חודש נובמבר, שעת לילה, הייתי במשמרת בילוש של תחנת באר שבע, כשלפתע התקבלה קריאה מהמוקד להגיע לזירת רצח. המראה, כפי שאני עומד לתאר אותו, היה קשה במיוחד. ז' שעבדה בזנות שכבה על גבה, חצי עירומה, עם סימני דקירה קשים ומאיבר מינה בלט מיכל דאודורנט שעימו חילל אותה הרוצח החולני. הזירה נסגרה, הראיות נאספו והחקירה הוטלה על זרוע התשאול של ימ"ר נגב בפיקודו של רפ"ק דוד שריקי. בשלב הזה לא היה קצה חוט. המקום בו נרצחה ז' היה חורשה בה עבדו נשים רבות בזנות, מה שהעיד על כך שיש במקום הרבה מאוד ממצאים שאותם החוקרים צריכים לנתח ולהבין.

בשלב הראשון, החלו אנשי זרוע התשאול לבנות תמונה של מה קרה שם בדיוק, שיחזרו את צעדיה של הקורבן, תישאלו עדים, ובעיקר חיכו לממצאים של המז"פ. בזכות תשאול נרחב של עדים, הם עלו על העובדה שהיה לה מכשיר טלפון מסוג מסוים. למרות שבתחילת הדרך, עלה החשד שהרוצח הוא תושב באר שבע, במהלך החקירה התגלה שבעלה של הנרצחת, שהייתה אם לילדים, כלל לא ידע על עבודתה וכיווני החקירה התסבכו. מכשיר הטלפון שלה הוביל אותם לדהריה שליד חברון, ובעזרת עוד כמה פעולות מסווגות הם הגיעו לשני אחים, אחד מהם היה הרוצח.

תיעוד: חוקרים בזירת רצח (צילום: מתוך כחולים, שידורי קשת)
חוקרי המשטרה מגיעים לזירות הרצח המורכבות ביותר. אסף ברנס בזירה בפרק האחרון של "כחולים"|צילום: מתוך כחולים, שידורי קשת

בנקודה הזו, מגיע רגע השיא של החקירה. השלב בו החוקר רוצה להוציא הודאה מהחשוד ברצח ובנוסף להוציא ממנו פרטים שרק הוא אמור לדעת, כמו מיכל הדאודורנט. לפני שמכניסים אותו לחדר, צוות החקירה יושב ובונה את התשאול, מה להגיד ואיך, מה להראות לו ומתי, האם לצעוק ולהפחיד או שבכלל להיות עדינים. לא עובר הרבה זמן מהרגע שהחשוד נכנס ועד שהוא מבין שהחוקרים תפרו אותו מכל הכיוונים. הרוצח, קטין ששהה בארץ שלא כחוק, מודה ברצח. הכל בגלל ויכוח על 150 שקלים.

סרטים וסדרות משטרה בארץ ובעולם, גורמים לנו לחשוב שחקירה זה עניין פשוט, משהו שנגמר מהר, מקסימום שעה של פרק. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר, וחקירות משטרה יכולות להמשך ימים, שבועות וגם חודשים. מדובר במלחמת מוחות של ממש, אדם מול אדם וגם מול טכנולוגיה ומדע. משחק של חתול ועכבר שבו כמעט ואין גבולות. החשוד נלחם למעשה על החיים שלו, על החופש שלו. החוקר נלחם על הגנת האזרח, פשוטו כמשמעו. חקירה לקויה, או כל טעות הכי קטנה יכולה לגרום לכך שרוצח, שודד ואפילו פדופיל יצאו לחופשי, וכבר קרו דברים מעולם. מאות אלפי תיקים נפתחים בכל שנה, ובאלה מטפלים רק 2,000 חוקרים שלהם שלל שיטות חקירה ותחבולה כדי להגיע לחקר האמת.

הזירה

הרבה לפני שמגיע השלב של תשאול בחדר החקירות, החוקרים מקבלים מזירת הפשע את כל נתוני המודיעין, תמונת הפשיעה באזור וממצאים פורנזיים, שהמוכר מכולם הוא ה- DNA. "כל אדם שנכנס לזירה משאיר משהו והתפקיד שלנו זה למצוא את זה, לחבר לתמונת הפשיעה והמודיעין, ואז לתרגם את זה לראיות עבור בית המשפט", טוען קצין חקירות וותיק. כך למשל, באוקטובר 2007 חדרו רעולי פנים לבית משפחה במושב בית הגדי, העירו את בני הבית, תקפו אותם במכות וכפתו אותם. השודדים גנבו מהמקום כסף ורכוש ונמלטו מהזירה. חוקרי תחנת העיירות גילו בזכות המודיעין מאפייני שוד דומים בעוד ערים בארץ, חיברו את זה ל- DNA שנמצא בזירה והגיעו לזהות של אחד מהחשודים.

חוקר פרטי (אילוסטרציה: Ryan McVay, Thinkstock)
"ראיתי אנשים שמחפשים בפחי זבל"|אילוסטרציה: Ryan McVay, Thinkstock

בזכות המודיעין הם גילו שהחשוד גם סוחר בסמים והחליטו לא לעצור אותו עדיין. הם שלחו אליו סוכן סמוי שקנה ממנו מנת סם, וכך הצליחו להשיג עילה לעצור אותו מבלי לחשוף את החקירה ומבלי לשבש ראיות. בנוסף, הם למדו מי הם חבריו ושותפיו שסביר שהיו איתו במעשי השוד. רק אז הוא נעצר, ואחרי מספר ימים של חקירה הודה בכל המיוחס לו ואף הסגיר את כל השותפים שלו.

ברור שלממצאים הפורנזיים יש משקל גדול בחקירה. כך למשל נתפס הרוצח של עו"ד ענת פלינר ז"ל, שנדקרה בביתה על ידי קטין. החשוד נלכד רק שנתיים אחרי, כשנתפס בכלל על גניבת קטנוע ונמצא שה- DNA שלו תאם לזה שהיה בזירת הרצח. "למרות כל הטכנולוגיה העומדת לרשותינו, צריך להבין שזה ממש לא מספיק. החוקר צריך להביא לבית המשפט תיק שמראה שרשרת תקינה בהעברת ה- DNA, והוא גם צריך להראות לבית המשפט מה בדיוק הוא עשה, איך הוא עשה וגם למה. טעות קטנה בשלבים האלה, והנאשם יכול ללכת הביתה או להפחית מחומרת האישום נגדו", מסביר קצין חקירות. וכאן בדיוק מגיעה מלאכת המחשבת של חדר החקירות. הנה כמה מהשיטות והאסטרטגיות בהן משתמשים חוקרים על מנת לאסוף עוד ועוד מידע אודות החשוד ולבסוף על מנת להביא להפללתו.

מעקבים

לא פעם צוות החקירה ישלח בלשים או עוקבים שיעקבו אחרי החשוד לפני שנחקר. אלה יאספו ראיות DNA, כמו במקרה הפיצוח של נועה אייל ז"ל, בו אספו דגימת רוק של החשוד. לפעמים הם יאספו אשפה מפח הזבל וכן, כבר ראיתי חוקרים שנכנסים לחטט בפחים של חשודים. ישנם גם מקרים שבהם העוקבים נשלחים בעקבות החשוד רק אחרי החקירה הראשונה שלו. במקרה כזה, בסיומה של החקירה, החשוד ישוחרר עם מידע שיטלטל אותו ואז אלו יחכו לו בדיוק ברגע שבו הוא יעשה טעות.

ידיים של גבר אזוקות (צילום: רועי ברקוביץ')
לא ממהרים לעצור, קודם אוספים חומרים|צילום: רועי ברקוביץ'

סמויים ומדובבים

אחד התרגילים הכי מוכרים זה להשאיר את החשוד לבד בחדר החקירות. למרות שהתרגיל הזה מוכר לכולם, בדרך כלל החשוד ינסה להציץ בדפים של החוקר. היו מקרים בהם החוקרים צפו במצלמות בזמן שהחשוד אוכל לנגד עיניהם דפי נייר בזמן שהוא לא יודע שהכל מתועד וכמובן מגובה במחשב.

במקרים אחרים, החוקרים ישאירו, כאילו במקרה, את החשוד עם הקורבן או עם השותף לפשע ובכך שיתנו להם לדבר ביניהם, יובילו אותם להפליל את עצמם. גם זה תרגיל ישן במיוחד, אבל תתפלאו לשמוע שעד היום זה עובד לא רע. מה שאולי לא ידעתם, זה שלפני שהחוקר יוצא הוא עושה בדרך כלל כל מיני פעולות שמטרתן לגרום לעבריינים ליפול בטריק הכי ישן ספר. לשיטות אלו, מצטרפים גם המקרים בהם מכניסים סוכן סמוי לתא המעצר. באחד המקרים שראיתי בשירות שלי, לתא המעצר נכנס שוטר שהתחזה לעצור. בכניסה לתא, השוטרים, שהיו חבריו ליחידה הורידו לו כמה סטירות. החשוד היה זה שקפץ להגן על הסמוי וככה הם הפכו לחברים טובים. משם המידע זרם כמו מים.

 קטעים נוספים בעמוד הפייסבוק של "כחולים"

החוקר הרע

כן, יש דבר כזה והשימוש בשיטה זו מאוד תלוי בסוג החשוד והאישיות שלו. "כשמגיע אלי בן אדם ממעמד כלכלי גבוה, אחד שמחזיק מעצמו, אחד שחושב שהוא מלך העולם, אז מאוד יכול להיות שאני אהיה הרע, שאני אשפיל אותו וארסק אותו הכי נמוך כדי להוציא אותו מאיזון", מסביר לנו קצין חקירות מאחד הימ"רים. "אני הופך אותו לאפס וסמרטוט, גורם לעולם שלו לקרוס ואז מרים אותו לאט לאט עד שהוא מגיע למקום שאנחנו רוצים".

שני אנשים בחדר חקירות (אילוסטרציה: Thinkstock)
"אני גורם לעולם שלו לקרוס ואז מרים אותו לאט לאט"|אילוסטרציה: Thinkstock

החוקר הטוב

הרבה פעמים החוקר יהיה נחמד לנחקר, ייתן לו הרגשה טוב ויגרום לו לחשוב שהוא ממש חבר שלו כדי שיפתח בפניו. החוקר יביא לו אוכל, קפה ואם הוא מעשן גם סיגריות. אגב, החוקר הרע ימנע ממעשן כבד סיגריות וברגע שהחוקר הטוב ייכנס ויעשה את ההיפך, אתם יכולים לדמיין מה זה יעשה לאותו הנחקר. לא פעם החוקר הטוב ייגע בחשוד ברכות, יניח עליו את ידו ויגרום לו לתחושה של ביטחון.

הטעיה

במקרים רבים חוקר המשטרה ייתן לחשוד "לערבב אותו", בשפת המשטרה, ולספר לו בחופשיות עלילות בדויות בזמן שזה מתנהג כאילו הוא מאמין לכל מילה. כמובן שלאורך כל הדרך החוקר יודע שהנחקר משקר לו בפנים. זה קורה במקרים בהם התיק "תפור", שבהם החשד כבר ברור לגמרי וככל שהנחקר מרחיק את עצמו מזירת הפשע, הוא רק מסבך את עצמו יותר. סביר שנחקר כזה גם יקבל עונש חמור יותר בבית המשפט.

משחק

חקירה היא בעצם סוג של משחק וחדר החקירות יכול להפוך לבמה עבור חלק מהחוקרים. א"כ לדוגמה, חוקר וותיק באחת מהיחידות בהן יצא לי לשרת, היה ללא ספק מהסוג התיאטרלי. הוא כל הזמן זז, הלך מצד לצד בחדר, לא הפסיק לדבר ולשאול שאלות. הוא היה עוצר בפתאומיות, שוב הולך, יושב על השולחן מול הנחקר ושוב קם ומסתובב. הראש של החשוד עקב אחריו, והוא פשוט היה משגע אותו, מוציא אותו מריכוז ומקשה עליו לזכור את השקרים שאמר.

תחבולות

לא פעם יש לחוקר את כל המידע המודיעיני ביד ואפילו כמה ראיות, אבל לא משהו שמספיק להגשת כתב אישום. פה מגיע שלב הטריקים שבהם משתמשים כדי לגרום לנחקר לדבר. "אתה תגרום לו לחשוב שיש לך הרבה יותר ממה שיש לך בפועל. אתה תזרוק לו משהו אמיתי, תעטוף את זה במה שסביר להניח ותנפח. תגרום לו לחשוב שיש לך הרבה עליו וגם שעדיף לו לדבר כדי להראות בבית משפט שהוא משתף פעולה וחוסך זמן שיפוטי יקר", הסביר לנו קצין משטרה תוך שהוא טוען שהשיטה הזו מוכיחה את עצמה כל פעם מחדש.

חדר חקירות (צילום: ThinkStock)
החקירה זה סוג של משחק|צילום: ThinkStock

לא פעם, כחלק מניסיון התחבולה ינסו החוקרים לפברק ראיות, טביעות אצבע ואפילו DNA במטרה לגרום לחשוד לחשוב שהוא "תפור", גם כשבפועל אין נגדו כלום. פה החוקר צריך להיות בטוח בעצמו ולוודא שמה שהוא מספר מתאים לממצאים בזירה. טיפול לא נכון בשיטה זו עלול לגרום לחשוד להודות בפשע שלא ביצע.

משא ומתן

מצד אחד, חקירה זה דבר מורכב שנמשך זמן רב. מצד שני, לכל חוקר משטרה יש כמה תיקים על הראש. אנחנו מדברים על כ-50 תיקים לכל חוקר ולפעמים אף יותר. גם זמנו של בית המשפט יקר וכמעט תמיד השופטים מקלים משמעותית עם נאשמים שחסכו זמן שיפוטי. לא פעם חקירה נראית כמו סוג של משא ומתן עסקי, משהו בסגנון של "תודה במשהו ונוריד לך משהו אחר" או "אתה יודע שיש לנו מידע אז עדיף שתדבר ותגמור עם זה".

הרבה פעמים אנחנו רואים משא ומתן כזה עם בכירי עולם הפשע בישראל. החבר'ה האלה לא טיפשים והם יודעים שבמקרים מסוימים עדיף להם להודות ולקבל עונש מופחת. הפחות חכמים, לרוב בני נוער, מסרבים לקבל מה שנותנים להם גם כשהם "תפורים" ובדרך כלל זה מחמיר את הענישה שלהם.

עבודת צוות

חקירה היא עבודה של צוות שלם, כל שלב בחקירה נבנה בסדרה של פגישות לפני ואחרי החקירה בפועל. בלא מעט מקרים יכנסו לחדר החקירות מספר חוקרים. אנחנו יכולים לראות שילוב של כל דמויות במהלך החקירה ולפעמים כולם יהיו די רגילים. העובדה שבן אדם אחד נחקר על ידי שניים או שלושה אנשים במקביל זה דבר מלחיץ. אני לא אשכח מקרה שבו ראיתי שני חוקרים מדברים ברצף, צמודים לאוזניו של החשוד, אחד מימין ואחד משמאל, כשהחוקר השלישי יושב מעבר לשולחן וגם הוא יורה סדרה של שאלות. העיניים של הנחקר פשוט התרוצצו לכל עבר וזה נגמר די מהר. המטרה היא לקשור לצמה אחת את כל אוסף הראיות שמביאים להם מגוון רחב של יחידות. זה אולי נשמע פשוט אבל זה לא. זו לא תהיה טעות לטעון שעבודת החוקרים היא הלב של המשטרה.

בפרק הקודם של "כחולים": חשוד ברצח, שהתבצר על מנוף הקפיץ כוחות משטרה רבים אל נקודת האירוע באמצע הלילה

"כחולים" - רביעי ושבת ב-21:00, ערוץ 2, קשת