מקום מגורים: האמזונס, אקוודור. פרוסים עד הגבול עם פרו.
מקור שם השבט: הווארנים פירושו "אנשים". מי שלא בשבט איננו בין אנוש לתפיסתם.
שפה: ספרדית וניב מקומי.
סימני זיהוי: חורים גדולים באוזניים, לבושים בקומי (חוט מכותנה פראית) ומסתובבים עם חניתות.
במשפט אחד: לוחמים אמיצים וציידים מצוינים, אך נחשבים נחותים בסביבת האמזונס האקוודורי.
מאפייני השבט
הווארנים נחשבים שבט יבשה, זאת מכיוון שבעבר לא הצליחו לחצות את נהר הנאפו הרחב והתקבצו במקום אחד. בעבר התבססו על מלחמה ונחשבו מאוד אגרסיביים ואף כונו כ"הפראיים" בעגה המקומית. כיום השבט מזוהה מאוד עם שמירה על הג'ונגל ואיכות הסביבה ולא פעם נאבקו בחברות נפט גדולות שרצו לחרב את סביבת מגוריהם.
אמונות
אנשי השבט מאמינים שהם זיווג של יגואר ונשר ולכן אלו חיות שלא יצודו לעולם. על פי המסורת הנשר היא רוח שומרת שמקנה הגנה לכל המשפחה וכאשר הם יוצאים לקרב הם מתעטפים בנוצותיו. בתמורה, אנשי השבט שומרים על הגוזלים שלהם בקנאות גדולה. אמונה נוספת אומרת שכל אדם בשבט צריך בחייו לחלוף מעל נחש אנקונדה ענק על מנת להמשיך לעולם הבא. אם לא יעשה זאת יחזור לעולם הזה כטרמיט. כמו כן, על מנת לגרש רוחות רעות הם רוקדים את ריקוד הסרפדים, בו הגברים רוקדים בעירום והנשים זורקות עליהם את תפרחת הוונטו.
שגרה ותעסוקה
הגברים יוצאים לצוד, מכינים נשקים ומגנים על המשפחה. כל זאת הם עושים תוך כדי שהם מסתובבים יחפים ועוברים מרחקים גדולים ברגל. הנשים בשבט מגדלות את הילדים, מבשלות ומכינות בגדים. חשוב לציין שזה לא חקוק בסלע ושבני השבט הם אנשים ליברליים יחסית. הם גרים בבתים הנקראים onka העשויים מענפים, והוא מכיל עד 15 בני ווראנים מאותה המשפחה. במרכז הבית יש מדורה ומסביבה תלויים הערסלים עליהם הם ישנים. בתור קישוט הבית, הם תולים את עצמות החיות שצדו. כתחביב, אנשי השבט אוהבים ללכת מכות אחד עם השני. חוץ מזה הם דוגלים בשירה, שיחה וצחוק ועל בסיס ערכים אלו מגדלים את הילדים. כחיות מחמד הם מגדלים קופים, מכרסמים וציפורים.
הרגלי תזונה
כבר לא נשארו הרבה חיות מגוונות ביער מכיוון שכבר צדו את רובם. לכן, אנשי השבט נוהגים לצוד עופות, חזירים, תנינים וקופים כמנת הבשר שלהם. הקוף הוא מעדן מבחינתם ובעיקר המוח ועיניים שלו. על מנת לצוד הם משתמשים במלכודות מתוחכמות כמו רשתות או בננות שנופלות על ראש החיה ומשתקות אותה. את התנינים אגב, הם אוהבים להכניע בהיאבקות בידיים. בנוסף, הם מגדלים קסאווה, מעין ירק שנראה כמו בטטה וממנו הם מכינים את משקה הצ'יצה. את הקטיף של הפרי הם עושים בעזרת טיפוס ועל הכנת המשקה מופקדות זקנות השבט אשר לועסות אותו ויורקות מפיהן לתוך הסיר. הרוק הופך לתסיסה אלכוהולית אשר אותה הם שותים בטקסים ואירועים. כדי לתבל את המשקה, היות ואין להם סוכר או מלח, הם שמים נמלי לימון במשקה.
על החיים ועל המוות
הווארנים נוהגים לציין את טקס החתונה שלהם כך שהגבר והאישה יושבים ביחד על ערסל כשהידיים שלהם קשורות בחבל, בעוד חברי השבט שרים להם שיר חתונה. אלו אגב, נישואים תקפים לפי חוקי אקוודור, פרו וברזיל. הפחד הכי גדול של בני השבט הוא נחש הפיר דה לאנס - נחש בעל ארס קטלני, שהוא הגורם מספר אחת למוות בקרב בני השבט. למרות זאת, הווארנים לא הורגים את הנחשים הללו מתוך כבוד. בכלל, בני השבט לא מפחדים מהמוות והוא לא מהווה אצלם עניין. זוהי עוד תחנה בחיים עבורם. הם לא בוכים או מתאבלים על לכתו של בן שבט, אלא קוברים וממשיכים הלאה.
"המשימה: אמזונס": שבת ב-21:15