עוד מעט יתחיל שוב הזמן הזה בשנה של חשבון נפש. רגע לפני שתעלה עוד שנה עברית, אלפי ישראלים ברחבי הארץ, יעלו אל בתי הכנסת ואל הכותל כדי לבצע את מנהג ליל הסליחות. ביום שבת בלילה, ישודר בקשת 12, מופע ההשקה של פרויקט סיור סליחות - מסע מוזיקלי חוויתי אל פיוטי הסליחות ותפילות הימים הנוראים. אחד ממשתתפי המשדר, הרב אילעאי עופרן שהוא גם פסיכולוג במקצועו, סיפר בשיחה ל-mako, על משמעות יום הכיפורים בשבילו, תרומת הסליחה לנפש האדם ודעתו על הפילוג במדינה.
"מבחינתי יום הכיפורים זה עבודת השם, עבודה לפני הקדוש ברוך הוא", פותח עופרן וממשיך בהסבר מפורט: "הוא המהות של כל החיים שלנו ושל התחנה הזאת, שבעיניי הציבור היא יותר פופולרית מאחרות. מאוד קשה להחזיק מתח קבוע של איזה שהוא תוכן ערכי במשך חיים שלמים, אז אנשים שמים לעצמם תחנות, אירועים, נקודות. תפילת יום כיפור היא לא יותר חשובה, כולן חשובות, אבל לבני האדם קשה להחזיק את המתח לאורך זמן, אז אנחנו מסמנים אירועים".
מה החשיבות בעינייך של מנהג ליל הסליחות והעלייה לכותל?
"הסליחות לא מתחברות לי לכותל. הן מתחברות לי לבית כנסת, לתפילות הימים הנוראים. יש יהודים שהולכים לכותל כי הוא בית כנסת פופולרי. מי שיש להם בית כנסת קבוע שזה רוב היהודים שאומרים סליחות בעולם, הולכים אליו, כי אין עניין הלכתי ללכת לכותל. סליחות זה מנהג שבחלק מהקהילות נוגעים בו מראש חודש אלול וחלק בשבוע שלפני ראש השנה. מתכנסים בדרך בכלל בשעת בוקר מוקדמת ואומרים את אותם פיוטים ותפילות שמכונים אצלנו 'הסליחות'. שעניינם תשובה ותיקון המעשים שזה עניין שתמיד טוב לעשות אותו".
איך או מאיזה מקום אדם חילוני יכול להתחבר למנהג הזה?
"הרעיון שאדם מברר את דרכו, מתקן אותה, מחשב מה עשיתי שהוא ראוי ורצוי ומה עשיתי שהוא לא כשורה. נפרד מהרגליו הרעים ודובק במעשיו הטובים, נראה לי שזה לא מסר שמזוהה דווקא עם דתיות".
לבקש סליחה ביום כיפור בא ממקור דתי, אבל בתור מי שמחזיק גם בתואר פסיכולוג, איך משפיעה בקשת סליחה על נפש האדם?
"סליחה זה תורה שלמה. היא קשורה באיזה שהיא הרפיה מאחיזה של משהו שקרה בעבר, שלפעמים זה דבר שאנחנו חייבים לעשות, לפעמים זה קשה לעשות ולפעמים זה דבר שאסור לנו לעשות. אנחנו מרפים ממנו, או מבקשים ממישהו אחר להרפות ממנו ואלו משימות מאוד מורכבות בחיים שלנו, גם בצד הסולח וגם בצד הנסלח. המושג סליחה קשור במהותו למושג הזיכרון. אם שכחת, אתה כבר לא צריך לסלוח. האתגר האמיתי הוא להחזיק את הזיכרונות הכואבים ובכל זאת להצליח לנוע קדימה ולא תמיד אנחנו רוצים או יכולים לעשות את זה. הזכרונות הקשים הם חלק מהזהות שלנו ומהצד השני כשהיינו עושים טעות, היינו מאוד רוצים שישכחו ויסלחו לנו".
בסליחה יש משהו שלדעתך מרפא את הנפש?
"לא תמיד. יש סליחות שמרפאות ויש סליחות שאסור לסלוח. להפך, הדרישה מאדם לסלוח היא דרישה לא מוסרית. יש דברים שהלוואי ונוכל לסלוח עליהם ויש דברים שלדרוש מאדם לסלוח זה דרישה לא סבירה, אין לזה תשובה אחת".
זה קצת מערער את מה שיום כיפור מבטא לא?
"יש בעייתיות בלבנות את המושג סליחה באופן כל כך טוטאלי. צריך לוודא שזה לא מחרב את מושג האחריות האישית. אם אומרים לאדם שעל כל דבר אפשר לסלוח, הוא חושב שהוא לא באמת צריך להיזהר מלחטוא ולפגוע. מקסימום, יש לו מילה שפוטרת אותו מזה. לא פגשתי הרבה אנשים שיודעים לבקש סליחה".
הרב עופרן הוא משב רוח מרעננת במגזר הדתי. בימים בהם לא מעט חברי כנסת ואנשי ציבור שמייצגים את החברה החרדית והדתית, מתבטאים בשנאה נגד קהילת הלהט"ב ואף משווים אותם לחלק מהאויבים הגדולים ביותר של המדינה, הוא דווקא נוטה אצל הצד ההפוך, שתומך. "אני מתבאס על ההתבטאויות האלה", משתף הרב ובנוגע לתנועת ההיפרדות שעלתה בתקופה האחרונה וקוראת לחלק את המדינה לשניים, הוא מציין: "אני מקווה שזה לא יצליח".
עופרן גם מתהדר בחשבון פייסבוק שכולל לא מעט עוקבים, שם הוא מקפיד להעלות את דעותיו המודרניות בשילוב עם הגיגים חינוכיים מה שהפך אותו למן אושיית רשת שמצליחה לגעת בלא מעט לבבות ומסביר איך זה קרה: "כתבתי. אנשים קראו והגיבו אז כתבתי עוד. אני מנסה להטביע איזה חותם על המציאות שבה אני חי. בסוף המקצוע שלי זה חינוך, בגלל זה אני כותב, אומר וחושב בקול על סוגיות אנושיות שמעסיקות אותי ואני שמח לגלות שיש אנשים ששמחים להקשיב לזה".