החזרה ללימודים פרונטליים אחרי הסגרים שימחה לא מעט הורים ותלמידים, אך יחד איתה שבה אל כותלי בית הספר תופעת החרם שהתעצמה עוד יותר בזמן הקורונה. "יש כמעט כל יומיים מקרה של אובדנות", מדווחת כתבת החינוך יעל אודם, בשיחה עם "גלית ויואב".

"זה קורה כל הזמן בחודש האחרון מאז שחזרו לבית הספר ומשרד החינוך מאוד מודאגים מהנתונים האלו", היא הסבירה. "היום הרבה יותר קל לעשות חרם, מספיק להוציא מישהו מקבוצת הוואטסאפ כדי לגרום למישהו להרגיש דחוי. הכל מתועד ומצולם. מערכת החינוך מטאטאת את הדברים ולא מתמודדת. הנהלת בית הספר אומרת שזה נפיץ".

כשנשאלה מה ההורים יכולים לעשות כדי להתמודד עם תופעת החרם ענתה אודם: "לא לסמוך רק על בית הספר. זה לא מספיק לדבר עם המורה, צריך להציף את זה בפני היועצת ומנהלת בית הספר. במקרים מאוד קיצוניים כששומעים על חרמות מאוד ארוכים, לא לחשוש מלעבור לבית ספר אחר. מקום חדש מביא דברים חדשים, לא צריך להתבייש בזה. אפשר לערב גם הורים אחרים. אני מדברת עם אנשים בני 50-60 שזוכרים את החרם שעברנו בילדותם. זה משפיע עליהם בכל עבודה חדשה שאליה הם נכנסים, בצבא או בכל מקום אחר. חייבים להילחם בתופעה הזאת".

האינטנסיביות של הלימודים, גם היא יוצרת לחץ נפשי אצל התלמידים. "הייתה שלשום ישיבה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון עם ראשי המחוזות של משרד החינוך והיא דרשה להפסיק עם האינטנסיביות של הלימודים האלה", הסבירה. "עכשיו צריכים ללמוד טכניקות אחרות ולהיות רגישים יותר".

מה מערכת החינוך יכולה לעשות?
"לעצור ולהפסיק עם הטירוף של המבחנים. מתקופה של שנתיים לבד בקורונה בבית אל תוך הרעש בכיתה עם 40 תלמידים ומורה אחת. הם בקריז מזה שלוקחים להם את הטלפון. תחשבו איך הייתם מרגישים אם היו לוקחים לכם אותו. הם לא מסוגלים להכיל את הלימודים האלה. לא לכל המורים יש את היכולת להתמודד עם סיטואציות כאלו, צריך לקבל עזרה חיצונית. משרד החינוך צריך לממן ולהיעזר בעמותות שתומכות, אנשי מקצוע שיתנו כלים להתמודדות ולא רק לרדוף אחרי המבחן הבא".

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: