כשמביטים בפניהן ושומעים את קולן של רותם בלוכמן, ליאור שני וחנה כהן, אי אפשר לטעות: המסע המטלטל שעברו בשנה האחרונה אינו עוסק רק באובדן ובשכול לאחר שבני זוגן נפלו במלחמה - אלא גם בכוח רצון, באומץ ובבחירה מודעת להמשיך הלאה כשהחיים מתהפכים ברגע אחד. גלית גוטמן ליוותה אותן בסרט הדוקומנטרי "בחרתי בחיים", שיצרה הבמאית יעלי אבנרי ושודר הערב (חמישי) בקשת 12, והעניקה הצצה לחיי שלוש נשים שבמקום להיכנע לאבל ולייאוש, בחרו להמשיך לחיות. באומץ, בכנות ובפתיחות יוצאת דופן, הן צעדו במסע כואב ומרגש, שבו חשפו את ההתמודדות האישית, את הביקורת החברתית הנוקבת ואת ההחלטה שלהן למצוא נחמה - אפילו אהבה. 

"החברה ציפתה ממני להיכנס לקבר יחד עם בעלי. לא אהיה אנדרטה"

רותם בלוכמן איבדה את בעלה יקיר ב-7 באוקטובר לאחר שנפל במהלך חילוץ בלתי פוסק תחת אש בניסיון להציל אנשים. הוא נכנס שוב ושוב לתופת עד שנפצע אנושות ולא שרד. רותם סיפרה שהקשר שלה עם יקיר היה מיוחד. "הוא היה גם קצת אבא שלי", אמרה בעצב. "כשיקיר נפטר, מת גם חלק ממני. איך אני, ילדה, יכולה לטפל בשני ילדים? בהתחלה לא חשבתי שאחיה בכלל אבל החיים מפתיעים".

רותם בחרה שלא להיכנע לתחושות הכאב וההרס, אלא לחיות. "אני יודעת שלהרבה אנשים לא התאימה הדרך שלי", אמרה וחשפה בגילוי לב את בן זוגה החדש ליאור, אלמן ואב לשתיים שהכירה בקבוצה ברשת המיועדת לאלמנים ולאלמנות. "לא כולם ראו בעין יפה שאני מנסה לחזור לחיים אבל לא אוותר על האושר שלי ושל הילדים שלי בשביל חמש דקות שמישהו מתבאס עליי. היו תגובות נאצה כשיצאתי לבלות, אבל הבחירות ישנו את החיים שלי לא של אחרים".

היא עזבה את הבית שבו חייה עם יקיר בדימונה, עברה לגור עם ליאור - ויחד הם מנסים לבנות עתיד נקי, פרק חדש. רותם התייחסה לכאב העמוק ולהתמודדות עם השיפוטיות של הסביבה שמתקשה להכיל את בחירתה. "החברה הישראלית ציפתה ממני לפתוח את הקבר ולהיכנס יחד עם בעלי אבל לא אהיה אנדרטה. אמרו לי: 'איך את יוצאת לבלות? איך את יכולה להמשיך אחרי מה שקרה?'. אני לא מתתי עם יקיר. אני עדיין חיה, יש לי ילדים לגדל ואני רוצה לאהוב שוב". רותם הודתה כי רבים רוצים שיהיה לה טוב, אך חשה כי "רוצים שיהיה לי טוב בתנאים שלהם, בחוקים שהם מכירים למה זו אלמנה".

רותם בלוכמן (צילום: מתוך
צילום: מתוך "בחרתי בחיים", קשת 12

 

הרצון להתחיל מחדש לא אומר לזנוח את יקיר, אהבתה הגדולה בחיים. "עדיין נשואה ליקיר, לא בחרתי לפרק את זה. אם זה היה תלוי בי הייתי ממשיכה. הוא הפך אותי לאמא בגיל 19, הייתי ונשארתי אישה אהובה. אני מאמינה באהבה בזכותו", התרגשה. "בזכותו אני מאמינה גם בזוגיות עם ליאור כי אני יודעת שאהבה מרפאת ושזה אפשרי. יקיר היה אומר: 'התאלמנו לפנייך ויתאלמנו אחרייך, תעברי את זה הכי טוב'. היה רוצה שאבנה את החיים מחדש וגאה בי".

רבים שאלו, גם בסביבתו של יקיר, איך היא יכולה לעבור הלאה מהר ולצד ההבנה רותם ביקשה להסביר בפשטות: "אני לא אהיה מצבה אנושית. אהבתי את יקיר ואני עדיין אוהבת אותו, אבל יש לי חיים לחיות. אנחנו צריכים להאמין באהבה. אנשים מחפשים אהבה חיים שלמים ומצאתי את יקיר. מה הסיכוי שמצאתי את זה בפעם השנייה? יקיר אהב אותי, אני יודעת ששלח את ליאור שיהיה שם בשבילי".

"מצפים שאהיה עצובה, אבל רוצה לחיות ולשמוח"

ליאור שני הגדירה עצמה כ״אשתו של עדי עד 6 בדצמבר״, ומתמודדת עם השכול בצורה יוצאת דופן. עדי, בעלה ואב שלוש בנותיהן, נהרג בקרב. עד האירוע הקשה, הוא היה נוכח מאוד בבית והכאב על מותו נשאר חלק בלתי נפרד מהחיים של ליאור והבנות. "ביקשתי ממנו שלא יהיה גיבור", סיפרה. "אמרתי לו, יש לנו חיים שלמים - אבל הוא יצא ולא חזר". ליאור תיארה את הרגע שבו הגיעו שלושה קצינים להודיע את הנורא מכל. "הרגשתי את הכאב הפיזי בכל הגוף“, נזכרה ברגע שהחלה לעכל כי עדי לא ישוב. "היה ברור לי שעולמי חרב. הושבתי את הבנות על הספה וסיפרתי להן: 'אבא מת בעזה, אבל תזכרו: אנחנו משפחה שמחה ומאושרת, ככה היינו וככה נמשיך להיות'".

ליאור מצאה עצמה מתמודדת לא רק עם הכאב, אלא גם עם השיפוטיות מצד הסביבה כשהתחילה זוגיות חדשה עם לירן. "החברה הישראלית מצפה מאיתנו להיות נוגות ומסכנות", סיפרה בכנות. "אני לא בוחרת לחיות ככה. אני בזוגיות ומאושרת, זה לא אומר שאני לא מתגעגעת לעדי או לא חווה את הכאב. יש כאלה שיגידו: 'את לא מתביישת?', הרוב לא יעשו את זה בפנים, וחלק מהתגובות גרמו לי לתסכול ושבר נוראי. אז לא, אני לא מתביישת והבחירה שלי מנכיחה את ההיעדרות של עדי".

ליאור שני (צילום: מתוך
צילום: מתוך "בחרתי בחיים", קשת 12

 

>>לצפייה בסרט המלא "בחרתי בחיים" באפליקציית +12 לחצו כאן 

הבנות לא נשארו אדישות לזוגיות החדשה של ליאור ואחת מהן אף אמרה לה בשיחה שניהלו בעבר. "זה מרגיש כאילו שכחת את אבא". ליאור הבינה שהגיע הזמן לדבר על מה שהן חוות. "ברור שזה כואב, בעיטה בבטן", הודתה. "אבל אני לא שכחתי את אבא. זה לא אני להיות האלמנה העצובה והנוגה. אני יודעת שהלב שלי אוהב את עדי לנצח, ולירן לא בא להחליף אותו. אני פשוט רוצה להמשיך לחיות".

השניים כבר מספר חודשים ביחד, וליאור הבהירה - לירן אמנם אינו אביהן של בנותיה אבל יכול לשמש כמבוגר אחראי שהן יכולות לסמוך עליו. ליאור ולירן הכירו באפליקציית היכרות ובן הזוג הודה בחששות הראשונים. "הייתה הרגשה שאני לא יודע לאן אני נכנס אבל זה כל הזמן על השולחן דבר שמקל. זה לא הופך לעניין", חזר לתחושות לפני הדייט הראשון.

 

במפגש עם תמי, אחותו של עדי ז"ל, צפה המורכבות העדינה עם הקרובים שנותרו. תמי הודתה כי "לראות מישהו אחר בחדר שלכם זה רגע קשה, תחושה של בוקס בבטן", אך הדגישה שהקושי נבע מתוך ההתמודדות עם האבל והכאב. בנוסף שיתפה ברגע שבו החליטה לקבל את הזוגיות החדשה של ליאור. "פנינו למתקשרת שאמרה שעדי שמח על הזוגיות החדשה ומבקש שנקבל את זה גם", סיפרה וליאור פרצה בבכי. הבכי של ליאור נתן לתמי, במובן מסוים, ביטחון כי לא שכחה את עדי ושלא יהיה לו תחליף מבחינתה.

"כועסת על אלוהים אבל גם אוהבת אותו"

חנה כהן איבדה את בעלה אוריאל בקרב בח'אן יונס והיא לא מתביישת לדבר על כעס ואמונה. "אני כועסת על אלוהים", הודתה. "אבל יודעת שאני גם אוהבת אותו. לא צריך לפחד להודות שיש לי שאלות ושאני כועסת". חנה תיארה איך אחרי מותו של אוריאל היא הרגישה תחושה קשה של אובדן כיוון. "הם, אוריאל ואלוהים, עשו קנוניה נגדי. עכשיו הם חייבים לעבוד קשה כדי שיהיה לי טוב, שיחזור לי החיוך", אמרה.

חנה מתמודדת עם השכול בצורה ייחודית. היא בחרה להגן על בנותיה מהאבל בכך שלא העלתה אותן לקבר והן לא השתתפו בלוויה. "אני חושבת שאלוהים חייב לי“, המשיכה בכנות נדירה. בדומה לרותם ולליאור, גם חנה שיתפה ברצון לחיות מחדש, למצוא אהבה ולבנות לעצמה שגרה חדשה. "בא לי להרגיש נאהבת, להרגיש משענת יציבה יחד איתי", קבעה.

חנה כהן (צילום: מתוך
צילום: מתוך "בחרתי בחיים", קשת 12

 

חנה פגשה את הוריו של אוריאל ז"ל שפתוחים לאפשרות שתמצא אהבה שנייה. "אני ריאלית", אמרה רחלי אימו. "אני לא רוצה שחנה תהיה לבד, אוריאל לא היה רוצה שתישאר לבד. בשבעה אמרתי לה שאני מאחלת לה שיהיה לה פרק ב׳. אבא של הבנות יישאר האבא שלהן. כשזה יקרה זה יכאב, אבל לצד הכאב אני לא רוצה שתהיה לבד, מגיע לה להיות מאושרת. אבא כבר לא כאן, ועם כל הכאב אני רוצה שתפרוש כנפיים".

חנה לא התעקשה להסתיר את הקונפליקטים הפנימיים. "כשנסעתי ללוויה של אוריאל חשבתי שזה לא יכול להיות, זה הבעל שלי בארון. נגעתי בו כמו בכותל". הכאב מוחשי ונוכח בכל יום, אבל גם היא מבינה שהחיים לא נעצרים. "אני לא רוצה להישאר לבד, רוצה להרגיש נאהבת," היא אומרת. "לא באתי לעולם כדי להיות לבד".

בסופו של הסרט נפגשו רותם, ליאור וחנה לשיחה כנה על התמודדות וציפיות מהסביבה. למרות שחברה ציפתה לראות בהן תבנית של האלמנה הקלאסית, הן הדגישו שהתמונה מורכבת יותר. המסר ברור: הן יבחרו, ובוחרות, לחיות. "החלטתי לא להיות מצבה אנושית. אני אוהבת את יקיר אהבה גדולה, מתגעגעת עד שכואב בעצמות - אבל אני חיה. יש לי ילדים לגדל וחיים לחיות, אחיה אותם", אמרה רותם. ליאור בחרה להדגיש את מה שהסביבה אולי מסרבת להבין. "בסוף כולם חזרו לחיים שלהם, כואבים מאוד וייקח להם זמן להחלים אבל כל אחד חזר למיטה שלו לישון עם האדם שישן לפני, רק ליאור לא, וליאור רוצה להרגיש אהובה", הודתה והוסיפה על המשמעות במעשיה כלפי הבנות, "הבחירה שלי לצאת לזוגיות נותנת להן ביטחון בעולם". בתוך כך, חנה ממשיכה לנסות לייצר שגרה בצל הכאב. "רוצה להרגיש את החיים, עכשיו אני מבינה את השבריריות שלהם. שום דבר לא בשליטתנו, החיים מדהימים ואני רוצה לחיות אותם במלואם".