גם השבוע ליווינו את הנבחרת מאחורי הקלעים, בשני חצאי הגמר הדרמטיים שנערכו בהפרש של יומיים זה מזה. בחצי הראשון התארח ארקדי דוכין, שאמר: "עשר שנים הדבר הזה מתקיים והרבה הפעמים מחדשים שירים שלי. אז הנה, יצא לי גם להשתתף". המתמודדים, מצידם, התרגשו מאד מהאורח דוכין, ולינוי הודתה: "התחלתי להתבלבל. רציתי את כל השירים בערך". איטן, שבחר לשיר את "חדר משלי", הסביר: "יש לנו המון חדרים בחיים, והבמה היא גם חדר שאני מאד אוהב".
אניטה הודתה שכלל לא חשבה שתגיע לשלב הזה. "חשבתי שיקחו אותי לצחוקים, אבל עכשיו אני חושבת שאני צריכה להיות פה", היא אמרה, ואור טרגן, שכבר התרגל לקבל דירוגים נמוכים מהשופטים אך לעבור משבוע לשבוע אמר: "התרגלתי שזה ככה, הקהל תומך וזה מחמם מאוד".
בסיומו של אותו ערב עמדו אניטה והדר עמרם להדחה, והדר עזבה את הנבחרת. כמה רגעים לאחר מכן היא אמרה: "אתגעגע לחברים ולבמה, אבל אקח איתי את המוזיקה".
שרון קידושין: "מאושרת בשביל אניטה"
כעבור יומיים נערך חצי הגמר השני שבסיומו עלו איטן, אור ואניטה לשלישייה הגמר. עוד לפני סיומו של הערב אמר אור: "רציתי שיראו שאני באמת ראוי להיות פה. שהשופטים יקלטו - זה חלק ממה שרציתי להשיג".
בסיומו של הערב עזבו את הנבחרת לינוי אקלה ושרון קידושין, שהגיעו הכי קרוב שאפשר אבל לא נכנסו לגמר הגדול. "זה בסדר, אני באמת שלווה", הרגיעה לינוי, והכריזה שהיא לא מתחרטת על ביצוע השיר המקורי. "מי שאוהב אותי מוזמן להישאר אצלי בעמוד", היא הזמינה, "אני אכנס עכשיו לתקופה של יצירה". אור טרגן אמר על לינוי: " היא ילדה מדהימה. זאת מתנה, אני שמח שהכרתי אותה".
גם לשרון קידושין היו רק מילים טובות להגיד: "היתה לי חוויה מדהימה, אושר על אניטה, וגם עצב, אבל זאת התחרות. כל מה שחויתי היה אדיר ואני אמשיך, בטוח".
