כן, זו קלישאה לעוסה אבל כל כך מדויקת: בית משוגעים, אין דרך אחרת לתאר את השנה הזאת שעברה על רן דנקר. זה התחיל בלהיט המדובר שהפך אותו כמעט ברגע אחד משחקן מוערך לכוכב פופ ענק, המשיך עם "השמלה החדשה שלי", תפקיד ראשי בסרט, קאמבק לפסטיגל וקמפיינים לחברות נחשבות.

הערב (שני, אחרי החדשות, ערוץ 12) דנקר יכבוש עוד יעד נחשק כשיצטרף לפאנל השופטים בעונה החדשה של "הכוכב הבא". בשולחן יפגוש את נינט, האקסית המיתולוגית, באיחוד מרגש אחרי 15 שנה.

"זה מרגיש טבעי, כאילו לא עבר זמן בכלל", מספר דנקר, "יש כימיה טובה ואנחנו מפרגנים אחד לשניה, מאוד משמח לשבת לידה. זה הרגיע אותי לדעת שיש מישהי שאני מכיר טוב, עיניים מוכרות ואהובות".

"מקבלים אותי פה ממש בזרועות פתוחות ובטבעיות. זה שולחן של שועלים, קרנפים ואריות. אני עדיין מחפש את החיה שאני בתוך השולחן הזה".

אתה נסיך הפופ העכשווי, זה הסגנון שאתה מחפש במתמודדים או שפתוח לעוד סגנונות?
"לא אשקר, המשיכה שלי זה לרוק, לפופ ואולי גם לזמרי פולק, זו המוזיקה שאני מקשיב לה בעיקר. בגלל שאני אוהב פרפורמנס שיש בו תיאטרליות קצת ודרמטיות, שלוקח דברים לקצוות, זה מה שאני מחפש במתמודדים. מצד שני, אני מרגיש שאין לזה חוקים. יכולה לעלות פתאום מישהי ולשיר שירה זכה ויפה ואני מתאהב בשנייה, או מישהו ששר ים תיכוני שאני בכלל לא מכיר וחושב שזה לגמרי יכול להיות הדבר הבא. זה נורא משתנה מאדם לאדם".

רן דנקר ורותם סלע (צילום: ערן לוי)
"מקבלים אותי פה ממש בזרועות פתוחות ובטבעיות". רן דנקר ורותם סלע|צילום: ערן לוי

איך אתה מזהה שהזמר שמולך עשוי להצליח בענק?
"זה לא רק סגנון המוזיקה אלא גם האישיות והרצון של הבן אדם. הרבה פעמים אנשים אומרים, 'אני רוצה לנסות'. כשמישהו אומר שהוא רוצה לנסות, כבר קצת יורד לי. כשמישהו אומר, 'בא לי לטרוף את הבמה', אני רואה שהוא באמת מוכן להילחם ומבין שהמקצוע הזה מתחיל ביום שנגמרת התוכנית. עד אז יש פה איזו קייטנה ולונה פארק, אבל ברגע שזה נגמר מתחילים החיים האמיתיים והקשוחים. זה עסק מאוד תובעני ומתגמל, אבל כזה שלא מתאים לכל אחד. זה המכלול: לראות ולדמיין מישהו שיכול להחזיק את הפסאדה הזאת".

עד כמה ה"בייגלה מעל הראש" הזה משמעותי בעיניך?
"יש משהו נסתר מהעין, אפשר לקרוא לזה 'בייגלה' או 'סטאר קווליטי', משהו שאי אפשר לשים עליו באמת את האצבע - אבל אתה יכול להרגיש את הניצוץ כשאתה רואה מישהו כזה. העיקר זה לעבוד קשה ולהיות נאמן למה שאתה ומה שמדליק אותך, ומצד שני להישאר גמיש ופתוח. זאת תוכנית מוזיקה, חלק מהעניין זה בידור ופאן. גם תמיר וואלרי שלשניהם סגנון נורא מובהק, היו צריכים לעשות כל מיני שירים שהם פחות הסגנון שלהם".

הם היו נאמנים לעצמם אבל גם נפתחו לדברים אחרים.
"הגמישות הזאת זה מה שאיפשר לקהל להתאהב בהם. אם בא זמר ים תיכוני, שרגיל לשיר שירה מאוד מסוימת והקשיב רק למוזיקה מאוד מסוימת, זה יהיה מעניין לראות אותו בתוכנית לוקח דווקא דברים אחרים ומתנסה איתם".

דנקר מודה שלפעמים יש גם צדדים פחות נוצצים ונעימים בתפקיד השופט, לדוגמה כשצריך להעביר ביקורת פחות מחמיאה על מתמודדים. "קצת מתרגלים לזה, כי אתה מבין שאמנם אתה מעביר ביקורת, אבל אתה מדבר מתוך הפריזמה האישית שלך ומהמקום המצומצם שלך. בסוף, אני רואה אותם מתוך העיניים שלי, זה לא אומר עליהם שום דבר. יש שישה שופטים, כל אחד יגיד להם משהו שונה כנראה. מעטים הפעמים שאנחנו תמימי דעים לגבי מישהו, וזה גם היופי".

"מן הסתם יש לי מה להגיד על כל מתמודד, אבל אני משתדל לראות איך עושים את זה בצורה שיכולה להגיע אליו ושהוא יכול לשמוע אותה, לא בשביל הפגיעה. הרבה פעמים זה קצת כמו אצל פסיכולוג. פסיכולוג יכול לראות איזה חסמים יש בך, אבל הוא לא יגיד לך את זה על הפעם הראשונה כי הוא רוצה לתת לך להתבשל עם זה - כי אם הוא יגיד לך את זה מיד, אתה תתפרק. אותו הדבר עם המתמודדים".

רן דנקר – בית משוגעים (צילום: אור דנון,  יח
"'בית משוגעים' טרף את הקלפים". רן דנקר|צילום: אור דנון, יח"צ

לפעמים אתה שומר את הביקורת הקשה יותר להמשך?
"לא אבוא למתמודד ואגיד לו על הפעם הראשונה את כל מה שאני חושב עליו. אני משתדל לעשות את זה לא לטוב ולא לרע. אני משתדל לא להשתמש במילים כמו 'אתה כוכב', 'אתה הזוכה', אלה מילים שקצת עושות לי צמרמורת. אנחנו לא יודעים שום דבר בשלב הזה. גם אם אני חושב שהוא הזוכה או שהוא כוכב, לא אגיד לו את זה כי אני לא יודע על איזה אוזניים זה נופל ואיך הוא ייקח את זה. אולי זה יכניס אותו ללחץ ויהרוס לו".

כמי שהתפרסם בגיל צעיר בעצמו, מה תייעץ למתמודדים שבקרוב כל המדינה תכיר אותם?
"תתכוננו לרכבת הרים ולחוק מספר אחת בחיים: אי ודאות. למקצוע הזה יש את הדרכים שלו. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות כבן אדם וכאומן, זה להמשיך לעשות את מה שאתה אוהב ומאמין בו ולהישאר גמיש. כשאתה צעיר, והרבה מהמתמודדים צעירים - בני 17, 19, 20 וקצת, אתה נורא בטוח שיש רק דרך אחת לדברים. ככל שאתה מתבגר במקצוע הזה, לפחות מהניסיון שלי, אתה מגלה שבמקצוע יש המון דרכים. שווה לי לפעמים לקחת דווקא את המסלולים שלא חשבתי שאהיה בהם. צריך לשמור על פתיחות וגמישות".

בסוף, ההשתתפות בתוכנית זה עוד צעד, חשוב אמנם, בדרך ארוכה.
"צריך לעשות הפרדה בין התוכנית, שהיא משחק טלוויזיה, לבין הרגע שאחרי. הרגע שאחרי הוא החשוב. לייצר תוכן, לחפש השפעות מוזיקליות שמעניינות אותך, לעשות שיתופי פעולה עם אנשים מעניינים, לצבור שעות במה. אין לזה תחליף. בסוף המקצוע הזה זה הקילומטראז' שלך, צריך לזכור שיהיו נפילות, יכול להיות שאחרי שאתה בהייפ בפריים-טיים פתאום אחר כך זה קצת יותר מורכב, זה לא אומר שלא תצליח בהמשך. תישאר עקשן".

את השנה המטורפת של רן הזכרנו, אבל איך משלבים את העיסוקים הרבים עם המשפחה? "אני ישן מעט בשנה האחרונה, רוב הערבים אני לא בבית. זה מורכב", הוא מודה, "אני משתדל כשיש לי רגע פנוי להיות עם המשפחה. הם גם באים להופעות, אז אנחנו מצליחים לגנוב זמן ביחד. אני נהנה מכל רגע, אני על זה".

אחרי שני להיטים ענקיים, זה מלחיץ לדעת שעכשיו מצפים מכל סינגל שלך להתפוצץ?
"כשאני עושה מוזיקה אני משתדל לא לחשוב במובנים של להיט, עם כמה שזה קשה. נכון, העולם של היום נורא מהיר, יש תבניות ומזפזפים אותך תוך שלוש שניות וחצי אם לא עניינת או שהקליפ שלך לא תפס ברגע הראשון. מצד שני, זה עוול גדול לאומן ליצור מהמקום הזה. אני מרגיש את זה על עצמי".

מזל טוב: רן דנקר ואיתי וייזר התחתנו (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רן דנקר,  קשת 12  )
דנקר ובעלו, איתי וייזר|צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רן דנקר, קשת 12

איך נלחמים בזה?
"יש לי שיטה: בדרך כלל אני יוצר כמה שירים במקביל, לא שם את כל הז'יטונים על שיר אחד. אני עובד על כמה דברים שמדליקים אותי ביחד, ולפעמים הדעה שלי משתנה. פתאום אני אומר: השיר הזה שחשבתי שייצא עכשיו, דווקא אחד אחר יותר מתאים לי. 'השמלה החדשה שלי' היה מוכן הרבה לפני 'בית משוגעים'. חשבתי ש'השמלה' ייצא כשיר הראשון, ואז 'בית משוגעים' הגיע וטרף את כל הקלפים".

איך אתה יודע לזהות אם שיר ייהפך ללהיט?
"אני משתדל לא לחשוב מהמקום הזה אלא מה מדליק אותי. יש לי דיאלוג עם הקהל, אני לא במונולוג עם עצמי, אני רוצה שהקהל יאהב אותי ויחבק אותי, אבל מבין שזה עניין של טעם. אתה יודע כמה שירים אני שומע ביום וחושב שהם חרא? או כמה שירים אני אומר שהם מדהימים, ומישהו אחר חושב בדיוק הפוך ממני? זה חלק מהעניין. זה לא נמדד בשיר אחד, לא בתוכנית אחת, לא בשנה אחת ולא ב-20 הופעות, זה נמדד על דרך והרבה תוכן שמעניין אותך. השיר הזה יכול להיות פלופ, השיר הבא להיט, אחר כך אלבום נורא מעניין אבל שלא יצליח מסחרית. זה משחק. היום בגלל שהכל נורא מהיר זה נראה שהכל חייב לקרות כאן ועכשיו, אבל זו לא דרך החיים במקצוע".

מה הלאה?
"יש כמה שירים שאני עובד עליהם עכשיו, כמה מהם ממש מוכנים כבר. שברתי את הרגל אז נדחו לי צילומי קליפ, אבל אני מאמין שממש בשבועות הקרובים אשחרר שיר חדש. יהיה קיץ כייפי, מחכה להופעות".