הקצב של דרמת "השוטרים" עלה. אנשי יחידת הבילוש מצמידים מטעני צינור מאולתרים לבית ולרכב של ראש ארגון הפשע, בזמן שהעבריינים מתחמשים בצד שלהם למלחמה. בין היתר, הם גם סוחטים את החייל, שמשרת בחיל ההנדסה, כדי שיגנוב עבורם לבנת חבלה מהבסיס. המצב בעולם הפשע היום לא שונה. מטעני החבלה שהיו נדירים פעם, הפכו כבר מזמן לנשק המועדף על ארגוני הפשיעה והם משתמשים בו באופן כמעט חופשי.
לפי קצין משטרה במחוז הדרומי, משטרת ישראל מטפלת במאות אירועי חבלה פליליים בכל שנה, ולמרות שסירב לנקוב במספר מדויק, טוען ש"חלק גדול מחשיפת מטעני החבלה, טופלו על ידי חבלנים ולא הגיעו לתקשורת". לדבריו, המטענים הפכו לחביבים על העבריינים בגלל היכולת להתחמק מהמשטרה. מחבל עם אקדח תמיד יכול להיתפס בדרך או במהלך החיסול, הוא גם צריך להתקרב ליעד שלו. מטען מאפשר לעבריין להתחמק מהמשטרה, וכך הוא גם הרבה פחות חשוף במהלך החיסול. הראייה הכי טובה לכך היא שחלק גדול, אם לא רוב החיסולים שבוצעו באמצעות מטעני חבלה, לא פוענחו עד היום.
ב-15 השנים האחרונות, לא מעט פיצוצים הרעידו את בתיהם של תושבי המדינה, ומה שעצוב הוא שלפעמים המחוסלים אפילו לא קשורים לעולם הפשע. לא פעם יש תקלות. זה קרה למשל בחיסול שבו נהרג גל נועם, צעיר בן 20 מגן יבנה, שנכנס לרכב וכמה שניות לאחר מכן הוא התפוצץ ונועם נהרג. האירוע הזה קרה ביישוב שהעולם הפלילי זר לו, ועוד במהלך מבצע עמוד ענן, כך שהשכנים היו בטוחים שמדובר ברקטה של החמאס. אפשר רק לדמיין מה עבר להם בראש כשגילו שעבריינים הם אלה שחיסלו מתחת לחלון ביתם צעיר בן 20. בסופו של דבר, חקירת המשטרה גילתה שמדובר בטעות בכתובת, והמטען היה מיועד לעבריין מוכר.
"במשטרת ישראל מנסים להילחם בתופעה, אבל גם שם יודעים שאולי הצליחו להציל חיים של אזרחים רבים, ועדיין מה שנתפס זה לא יותר מטיפה בים"
"בניגוד לדור הקודם, לעבריינים היום ממש לא אכפת אם אזרחים תמימים יפגעו בחוץ", מבהיר קצין המשטרה. כך למשל באחד מניסיונות החיסול של זאב רוזנשטיין, אז יעד מספר 1 של משטרת ישראל, נהרגו שלושה אזרחים תמימים ועוד 30 נפצעו. מי שניסה לחסל אותו, שם מטען חבלה גדול במשרד של חלפן הכספים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. זו הייתה תקופת הפיגועים של האינתיפאדה, ומי שהניח את המטען ידע שבמיקום הזה יפגעו הרבה אזרחים. זה לא עניין אותם, ואכן, התוצאות היו קשות בעוד שרוזנשטיין עצמו, נפצע קל מאוד ועזב את המקום.
איך זה עובד?
הנחת מטען חבלה בעולם הפשע לא הייתה מביישת גם מבצע של סיירת מטכ"ל בסוריה. זה מתחיל באיסוף מל"מ (מודיעין לפני מבצע) על היעד לחיסול. הנחת מטען החבלה תתרחש רק אחרי שידעו באופן הכי מדויק את סדר היום של היעד לחיסול. אבל במקרה שהוא מצליח לשמור על עצמו ולא לחשוף את סדר יומו, העבריינים ילכו על מבצע הונאה מתוחכם. זה מה שעשו במקרה של טל קורקוס ז"ל, שחוסל בפיצוץ מטען אחרי שמישהי דאגה למשוך אותו לדירת הימורים שהוקמה רק לצורך החיסול שלו.
ביום הנחת המטען "חייל" יוציא את היעד מהסליק ויוביל אותו לחולית החיסול. אלה יתמקמו בתחילה בתצפית על נקודת הנחת מטען החבלה. יבדקו שאין שוטרים או סמויים בשטח, שגם שומרי הראש של העבריין אותו מתכוונים לחסל לא נמצאים. לאחר מכן הם יצמידו את המטען לרכב, או לבית של היעד. בשלב הזה חולית החיסול תעלם מהשטח מלבד תצפיתן ומפעיל המטען, שיפעיל אותו ברגע הנכון. כשכל זה קורה, בדיוק כמו שראינו בסדרה, מזמין החיסול ידאג לעצמו לאליבי שיכול להיות אירוע משפחתי או חופשה מפנקת בחו"ל.
הבעיה הכי חמורה עם מטעני החבלה זה שהם הפכו נפוצים. אם בעבר רק ארגוני הפשיעה היו משתמשים בהם, היום כל עבריין "קטן" שמסוכסך עם מישהו מזמין לעצמו מטען חבלה. הזמינות שלהם ברחובות פשוט מפחידה. לא פחות חמור, בשנים האחרונות ראינו שגם בעולם העסקים היו מי שהשתמשו במטעני חבלה כדי לאיים או להעביר מסר ליריבים שלהם, למרות שאיש מהצדדים כלל לא שייך לעולם הפשע. במשטרת ישראל מנסים להילחם בתופעה, בין השאר באמצעות סוכנים סמויים. אבל גם שם יודעים שמצד אחד הצליחו להציל חיים של אזרחים רבים, אבל מצד שני מה שנתפס זה לא יותר מטיפה בים.