לקום בלילה כדי להיניק את הילד זה משהו שאשתי ואני לא היינו צריכים להתמודד איתו. היא לא הניקה מהסיבות שלה, וגם אני לא הנקתי וטעמיי שמורים עמי. וזאת למרות הצקצוקים והשיפוטיות מצד המיסיונרים של ההנקה. מצטער, החזה של אשתי הוא לא רכוש ציבורי. היי! אפילו שעות הביקור שלי אצלו מוגבלות.
אבל אל דאגה, גם בלי להיניק הילד מתעורר בלילה. בין אם זה כתוצאה מגזים, כאבי שיניים, מחלה, חרדת נטישה או סתם כחלק ממשחקי כוח מול ההורים. רק השבוע עברנו לילה כזה שבו המלאך הקטן התעורר בבכי כל שעתיים וגרם לנו לרצות לדפוק את הראש שלנו בקיר.
ואז מגיע הוויכוח העתיק ביותר בעולם, זה שהקדים גם את הדיון על הביצה והתרנגולת: התור של מי לקום?
–היא: אני קמתי בפעם הקודמת.
–אני: אבל אני קמתי בלילה שעבר.
–היא: בלילה שעבר הוא לא התעורר.
–אני: אבל אם הוא היה מתעורר אני הייתי ניגש.
–היא: אני הלכתי לישון מאוחר.
–אני: אבל אני צריך לקום מוקדם לעבודה.
–היא: כדאי לך, זה ישתלם לך אם תקום.
–אני: שנינו יודעים שלא יהיה סקס כשהילד בוכה.
–היא: למה אתה ישר חושב על סקס?
ֻ"תני לי לפנק אותך"
וככל שהדקות נוקפות הווליום של הפיצקל'ה הקטנטוש המתוקי מגיע לזה של מסיבת קריוקי לוהטת אצל השכנים, אבל כל אחד כל כך מחופר בביצורים שלו ומונע משכנוע פנימי עמוק למה אסור בשום פנים ואופן שהוא יהיה זה שיקום, עד ששניכם שכחתם שאתם ממילא ערים לגמרי, וזה כבר לא משנה מי ייגש. ואז, בשנייה אחת, האירוע מקבל טוויסט מפתיע:
–אני: את יודעת מה, מאמי? אני אקום.
–היא: לא, אני ממילא כבר לא אצליח לחזור לישון, אני אגש.
–אני: חבל מאמי, אני גם ככה הולך לשירותים, אני אעבור אצלו.
–היא: עזוב, אני אלך אליו עכשיו, אתה תקום בפעם הבאה.
–אני: אני מבקש, תני לי לפנק אותך.
–היא: אני אשקיט אותו, כדאי לך, זה ישתלם לך אם אני אקום.
–אני: <אל תזכיר סקס, אל תזכיר סקס, אל תזכיר סקס> מחכה עירום במיטה.
אופר או מינוס בבנק?
האמת, אולי הפיתרון של אמיר הוא לא רעיון כל כך נורא. אולי לא אישה מינקת, כי בכל זאת, איזו אימא בימינו תיתן לעולל שלה לינוק משד זר, אבל מה רע בבייביסיטר קבועה כזו שאחראית על הקימה בלילות, אתם יודעים מה – אחת שגם יודעת לבשל ושעל הדרך תנקה טיפה את הבית. יש לי שם מעולה לזה: או-פר. כי זה או אתה, או האישה, או פר. היא בטח לא תעלה הרבה, עניין של משכנתא-שתיים גג.
ובהערת שוליים: הדבר המטריד באמת שעולה מהפרק האחרון של "רמזור", הוא שככל שעובר הזמן נוצר הרושם שאמיר הוא אבא פסיבי, לא שיתופי, שרואה קודם כל את טובת עצמו. כך זה היה כשהוא "העסיק" את עצמו כדי לא להגיע הביתה לזמן הלחוץ של ארוחת ערב, מקלחת והשכבה, כך זה גם בפרק הנוכחי: בזמן שטלי מפרפרת, הוא מעדיף להעביר את הזמן הפנוי שלו עם החבר'ה בבית קפה או על ספסל ליד הים, ולא נגיד עם התא המשפחתי הקטן. הרי מתישהו טלי תתעשת וזה יימאס לה. ובקצב הזה, אמיר נמצא על המסלול המהיר להפוך לסיוט של כל אחד מאיתנו – הוא בדרך להפוך לאיצקו.
"רמזור", חמישי אחרי BOOM
עוד בתכניות קשת: