צחי הלוי, השחקן המוערך וזוכה פרס אופיר, מרתק אותנו בימים אלה בדרמת המתח החדשה "השוטרים" (קשת 12). הלוי מגלם את אלון שנהב, קצין בילוש מצטיין, שחוזר עם בני משפחתו לעיר ילדותו, נהריה מלאת הפשיעה, שם הוא מבין שכדי לשמור על החוקים הוא צריך להפר אותם. מכאן הכל הולך ומסתבך. בפודקאסט עם ניב שטנדל, הלוי מספר על המורכבות בדמות שאותה הוא מגלם, וחוזר לרגעים בשירותו הצבאי כקצין בדובדבן, אז, כמו בסדרה – נאלץ להתמודד עם דילמות מוסריות דומות.

תספר לנו, איך אתה רואה את הדמות של אלון שנהב?
"ואו זה מורכב מהמון דברים, אבל כשניסיתי לכמת מה בעצם קורה לדמות הזאת, כל הזמן קפץ לי עיקרון המטוטלת, שאהבה ושנאה בקצוות שלהם דומים מאוד. אני מרגיש שמה שקורה לאלון בסדרה הזאת, זה שבכל רגע נתון ובכל החלטה שלו, יש סימני שאלה שמובילים אותו לדילמות מול הערכים שהוא גדל עליהם. הוא בנה לעצמו קרירה כקצין מצטיין ובלש ועבר איזושהי דרך, אבל לאט לאט מבן אדם שפועל על פי החוק והמוסר, משהו מתחיל להתקלף".

היוצרים אמרו שלהם היה ברור שאתה הוא האיש שלהם. גם אתה הרגשת את החיבור המידי הזה עם הדמות?
"עם רותם זכיתי לעבוד בפאודה בעונה השנייה, והוא סיפר לי על הסדרה עוד לפני שבכלל קראתי משהו, ככה ממש בקטנה וחיכיתי לרגע שאעבוד איתו שוב. כשקראתי את הסדרה הייתי מרותק. לא היה שום רגע בו עזבתי את הדפים, וכבר בתהליך הכתיבה הרגשתי שיש פה משהו שהוא מדויק".

זכית בפרס אופיר, עשית תפקידים גדולים, וזאת בעצם הפעם הראשונה שאתה נושא סדרה על הכתפיים שלך, אתה מרגיש את כובד האחריות?
"לגמרי. זה תהליך שמתחיל עם עצם הליהוק, להגיד ׳אנחנו סומכים עליך, בוא ותישא את הסדרה על כתפיך׳. זה גם מצריך זמן ומחויבות, אבל זה אתגר שחיכיתי לו ואני מאוד שמח שיצא לי לעשות אותו בסדרה הזאת".

השוטרים (צילום: מתוך:
"כבר בתהליך הכתיבה הרגשתי שיש פה משהו שהוא מדויק". צחי הלווי בדמותו של אלון שנהב|צילום: מתוך: "השוטרים", קשת 12

 "הגבול בין שוטר שומר חוק לעבריין הוא דק מאוד"

אם יש מישהו שמבין מהי קריירה ביטחונית ומהן הדילמות המוסריות של אלון - זה צחי הלוי. לא רק שהוא שירת בצבא כמסתערב בשמשון וכקצין בדובדבן, הלוי גם גדל בבית עם אבא סוכן מוסד, נדד בין חמש ארצות, וכשהיה בן שבע בלבד, משפחתו עברה למצרים. "כילד חוויתי מה זה איש מוסד. ידעתי לבדוק מתחת לרכב, ידעתי מה זה מאבטחים שמצלצלים באינטרקום ובודקים אם אני פותח".

אחד מהאירועים הבולטים שנצרבו אצלו בזכרון התרחש כשהלוי התגורר עם משפחתו בקהיר, במסגרת תפקידו של אביו כאיש מוסד. "אני יכול לשבת ולכתוב המון סדרות על החוויות האלה. כשהייתי בן שבע, ישבתי עם אבא שלי בסלון ופתאום שמענו יריות. אבא שלי לקח את האקדח וירד למטה. אני הסתכלתי מהמרפסת ולא הבנתי מה קורה ואמא שלי ניסתה לגונן עליי. מסתבר שאחד החברים חזר וארבעה חבר׳ה מקומיים ארבו לו ופצעו אותו. בגלל שהוא ירה חזרה הם ברחו".

היום, ממרחק הזמן הלוי מרשה לעצמו להתייחס עם קצת הומור לאותם אירועים שיכולים בקלות להפוך לסדרת המתח הבאה. ועדיין, הוא לא שוכח לרגע את הקושי שמתלווה לעבודה שכזאת: "אנשים שלוקחים על עצמם קריירה ביטחונית, מבינים שזה מחיר שכל המשפחה צריכה לשלם ואין ספק שהם צריכים את הגיבוי המשפחתי. גם בסדרה יש המון רגעים שהמשפחה כבר לא מגבה אותו כל כך, והוא צריך לבחור".

פודקאסט השוטרים (צילום: מתוך:
פודקאסט השוטרים: צחי הלוי על דרמת המתח החדשה|צילום: מתוך: "השוטרים", קשת 12

כמתנדב במג"ב וכקצין בדובדבן לשעבר, בטח נתקלת בעצמך במקרים שאתה צריך לבחור - בין להשלים את המשימה לבין מגבלות הכוח.
"אם הייתי רואה מישהו מהחיילים שלי מתנהל בצורה אגרסיבית או בצורה לא מוצדקת כלפי מישהו באיזושהי פעילות, זה היה חורה לי. למרות שקל מאוד להצדיק את הפעילות הזאת. אני חושב שכמסתערב, תמיד היו לי בראש הערכים שגדלתי עליהם בבית וביחידה. בסוף יש לך משימה שאתה צריך לבצע כדי למנוע פיגועי טרור, אבל אתה גם יודע שאתה פועל בסביבה שהיא ברובה לא עוינת, ושיש שם אנשים חפים מפשע. היו סיטואציות שבקלות יכולתי להגיד שמבחינתי כולם מחבלים, מאוד קל להיסחף אחרי הדבר הזה – אבל לא עשיתי את זה".

בסדרה רואים את המורכבות של השימוש באלימות. מתי הרגשת שזה לגיטימי ומתי הרגשת שזה עובר את הגבול?
"יש פה איזושהי הדרגתיות שנבנתה. בסצנה הראשונה אלון ידע שיש אקדח בזירה, ולמרות שהוא לא הכיר את הנפשות הפועלות, הוא ידע מה צריך לעשות. הוא מגיע מתל אביב הגדולה, ששם ברור שבמצב כזה עושים חיפוש. בסוף הפרק השני בסצנת החתונה, הוא מבין שהוא צריך לשנות את כללי המשחק ולהתחיל לחשוב אחרת. זה הגבול שבין שוטר שומר חוק לעבריין. הגבול מאוד דק. היו רימונים היה טיל לאו ומכאן זה הלך והסלים".

וכשאנשי מקצוע רואים סדרות כאלה הם בדרך כלל מחפשים את הטעויות הקטנות, לא?
"זה לא רק אנשי מקצוע, אני חושב שזה משהו בסדרות הישראליות. תסכימו איתי שהמון סדרות ישראליות הן מאוד ריאליסטיות, או לפחות מתקשרות עם המציאות וגם המשחק והצילום הרבה יותר ריאליסטיים. לצופים קשה לפעמים להתנתק מהעובדה שזאת סדרה שמישהו כתב ויצר ושזה לא דוקו. גם התגובות יכולות להיות בהתאם, לפעמים אנשים אומרים לי 'רגע פה, בתעודת שוטר, מצוינת הדרגה וזה לא בדיוק'. אבל עכשיו כשכבר קיבלנו את האישור מהמשטרה מבחינתנו זה בסדר".