באודישן הראשון הוא הצהיר - "אני רוצה להיות כוכב", ולמרות שהאמירה לא עברה כל כך חלק בגרון של שופטי הכוכב הבא, יוטל גז הצליח להוכיח שהוא אכן ראוי לתואר הזה. את כמות הפעמים שקיבל אדום אפשר לספור על יד אחת, בחירת השירים שלו תמיד הייתה מדויקת כאילו נכתבו בדיוק למידותיו ועל הכישרון הענק שלו – אין בכלל מה לדבר. אבל כל זה לא עזר ליוטל בתלת קרב ביום שלישי האחרון, שלמרות הביצוע המצוין וששת הכחולים שבאו יחד איתו, הוא הגיע לתיקו אכזרי במיוחד עם ואלרי חמאתי שהצליחה לנצח אותו בשלוש מאיות האחוז, והוא מצא את עצמו מחוץ לנבחרת.
"ידעתי שהרגע הזה יגיע", מודה יוטל אחרי ההדחה, "ואם כבר ללכת, אז ללכת כמו שהלכתי. מצד אחד זה מאוד מבאס לדעת שבכל תלת קרב אחר הייתי מנצח כי האחוזים היו גבוהים ודווקא בתלת קרב שלי נפלתי על מאית אחוז, זה שורט את המוח. מצד שני אם זה קרה ככה - זה כל כך מדויק מבחינתי, כי כנראה שזה היה צריך לקרות. זה מבאס אותי, אני לא אשקר, הייתי רוצה להמשיך, אבל זה המשחק ואם כבר ללכת – אז ללכת עם שישה כחולים, זה מספק. אני לא חושב שאי פעם מישהו הלך הביתה עם שישה כחולים".
אז אולי יש בזה משהו מעודד יותר?
"כן, מבחינתי לא הפסדתי, הודחתי - אבל זה לא הפסד. רוב המתמודדים הולכים הביתה כי הם מקבלים אחוזים נמוכים. אז מצד אחד זה לא הפסד ומצד שאני אני אומר לעצמי 'אז למה?'. לא הבנתי את זה ועד עכשיו אני לא מבין. אני לא אומר שהייתי מעדיף לקבל אדום, אבל אם הייתי מקבל אדום אז אולי הייתי מבין יותר את ההדחה שלי. אני מרגיש סוג של פספוס, אבל מאוד מגיע למי שהתקדם, כולם באמת טובים וזה המשחק".
בוא נגיד שישה כחולים זה לא מראה זר לך כל כך, כבר באודישן הראשון קיבלת פול האוס.
"הרגשות שלי לגבי הדבר הזה מחולקים. מילדות אני חולם להגיע לבמה ושתהיה לי הזדמנות כזאת, ומגיל 15 אני מנסה ללכת לאודישנים. גם כשקיבלתי 'לא' תמיד הרגשתי שזה עוד יקרה מתישהו, לא וויתרתי. אבל עם כמה שאני מאמין בעצמי, לא ציפיתי לשישה כחולים. כשבכיתי אחרי הביצוע השני, אמרתי לעצמי 'עוד פעם שישה כחולים? זה הזוי. רוב האנשים ילכו הביתה ואני שוב עושה שישה כחולים'. נכון שזה לא אומר שאני אכנס לנבחרת אבל הסבירות היא גבוהה ובגלל זה בכיתי, כי זה סוג של אישור".
איזה ביצוע שלך אתה אוהב יותר מכולם?
"אני שלם עם כל הבחירות שלי, אבל הביצוע האחרון של 'Dancing On My Own' הוא האהוב עליי ללא ספק. זה היה הביצוע הכי טוב שלי מבחינתי. אבל זה מערער, אני לא מערער על הכישרון שלי אבל אני מנסה להבין למה הודחתי".
להיות כוכב
באודישן הראשון שלו, יוטל הצהיר שהחלום שלו זה להיות כוכב. השופטים שהופתעו מהתשובה הזאת, החליטו להתעכב איתו על הנושא, וכמתבקש – גם אנחנו. "זה החלום של כל מי שבא לתוכנית בסופו של דבר - להיות כוכב", מסביר יוטל ולא מתנצל, "אני נורא קלאמזי בדיבור שלי וכשאמרתי את זה חשבתי שהשופטים יצחקו, שיבינו מאיזה מקום זה בא, לא ציפיתי שיעשו מזה עניין, הייתי בהלם, ובתכלס זאת טעות כי הם לא מכירים אותי".
"בקרב השיאנים הסברתי את עצמי שזה באמת החלום שלי, אני לא לוקח את זה בחזרה, אבל אם הייתי רואה מתמודד שאומר את זה, אני יכול להבין שאנשים ירימו גבה, כי זה לא רגיל להגיד כזה דבר. אנשים אומרים שהם רוצים להתפרנס ממוזיקה וזאת אותה מטרה בסופו של דבר פשוט במילה אחרת. זמרים שנלחמים כדי לפרוץ ולהצליח, ובסופו של דבר מה זה לפרוץ? זה להיות כוכב. אני שמח שהיה על זה דיבור. לא ניסיתי לצאת יהיר".
מה התוכניות שלך לעתיד?
"אני רוצה לעשות מוזיקה בפול כוח, אני רוצה להצליח. זה שהודחתי בצורה הזאת זה רק נותן לי דרייב, זה בוער בי עוד יותר להצליח. בתוכנית שרתי רק באנגלית והמטרה שלי היא כמובן להצליח בחו״ל, אבל זה ששפטו והעריכו אותי אומנים ישראלים, אנשים שבתקווה אני אתערבב איתם בתעשייה בעתיד, זה עשה לי חשק להצליח פה, שגם ישראלים יאהבו את המוזיקה שלי".