>> לכל הפרקים של פודקאסט "השוטרים" לחצו כאן
בפרק האחרון של דרמת "השוטרים" מיקי שנהב מאבדת שליטה. לאט לאט האחיזה במשפחה חומקת לה מבין האצבעות, עד לרגע שבו מאיימים על חיי הבת שלה והיא מחליטה לארוז את שתיהן ולברוח הכי רחוק שאפשר. היא משאירה מאחור את בעלה, קצין המודיעין אלון שנהב, שחצה את הקווים במלחמה נגד ארגון הפשע של מאור עזרא, כשהניח בסמוך לביתו שני מטעני חבלה. מן הסתם, את זה מיקי לא יודעת. "מיקי הולכת אבל היא נשארת מאוד נאמנה לאלון, עד הרגע האחרון. צריך לראות כדי להבין על מה אני מדברת", מספרת שני כהן, השחקנית שמגלמת אותה בסדרה, "הטרגדיה הקטנה שלה היא שפתאום רואים אותה בלי כלום. זאת סיטואציה מאוד קשה – לקום וללכת, למרות שלפני זה היא אומרת לאלון 'אני לא נשארת פה', אבל הוא לא שומע אותה. כל מה שמעניין אותו זה לתפוס את הבן אדם, וברגע הזה מיקי לא מבינה מי זה האיש הזה מולה".
היא בעצם מונעת מהחשש שלה למשפחה.
"כן, בסוף אני מסתכלת על החיים שלי וגם לי חשובה המשפחה שלי. אני מאוהבת בעבודה שלי, אבל אין דבר שיותר חשוב לי מהמשפחה. אם משהו מאיים על החיים שלהם, האידיאולוגיה תיזרק לי לפח".
ומיקי היא גם כזאת?
"לא, מיקי מתה מפחד. אני חושבת שברגע האחרון, היא תופסת את תום לפני הנפילה של שתיהן לתוך תהום ובורחת משם".
בניגוד אלייך.
"כן, לי היה מאוד חשוב שתהיה לי משפחה למרות הקריירה שהיא מאוד שואבת. היה לי ברור שאני רוצה שלושה ילדים, שלוש בנות בדגש, ואני חושבת שבסוף זה הדבר".
בתור אמא לשלוש בנות, איך את מעריכה את מיקי כאמא?
"זה נורא מצחיק, כי על התפקיד הזה עבדתי בין השאר עם ערן פסח, שהוא בכלל למד איתי בבית הספר למשחק. והוא אומר לי 'מיקי אמא לא טובה', אז אני אומרת 'מה פתאום, מיקי היא אמא טובה, מה זה לא טובה?', אני ישר בהזדהות. אז הוא אומר לי 'היא לא אמא טובה, מה שמעניין אותה זה בעלה והיא לא שמה לב שהבת שלה הולכת ונעלמת לה'. אז היה לנו ויכוח ופתאום הבנתי גם על הדבר הזה של להפריד בינך לבין הדמות. בעצם היום אני מבינה שכל דמות אני מנסה להרחיק מעצמי, כדי שיהיה מעניין בהמשך לשאר התפקידים שאעשה".
מדרמת פשע לסיפור המשפחתי
כמו שאפשר להבין, החיים לצד שוטרים הם לא פשוטים. פעמים רבות המשפחות הן אלו שסופגות את הלחצים של המקצוע, כמו גם את האיומים שבו ונאלצות לחיות תחת מעטה אבטחה כבד. כך למשל בדרמת "השוטרים" (שני אחרי החדשות, קשת 12), שנכתבה בהשראת אירועים אמיתיים שהתרחשו בנהריה, יוצרי הסדרה, רותם שמיר ויובל יפת ("פאודה") שמו דגש על העניין המשפחתי. "אם אנחנו רגע מסתכלים ברמה התסריטאית, אז יש את המתח ויש את האקשן של השוטרים, אבל רותם ויובל לא רצו לוותר על איזושהי דרמה משפחתית", מודה כהן בפודקאסט "השוטרים", "הרבה פעמים הסדרות האלה נורא הולכות לאקשן ונשארות שם, ואז כשמגיעים לדרמה היא נורא חלשה. פה היה ליובל מאוד חשוב שיהיה את הנדבך הזה, להשמין טיפה את הממד הזה, כדי לתת מקום גם לאנשים ליהנות מהסדרה. אני צוחקת".
זה מעניין מה שאת אומרת כי הדמויות המובילות הן גברים, יש לנו ארבעה שוטרים ובצד השני יש את הארגון של מאור עזרא, אז הנשים קצת נמצאות ברקע של זה כמשפחות. מה התחושות שלך לגבי זה?
"קודם כל, זה מבוסס על סיפור אמיתי ואלה הדמויות המרכזיות בסיפור האמיתי. אבל יובל לא השאיר את זה רק באזורים האלה של הגברים, אלא באמת הבין שהוא רוצה להביא איזו צלע נשית. לייצר סיפור שיכול להיות גם מאוד עמוק, וזה מה שהוא עשה. הוא הפך את זה מעוד דרמת מתח ופשע לדרמה שמעורב בה גם סיפור משפחתי שהוא לא מושטח. בעיניי הוא גם בנה תשתית לעונות קדימה שאנחנו מקווים שיקרו. דרך אגב, את כל הסצנות המשפחתיות צילמנו בשלושת השבועות הראשונים של הסדרה".
הם לא מצלמים לפי הסדר של הסצנות אלא לפי ימי צילום של לוקיישנים.
"נכון, התחלנו בסצנות המשפחתיות ובאיזשהו שלב צחי החזיק את הראש, ואמר: 'איזה מזל שאנחנו מצלמים את זה קודם, כי עכשיו הולכת להתווסף לי רמת חרדה של מה אני הולך לאבד. כשאני אהיה באזורים של האקשן והמתח אז יהיה לי עוד נדבך רגשי'".
זה בנה לו את הדמות. את הצילומים בסצנות שלא השתתפת בהם ראית?
"ממש לא, אני יושבת במתח כאחרונת הצופות. אני זוכרת פחות או יותר מה אמור לבוא, אבל אני גם נורא מופתעת. יותר מזה, תמיד מצחיק אותי הסצנות של אלון עם סיגל, אהבת הנעורים שלו. אני יושבת ואומרת 'מה זה, מה היא אמרה לו פה? מה קורה?'".
גם מיקי משועשעת מזה בהתחלה.
"זה מראה כמה היא לא מאוימת, וזה מה שהופך את זה ליותר דרמטי. כי כשאתה רואה זוג ששום דבר לא מאיים עליו ואז הוא מתחיל להתערער, אתה מבין שיש פה סדק רציני שלא היה אמור להתרחש במציאות מקבילה. אבל בסדר גם זה עוד יפתח, ואני לא אספר לכם מה קורה שם איתו ועם הסיגל הזאת".
יקרו דברים?
"בוא נראה, לא בטוח".
אני יודע ששואלים אותך על זה כל הזמן, יש לך היכרות ארוכה עם צחי הלוי, ופתאום יש לכם עכשיו איחוד על המסך. איך היה?
"זה היה נורא טבעי וכיפי בגלל שאנחנו מכירים כבר מאז שסיימתי בית ספר למשחק. שנינו היינו חולמים גדולים כבר אז ולא הסתפקנו במועט, אז כל אחד צמח והתפתח. פתאום לחזור אחרי כל כך הרבה שנים, המפגש היה נורא מרגש, כי בסוף אלה אנשים שאתה חולק איתם עבר, יש איזשהו בסיס שאתה מרגיש שאתה חוזר הביתה".
יש גם מבוכה?
"לא היה לי את הדבר הזה איתו, שזה מאוד כיף כי היה קל ונוח, שנינו היינו מגויסים לדבר. הבנו מה אנחנו צריכים לייצר בפרקים הראשונים, כדי שיבינו שיש אצל הזוג תשוקה ויש שם אהבה, בעצם יש את הכל כדי להתחיל להרוס, אחרת איפה הדרמה? אז זה היה מאוד טבעי, אני מאוד אוהבת אותו, הוא אחלה פרטנר ממש".
את מקבלת תגובות?
"אני מקבלת המון תגובות שאנשים במתח גדול. כל סוף פרק זה 'די אבל תספרי לנו', 'נו, תגידי אבל לאן זה הולך ומה קורה'. כולם מספרים לי שהם רואים את הסדרה בזוגות, בשבילה ובשבילו כזה. אז מאוד שמחה שלא השטיחו את הדרמה המשפחתית. זה גם נורא כיף כי אתה מבין שמישהו פה עשה את העבודה נכון, יובל ורותם ידעו מה הם עושים".