שלמה מזרחי (53) מקיבוץ רבדים הוא רופא שיניים שמתמחה בכירורגיה. כשהשתחרר מהצבא הדריך במכון פסיכומטרי וגילה שתלמידים רבים מתקשים, שלא לומר מפחדים, מהחלק הכמותי בבחינה. מזרחי חקר את הנושא לעומק וגילה שבדומה לחרדה הדנטלית, צעירים ומבוגרים כאחד חוששים ונרתעים מאוד מחשבון ומתמטיקה.
מזרחי הפך את הסוגייה הזאת למשימת חייו ופיתח משחקים מקוריים וחברתיים שנועדו ליידד ילדים, נוער ובוגרים עם מספרים, חשבון ומתמטיקה: "משחקי המאה", "שוק בריבוע", "גוף משולש" ועוד. הוא מכר עשרות אלפי משחקים עד היום ולאחרונה הציג את המיזם שלו בתוכנית "הכרישים" וביקש השקעה: 300 אלף שקלים תמורת 20% מהמיזם.
"מעולם לא הופעתי בטלוויזיה, לכן היה לי חשוב מאוד להתכונן לפיץ' בצורה מושלמת", הוא מספר בשיחה עם mako, "עברתי על הפרקים, בדקתי על מה מדברים, הכנתי שאלות, עשיתי סימולציה עם מצלמה. מדדתי זמנים, תיכננתי מה אגיד. כך התכוננתי בצורה טובה. שלחתי את הסרטונים לחברים וביקשתי שיסתכלו וייתנו הערות".
הפיץ' עבר בהצלחה גדולה ובסיומו הכרישים התנסו במשחק ונהנו מאוד. "אני בכלל לא מופתע שהכרישים התלהבו", הוא מודה, "15 שנה שאני מטייל בכל הארץ, ובכל מקום אליו שאני מגיע אליו עם המשחקים שלי תמיד מתלהבים. בכל הגילאים. גם אלה שחוששים מחשבון ומתמטיקה, אין להם בעיה לשחק. אני מתחיל איתם מהמשחק הפשוט ביותר והם אומרים, 'וואלה, זה לא מה שחשבתי'".
"אנשים לא מפחדים מהמספרים עצמם אלא מהסימנים, מהחשבון והמתמטיקה שכרוכים בזה. החיים שלנו מלאים במספרים: מספר טלפון, מספר נעליים, אחוזי הנחה, משכורת - הכל מספרים. אנשים מפחדים ממה שמסתתר מאחוריהם. במשחקים אין בכלל סימנים שקשורים לחשבון, רק מספרים. ההוראות כוללות בתוכן את המתמטיקה והחשבון. זה כמו פלסטלינה, המורה יכול להלביש על המשחקים את התוכן שהוא רוצה להעביר. המשחקים עובדים, המון ילדים משחקים ומשתפרים בזה. מורה להוראה מתקנת כתבה שאחת התלמידות אמרה לה אחרי ששיחקה בפעם הראשונה, 'איזה כיף, עושים המון תרגילים של לוח הכפל בלי להרגיש'. היא ניסחה את זה טוב יותר ממה שאני הייתי יכול".
הכריש אורן דוברונסקי הביע חשש מיעילות המשחק. "אני מאוד מתחבר לרעיון, אפילו חשבתי לפתח בעצמי משחק ללוח הכפל - אבל אני לא בטוח שמהמשחק הזה הייתי לומד אותו, אולי משתפר בו. אין תהליך דידקטי שמלמד אותך", טען, "כשאתה בא למשקיע אתה צריך להביא לו הוכחות. היית צריך לעשות מחקר נקי ולהראות שזה באמת עובד".
מזרחי מגיב לכך, "יש מחקר, אמנם קטן שכולל עוד משחקים, אבל הוא הראה שהמשחק כן משפר את השתתפות התלמידים ומקטין את הפחד שלהם ממתמטיקה ומחשבון. הגשתי הצעת מחקר למדען הראשי במשרד החינוך כדי לעשות מחקר בדיוק על הדבר הזה".
"לצערי, מסיבות שונות, משרד החינוך לא שיתף פעולה ודרש דרישות שאני, כשמישהו שלא עובד במשרד החינוך, לא יכולתי למלא. חיפשתי חוקר שעובד במוסד שמקושר למל"ג בשביל שהמחקר ייצא לפועל ולצערי לא מצאתי. מקווה שכתוצאה מהתוכנית יהיו מורים וחוקרים שהנושא קרוב לליבם ויהיו מוכנים לקדם את הצעת המחקר".
מתי עלית על הדמיון שבין חרדה דנטלית לחרדה ממספרים?
"אין הרבה תחומים שאנשים מרשים לעצמם בקלות להגיד את המילה 'שונא'. הרבה אנשים אומרים 'אני שונא מתמטיקה'. זה מתחיל מילדות, אבל גם למבוגרים אין בעיה להגיד את זה. אותו הדבר ברפואת שיניים. מאוד קל לאנשים להגיד: 'אני שונא טיפולי שיניים, ממש חרד מהדבר הזה, יש לי טראומה'. יש אנלוגיה די ברורה בין שני הדברים".
אילו תגובות אתה מקבל מאז שידור התוכנית?
"זה מדהים, פונים אליי אנשים שאני לא בקשר רציף איתם. אומרים: 'כל הכבוד, תותח על חלל, סלב, מלך, שיחקת אותה'. הייתי היום בחנות, מסרתי הזמנה, ומישהי שראתה אותי שמה שאלה: 'זה אתה מהתוכנית?'. למזלי הרב אנשים עוד לא מזהים אותי ברחוב, אבל התגובות מהממות. לא ציפיתי להיות כוכב התוכנית".
דובי פרנסס רצה להשקיע במשחק, אבל היו לו שני תנאים. "הייתי רוצה שהרווחים של שנת העבודה הראשונה, השנייה והשלישית יחזרו למשקיע ראשון. בנוסף, אני צריך עוד שני כרישים עם זיקה למתמטיקה שיצטרפו אליי. סיימתי תיכון בלי בגרות למתמטיקה, נכשלתי בלוח הכפל. הלוואי שהיה לאבא שלי משחק כזה ללמד אותי כשהייתי ילד".
יסמין לוקץ' הצטרפה לפרנסס: "אתה מסוג היזמים שאני אוהבת לראות מולי. אתה מדבר לעניין, בקיא במספרים ולא מנסה לחפף ולהסתיר. מצד שני, יש לך גם קריירה מצליחה בתחום אחר ואין לך פניות לגמרי. אני מקווה שאין ציפייה שאנחנו בתור משקיעים נעשה את רוב העבודה. המחשבה הראשונית שלי הייתה שאני לא רואה פה עסק גדול, אבל דובי הביא את המהפך ופוף, משהו נדלק לי בראש. אני בפנים, דובי". פרנסס ולוקץ' בחרו ללכת על העסקה ללא כריש שלישי, עם הבטחה מהיזם כי יחזיר להם את כספי ההשקעה מהרווחים הראשונים.
מה התפתח עם המיזם מאז הצילומים?
"אחרי הצילומים הבנתי שחשוב שיהיו לי כמה שיותר משחקים. פיתחתי משחקי גיאומטריה תוך ייעוץ מתמטי. הורים רבים ביקשו שאפתח משחקים ללימוד עברית ואנגלית. פיתחתי אותם במשך מספר שנים והוצאתי אותם לאור השנה. קשה מאוד להתקדם בשוק אם יש לך רק מוצר אחד, שניים או שלושה. עכשיו אני מכסה יותר תחומי לימוד".
חשבת לשלב את הפעילות בתוך בתי הספר?
"נרשמתי לתוכנית גפ"ן. משרד החינוך קבע שכדי שתוכניות מסוימות ייכנסו לבתי הספר הן חייבות לעבור אישור מסודר ממשרד החינוך. צריך לעמוד בקריטריונים די נוקשים וזה דורש לא מעט עבודה. הגשתי תוכניות לכל אחד מסוגי המשחקים שלי ואני ממתין לאישור. מקווה שדרך הפרסום והבאזז הגדול אנשים יכירו את המשחקים והפוטנציאל האדיר שיש בהם. מאוד קשה לחדור לשוק, יש תחרות די גדולה, אפילו שהמוצר שלי מאוד ייחודי ומקורי. אני לא עושה פרסום משמעותי כי אחרת זה ישפיע על מחיר המוצר. אני רוצה שהמחיר יהיה עממי. כל עוד זה יהיה תלוי בי, אדאג שהמשחקים יהיו במחיר כזה שכל אחד יוכל לקנות".
מה התוכניות שלך לעתיד הקרוב והרחוק?
"החלום הגדול והרחוק ביותר זה שתהיה תחרות של משחקי המאה, אבל כמו קרב שבע: יצטרכו לדעת לנצח בכל שבעת המשחקים, לא רק במשחק אחד, להכיר את כל הטקטיקות. זו עבודה קשה. ברמה המיידית יותר, השאיפה שלי זה לחזור לירידים, לכנסים עם מורים ולערבי המשחקים. יש התחלה של תנועה לכיוון הזה".