כשחושבים על האומנים הישראלים הגדולים ביותר, שמו של אסף אמדורסקי נמצא גבוה ברשימה. יצירותיו מלוות אותנו במשך עשרות שנים, אלו שביצע ואלו שהפיק עבור זמרים אחרים. הניסיון הרב שצבר לאורך הדרך לצד היכולות והכישרון הגדול שלו, הפכו אותו לשופט מיומן ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" (התחרות ממשיכה בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), שיודע בדיוק מה לחפש אצל המתמודדים שמגיעים לאודישנים.
לאורך העונות הרבות שבהן ישב בפאנל השופטים, אמדורסקי קיבל מעמד של "השופט הקשוח". הזמרים שמגיעים לתוכנית יודעים שלא יהיה פשוט להרשים אותו, ושלקבל כחול ממנו זו מחמאה גדולה. לעונה הזאת הוא מגיע בידיעה שמי שייבחר להיות הנציג של ישראל באירוויזיון יצטרך להיות הרבה מעבר לזמר מוכשר - אלא גם להיות הפנים של המדינה ולייצג אותנו בגאווה מול העולם.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אחרי שהעונה נפתחה רישמית וההתרגשות שברה שיאים, תפסנו את אמדורסקי לשיחה על סט הצילומים בה סיפר על המתמודדים שצפה בהם בשלב האודישנים: "לא יאמן איך הכישרונות בארץ לא נגמרים וממשיכים לזרום לתוכנית, ברגעים האלה אני מאוד נהנה. יש אנשים חזקים ומעוררי השראה. לא מעט שמות כבר סימנתי, הם צריכים לשמור על עמוד שדרה חזק ולהיות הכי מוזיקליים שהם יכולים גם כשהלחץ גובר".
הרבה מתמודדים חושבים שאתה קשוח. איך ההרגשה לתת להם ביקורת?
"כשאני מזהה שמתמודד לא יכול לקבל את הביקורת, אני מוותר על הזכות להתבטא. זה נדיר, לרוב אנשים מאוד בשלים לביקורת ואפילו מבקשים אותה. נתקלתי במישהי שלא הייתה מוכנה ללכת לפני שאני אגיד לה מה אני חושב. הרגשתי שעל אף העוצמה שהיא משדרת, לבוא ולהגיד לה את מה שאני באמת חושב היה יכול להשפיע עליה לרעה, אולי לכבות משהו שאני לא רוצה לכבות. לפעמים ביקורת יכולה ממש לזעזע אדם בתחילת דרכו עד כדי שיתוק ולגרום לו להפסיק, אני לא רוצה להיות עד כדי כך משפיע לרעה".
איך האווירה ביניכם השופטים?
"מאוד נחמד, הולך ומשתפר. אנחנו באים שמחים אחד לקראת השני. יש הרבה הערכה הדדית, למדנו לקבל באהבה את השוני בינינו וליהנות מזה. לפעמים יש חילוקי דעות, אבל כשיש אהבה - מותר לחשוב אחרת. אולי כך גם העם שלנו יעשה לפעמים, יידע לזהות את השוני וליהנות ממנו".
אחרי ההצלחה של עדן גולן בעונה הקודמת, מה הוויז'ן שלך לייצוג שלנו באירוויזיון השנה?
"מה שהיה יפה אצל עדן וגם אצל נטע ברזילי, זה שעל אף ההתערבות והדומיננטיות של המערכת, הנוגעים בדבר למדו לזהות מה מבחינה מוזיקלית וויזואלית יתאים להן. אני מקווה שגם הפעם יידעו לזהות את הסגנון ולהעצים דברים ששייכים אך ורק למי שיזכה".
ספר לנו על רגע מצחיק או מרגש מהעונה הקודמת או הנוכחית שלא תוכל לשכוח.
"היו רגעים מאוד מרגשים, וגם יש כאלה שפחות מרגשים. יש רגעים שבהם עולים לבמה בחור או בחורה צעירים ואתה לא מרגיש הרבה - אבל בשבילם זה רגע מכונן שאולי יזכרו אותו עד יום מותם. הרבה פעמים בשבילנו, האנשים ששומעים כמעט שלושים זמרים ביום, זה עובר ליד האוזן. אנחנו לא זוכרים את האודישן כמו שהמתמודד זוכר אותו. זה חלק מהזכות לקבל אליך כישרונות מצוינים וכרוכה החובה לשמוע גם כמות מאוד גדולה של מתמודדים, זה עלול להקהות את החושים. לפעמים אנחנו זוכים גם ברגעים פחות יפים, מרגשים ומצחיקים וצריכים לדעת להכיל גם אותם".
בעונה שעברה היה קושי עם מוזיקה שמחה. מה דעתך על זה השנה?
"אני לא רואה את הדיכוטומיה הזאת, קשה לי להפריד במוזיקה בין שיר שמח לשיר עצוב. בדרך כלל כשעושים בלדות מרגשות זה מרגיש לי מצחיק וכשמישהו עושה משהו שמח זה עצוב לי. יכול להיות שבגלל זה יש לי אפשרות היום להכיל את כל הפינות האלה באותה מידה של פתיחות, וגם באותה מידה של ביקורתיות".
מה עוד מעסיק אותך חוץ מצילומי "הכוכב הבא לאירוויזיון"?
"אני כבר לא מופיע בקדחתנות כפי שקרה בתחילת המלחמה, היו כמה חודשים מאוד עמוסים בהופעות למפונים, לחיילים ולפצועים. בתקופה האחרונה עבדתי על מופע בהיכל התרבות לציון שלושים שנה ללכתו של אבי. בהשתתפות יורם גאון, רבקה מיכאלי, מרגול, חנן יובל, בועז שרעבי, יעל קראוס, הפרברים. בנוסף אני מופיע עם השירים שלי, פחות קשור למורשת של אבא שלי".