושלם. בעיר יש גם חיילים שנמצאים פה. יש אחווה של מי שבשטח".
אחווה כזו נוצרת בין בעלי הבית החדשים בקריית שמונה. בהיעדר תושבים, העיר הפכה להיות של הגיבורים שמתרוצצים בין זירות נפילה, אנשי כוחות ביטחון שמסכנים את חייהם מדי יום. השריף הכיר את כולם, חוץ מדמות מסתורית שהגיעה לעיר, "הגיבור ברעלה", לוחם ביחידה מובחרת שזהותו אומנם נשמרת בסוד אבל נמצא בכל מקום ובכל שעה. "מגיע עם מדים טקטיים של יחידה מיוחדת ודרגות קצונה. סייע לכוחות הצלה בכל מיני זירות של שריפה, בזירות נפילה. הוא מכוסה. הגיע לזירה, ביקש קסדה ועזר לתפעל את האירוע. אף אחד לא יודע את הזהות האמיתית שלו", סיפרו ברקוביץ' ורס"מ סאלי פרץ.
הוא הגיע רעול פנים?
"חשוף אבל בגלל שהגיעו עוד כוחות הוא טרח להוציא את הרעלה שלוקח איתו לכל מקום. הוא טען שהוא קצין ביחידה מיוחדת ושאסור לו להראות את הפנים".
הוא מתפעל את האנשים?
ברקוביץ': "כן. הוא מאוד דומיננטי בזירות. הוא כל כך בטוח בעצמו, אף אחד לא יטרח להעלות בדעתו בזמן אמת בזירת אירוע ביטחוני להתחיל לבדוק את הזהות של מי שהגיע, אף אחד לא שואל שאלות. הוא ישב שעות עם אנשים, סיפר סיפורי גבורה איך יצא ממנהרה בפעילותו ביחידה מיוחדת".
פרץ: "הוא הגיע, התחכך עם שוטרים וכבאים. הוא מספר שהוא חייל ביחידה מובחרת והזדהה בשם 'שמואל לוי'".
תושבי העיר הספורים שסירבו להתפנות אימצו בחום את לוי הקצין האמיץ. אחד מהם הוא ציון וקנין שנשאר לשמש כגבאי בית כנסת שהמשיך לתפקד והחליט לעשות מצווה ולארח את לוי לסעודת אזכרה לאביו. "עשינו לו כיבוד על חשבון בית הכנסת ואחרי התפילה ישבנו והוא אמר שהוא לוחם ביחידה מובחרת, ביהל"ם, שנלחם בעזה ושנפצע קשה וחזר אחרי שיקום", אמר וקנין. "הוא סיפר ששני חברים שלו נרצחו במסיבה בנובה. זה בן אדם שעבר דברים קשים, ועטפנו אותו. אמרנו שלמחרת נעשה קבלת שבת אצל אחד המתפללים שיש לו בית קרקע עם בריכה. אמרנו לו שהוא מוזמן".
בתיעוד מהאירוע החברתי של אלו שמנסים לקיים שגרת חיים ככל הניתן בקריית שמונה, נראה לוי לראשונה כשהוא לא מכוסה ברעלה. הלוחם הגיע כאורח הכבוד, זימר ושר בקבלת השבת. "צריך להבין את ההתנהלות בעיר בימים האלה, כמעט כולם מכירים את כולם ממי שנשאר. זה משפחתי. האיש הזה שמסייע בזירות הפך לסוג של סלב. הוא הגיע לבית החייל, רקד ושר קריוקי עם חיילים", הסביר ברקוביץ'.
כך, וקנין וחבריו פתחו את הלב אבל מהר מאוד התחילו להופיע סדקים בסיפורי הגבורה. "בערב שבת הוא סיפר שהיו נפילות ושנפצע מרסיסים. הוא הראה לי כמה פציעות קלות ברגליים, ולא הבנתי על איזה נפילות הוא מדבר. הוא אמר: 'אתה קורא לי שקרן?', נעלב, יצא ולא חזר. ביום ראשון בבוקר כבר היה פרסום של אדם מבוקש", תיאר וקנין.
אז איך קרה שברגע אחד הכל התהפך והלוחם המהולל הפך למבוקש? התשובות לשאלות מתחילות לקבל מענה במכולת היחידה בקריית שמונה שנותרה פתוחה במלחמה. "אנחנו עוזרים ומחבקים את כל החיילים. בסופו של דבר זו מכולת ולא פתוח כלום בקריית שמונה. אנחנו עובדים לאורך כל שעות היממה, וכשבא חייל שאתה רואה שהוא מסכן, לא מחובר, ואומר לך שהוא עבר הרבה דברים אז אתה נפתח אליו והוא נפתח אליך. הוא היה בא לאכול פה, ובעל הבית לא היה נותן לו לשלם", סיפר ליית אלאוסי, עובד במכולת שזיהה את שמואל לוי. "הוא הזמין אותי ל'על האש' בבית שטען ששייך לדודים שלו שפונו. יום אחד שלח לי הודעות קשות, התחיל לאיים: 'מי שגונב מאנשים ימצא עצמו בחרא'. אמר שגנבתי לו נשק".
משום מקום?
"לגמרי משום מקום. הוא אמר שהתכתב עם חבר הכנסת אלמוג כהן. אבל אז הגיעה הודעה נוספת, שלח לי תמונה של אקדח. כתבתי לו: 'מה זה?', והוא לא ענה. ניגשתי למשטרה, זה מפחיד".
שוטרים שהגיעו לגבות עדות מהלוחם גילו כי נמלט מהזירה והשאיר דירה שנבזזה. לא רק שבעל הבית, חיים סגרון, אינו דוד של לוי, אלא גם שהיה בהלם ממה שעשה. "כל הכיור היה מלא בבקבוקי וודקה, בדלי סיגריות ופחיות אקסל. הוא פתח את המקפיא, וכל מה שהיה הוציא ובישל. אכל, שתה ולא ניקה. הכל היה פה זוועת עולם. קופסת התכשיטים של אשתי ריקה", הסביר בסיור בבית שכבר עבר ניקיון.
תחושה קשה להיות מחוץ לבית תשעה חודשים ולגלות שהבית נבזז.
"זה גרם לנו עוגמת נפש גדולה מאוד, בכיתי פה באותו יום שבאתי. תחושה של השפלה, אמרתי: 'איך יכול להיות בתקופה שאנחנו מפונים, בעיר מדממת מבחינה ביטחונית, איך יבוא מישהו, ישן בחדר השינה שלנו, ילכלך ויטנף?'. אין דבר יותר מבזה מזה".
שמואל לוי, הגיבור ברעלה מקריית שמונה שהפך ליקיר העיר, התגלה כפורץ, כגנב וכמתחזה. הוא הצליח לשטות בכולם והתחזה ללוחם במדים. כחלק מהגניבות הרבות, לקח ציוד צבאי אישי של בנו של חיים סגרון, שמשרת במילואים בגולני. "הבן כבר חמישה חודשים במילואים, ובא אידיוט כזה שגונב לו בגדים. מעורר סלידה וחלחלה".
"בכל מקום שאין אזרחים ברור שמישהו ינסה להיכנס לחלל הזה ולנצל את המצב. התחלנו לחפש וזיהינו עוד מספר התפרצויות", הסביר סנ"צ ברקוביץ' וטען כי תוך כדי החקירה הבינו במשטרה כי לוי ניצל את הזירות הרבות כדי ללמוד על הבתים בהם אף אחד לא חי חודשים רבים.
פריצת הדרך המשמעותית הגיעה בדמות תיק שנמצא בשיחים על ידי חייל שדיווח עליו למשטרה. מלבד חפצים ורכוש מבתים רבים, נמצאה גם ראיית זהב: פרוטוקול מבית המשפט. "עכשיו יש לנו שם, סמיון אסתרקין, וגילינו שפתחנו תיבת פנדורה", אמרו הקצינים.
מהפרוטוקול שנמצא בתיק עלה כי נעצר רק לפני מספר חודשים, זאת לאחר שנתפס נוהג בשכרות ללא רישיון. עוד עלה כי גם בתוך אולם בית המשפט, סמיון העלה מופע התחזות. "סיפר שהוא משרת ביחידת יהל"ם ושעבר חוויה פוסט-טראומטית. אמר שאיבד כמה חברים קרובים במסיבת נובה ושאחרי שהשתקם עשה מילואים עד ימים אלו", נכתב בתיעוד מבית המשפט והשופטים הוסיפו: "הוא הצליח להתל בשוטרים בזירות הנפילה, זה דפוס שחוזר על עצמו, מטורף ולא נתפס".
השואו של סמיון עבד, ובית המשפט התחשב בהיותו לוחם ביחידה מובחרת שמוכרח לחזור לשטח. ההחלטה שהתקבלה היא שחרורו. "כל הרשויות היו בדיון הזה ואף אחד לא העלה בדעתו לבדוק אם האיש חייל או אם היה בנובה. טרחנו לבדוק כי היינו בספק וגילינו שהוא בכלל פטור ולא עשה צבא אי פעם", הבהיר ברקוביץ'.
אבל, למרות ההתרשלות בבדיקת סמיון, אף גורם באולם לא חשב לברר מי הוא באמת. והאמת, שהתשובה מצמררת במיוחד וקשורה בפרשת אונס שזעזעה את המדינה. "זה סמיון, הנאשם מספר 2", אמרה עו"ד רוני אלוני-סדובניק. כשפרשת אונס של שתי קטינות במועדון "אלנבי 44" שבתל אביב התפוצצה היא הייתה שם, ליוותה את הקורבנות בדרכן הקשה לעשיית צדק. "שתי ילדות בנות 17 שרצו לראות את העיר הגדולה תל אביב. הן נסעו בטרמפ והגיעו לתל אביב", תיארה. "מכל תיקי האונס הרבים שליוותי בחיים, אף פעם לא נתקלתי בתיק שהאונס בו מתועד מא' ועד ת'. כל האונס צולם במצלמות האבטחה. דניאלה רוצה להיכנס ומיכל מושכת אותה לא להיכנס ושתיהן נכנסות".
אלו שמות בדויים?
"כן. רחבת הריקודים הייתה ריקה מבליינים, אין אף אחד במועדון. סמיון ברמן ומתכונן, רואים איך שהוא פשוט דוחף להן עוד ועוד אלכוהול. הוא ראה את המצב שלהן, מיכל כבר לא יכולה לעמוד על הרגליים מרוב שהייתה מסטולית ורואים אותה מנסה לדדות לשירותים תוך כדי שהיא נשענת על דברים. כמו חיית טרף הוא הלך ונכנס אחריה. ראיתי הרבה נפגעות אחרי תקיפות מיניות, זה אחד המקרים הכי אכזריים שראיתי. לאחר מכן הם לקחו את שתי הבנות כשהן מחוסרות הכרה, רק עם חולצה וללא תחתונים. זרקו אותן כמו איזו סחבה משומשת על המדרכה ליד המועדון. עברו שם עוברי אורח וככה מצאו אותן".
מה את זוכרת ממנו?
"אני זוכרת במיוחד מהמשפט את האופן שבו הוא ישב באולם. אני זוכרת את הפרצוף, העיניים הריקות והקרות האלה. אלו היו עיניים שהן בהן שום אמפתיה לאדם, לרגשות. הבנות מאוד התלבטו אם להעיד או לא, היו במצב נפשי קשה. דניאלה התמוטטה נפשית, וזמן קצר לאחר מכן נמצאה מתה בגן לוינסקי. היא מתה מכאב לב, פשוט רצחו את הילדות האלה. בגזר הדין נכתב משהו שזכור לי במיוחד: 'לא היו בו שום ביטויי אמפתיה כלפי המתלוננת'. הוא בכלל לא הבין מה קרה".
בריאיון שקיים לאחר התפוצצות הפרשה בזמנו, סרב אסתרקין לקחת אחריות על מעשיו ואמר: "קיימנו יחסים מין, אבל אני בכלל לא חושב שהיה צריך להגיד אונס עלינו. בחיים לא אנסתי בחורה, אני נגד הדברים האלה", הפציר.
עו"ד רוני אלוני-סדובניק, מה בית המשפט פסק?
"דחה מכל וכל את כל הטענות שסמיון עבר חיים נורא קשים ושצריך להתחשב בו. הטילו עליו שש שנות מאסר על מעשה סדום והגשת אלכוהול. אני עוד יותר כועסת כעת כי זה לא יכול להיות שהוא עבר דרך מסרקות מערכת המשפט ושירות המבחן שפספסו אותו. הוא אמור להיות מפוקח על ידי יחידה מיוחדת של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל שמנטרת ויודעת איפה הוא נמצא בכל רגע נתון. הבעיה היא שאין מספיק שוטרים ביחידה הזו ויש המון עברייני מין מורשעים. יכלו להציל את כל האנשים האלה שחשבו שהוא לוחם. צריך לחשוב מה זה עושה לחיילים האמיתיים שמסתובבים אנשים כמוהו ומתחזים ללוחמים".
שוטרי קריית שמונה הבינו את גודל היום וניהלו מצוד אחר אסתרקין. "ניסינו להבין נקודות שמחברות בין הדמות שנמצאות אצלנו בעיר למקומות אחרים. סמיון לא היה בשום מקום", אמר פרץ וברקוביץ' הוסיף, "בשלב הזה הוא דרוש לחמש תחנות. מדובר בנוכל סדרתי".
וכך זה נראה, אסתרקין התסובב ברחבי הארץ והציג עצמו כלוחם שמואל לוי כשהשאיר מאחוריו שורת קורבנות. תיעוד שלו במצלמות אבטחה הוכיח כי ביצע רכישות עם כרטיסי אשראי גנובים, גנב בבאר שבע 15,000 שקלים מקופת מסעדה - אבל היה גם רגע שכמעט ונתפס. "זה שמואל, אני לא יודע אם זה השם שלו. הוא בחור שהיה פה פעם, מכיר את המקום. עכשיו הוא החליט לגנוב פה, נכנס כבר כמה פעמים וגונב", תיאר איש חב"ד בפני שוטר לאחר שתפס את סמיון בשעת מעשה. "אתמול הוא נכנס לחדרי הפנימייה, לקח אבנט וחליפה של בחור. לקח כרטיס אשראי, תעודת זהות ורישיון". גם ברגע הזה, אסתרקין דבק בסיפור וטען כי לא יכול להזדהות בפני השוטר בשל תפקידו הרגיש. סמיון נעצר, מוגש כתב אישום אבל הוא משתחרר. אחרי השחרור הגיע לקריית שמונה והספיק לברוח גם משם.
המצוד הגיע לשיאו ביוני 2024, כשמונית נעצרה בפתח מלון יוקרתי בטבריה וממנה יצא אסתרקין לבוש במדי צבא. "טען שהוא לוחם מיחידה קרבית מיוחדת שחזר מלוויה של לוחמים שלו וביקש חדר", תיאר פרץ. למשטרה הגיע מידע כי אסתרקין במלון, וברור לכולם שמדובר בהזדמנות ללכות את המתחזה. "נוצר קשר עם הקב"ט של המלון, ונאמר לו לעכב אותו, הקב"ט אמר שהוא בחדר ושהוא מאיים להתאבד ויש לו אקדח". אסתרקין חש כי החבל נכרך סביב צווארו וברח דרך מרפסת חדרו.
למרות התחושות הקשות על כך שהמתחזה הצליח לחמוק, כעת המתינו שיעשה טעות גורלית, והוא אכן עשה כזו. אסתרקין החליט לחזור לקריית שמונה, לעיר המדממת שבזז, וזו שתזכה עכשיו להזדמנות לסגור איתו חשבון. קצת אחרי שלוש בבוקר, שני בלשים בלבוש אזרחי מבחינים בחייל שירד מאוטובוס. השניים מחליטים לבדוק מי מגיע לכאן בשעה כל כך מאוחרת. "אחד הבלשים ביקש שיזדהה ואת מספר תעודת זהות. הוא מרים עליו טיפה את הכל וסמיון אמר שלא יצעק על קצין צה"ל. הוא מסרב להקריא את תעודת הזהות", הסביר ברקוביץ'.
"גם שם, הוא נכנס לדמות של חייל ביחידה מסווגת שלא יכול להזדהות", המשיך פרץ. "כמובן שהוא לא ידע את פרטי הזהות בעל פה, וכשבלש ביקש את הפרטים הוא לא ידע מה להגיד. סמיון התחיל להסתבך בשקרים של עצמו, והבלשים המנוסים קלטו מיד שתפסו את האדם שפורץ לבתים בעיר".
גם כשכבר נתפס והובל לחקירה, ועל אף שנמצא עליו נשק, הוא ביקש טיפול רפואי בעקבות פציעה ברגל. "הוא הראה תחבושת ומיותר לציין שלא הייתה שום פציעה", קבע ברקוביץ'. "הוא עשה זאת כי ידע שאם יגיד שהוא צריך טיפול אז יהיה לו עוד יום של טיול לבית החולים והחקירה תתעכב".
מה שמדהים בסוף, שהוא ישב בחקירה אחרי שנתפס ודבק בגרסה שלו.
"כן, הוא דמות. כריזמטי, יש לו ביטחון עצמי גבוה מאוד. הטחנו בו דברים בחקירה והוא נכנס יותר לדמות. הוא סיפר שנפצע בנובה וסובל מטראומה, שלא זוכר דבר. הוא ניסה לשכנע אותנו בזה, הוא אדם משכנע, שכנע שופט".
הוא התוודה בחקירה או נשבר במהלכה?
"הייתה לו מעידה. ברגע שהצגנו לו את הפרוטוקול שמצאנו יחד עם כל הרכוש הגנוב אז יצא לו: 'אז אתם יודעים מי אני'".
מערכת "המתחזים" ניסתה לקבל תשובות ישירות מאסתרקין כשהגיע לתחנת משטרה, אך הוא סרב לענות לשאלותיו של חיים אתגר והקפיד להסתיר את פניו. הגיבור ברעלה מכסה את פניו פעם נוספת, אך שהפעם מדובר בבושה על מעשיו ולא מתוך גבורה.
תגובתו של סמיון אסתרקין לא נמסרה עד למועד כתיבת שורות אלה.
תגובת שירות בתי הסוהר:
"לאור הוראות חוק ההגנה על הציבור, שמכוחו פועלת יחידת צור, לא נוכל לאשר או להכחיש זהותו של מפוקח היחידה. נבהיר כי יחידת צור פועלת במקצועיות ובנחישות תוך שימוש באמצעים מגוונים ומתקדמים במלאכת הפיקוח והמעקב אחר עברייני המין הנתונים תחת צו פיקוח שיפוטי. עם זאת יחידת צור איננה אחראית על פעולות והחלטות המתקבלות בעניינם של מפוקחים על ידי גורמים אחרים במערכת אכיפת החוק".