מה זה בכלל פונדקאות?
פונדקאות הוא שימוש ברחמה של אישה בריאה על מנת שתשא הריון עבור אישה אחרת. למעשה משמשת הפונדקאית אך ורק "מקום אכסון" להתפתחות העובר של אישה אחרת (עד לרגע הלידה). תהליך השתלת העובר ברחמה של הפונדקאית מתבצע במעבדה, כאשר לוקחים את הביצית של אישה שאינה יכולה לשאת הריון (מסיבות שונות), מפרים אותה מזרע של גבר שהוא בעלה או בן זוגה, ולאחר ביצוע הפרייה במבחנה במעבדה משתילים את העובר ברחם הפונדקאית. הפונדקאית אם כן היא איננה האם הביולוגית של הביצית המופרית אותה משתילים ברחמה. מאז אושר חוק הפונדקאות בישראל (1991) נולדו כאן למעלה ממאה תינוקות באמצעות פונדקאות.
מי משתמש בשירותי פונדקאות?
* זוגות בהם האישה סובלת מאי פוריות, או שאינה יכולה להרות.
* זוג גברים החיים יחד ומעוניינים בילד משלהם.
* גברים המעוניינים להפוך לאבות יחידים, או נשים המעוניינות להפוך לאימהות יחידות, ואינן יכולות להרות.
התנאים בהם יש לעמוד: ההורה / הורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, והאם הפונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות). הפונדקאית המיועדת אינה יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים, היא חייבת להיות בת דתה של האם המיועדת, והזרע המשמש להפריה חייב להיות של האב המיועד (כשהביצית כמובן אסור לה שתהיה של הפונדקאית).
היבטים חוקיים והסכם פונדקאות
פונדקאות תמיד תכלול הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת, הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, סוציאליים ודתיים.
בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותה לצד החתום על ההסכם.
האם הפונדקאית יכולה להתחרט לאחר הלידה?
עפ"י החוק, הפונדקאות בישראל הינה מלאה, אין קשר גנטי בין הפונדקאית לעוברים. לכן החוק מתייחס לסוגיה באופן מפורש ואינו מקנה לאם הפונדקאית מעמד משפטי בנושא הילוד.
מי מכסה את הטיפולים הרפואיים?
החוק חייב את קופות החולים לאפשר לזוג ולפונדקאית לעבור את הטיפולים בכל בתי החולים בארץ - במימון קופ"ח.
מה מבטיח שהפונדקאית אכן תשמור על ההיריון?
הפונדקאית עוברת תהליך קפדני של מיון ואבחון, שמטרתו לבדוק את מידת אחריותה, יציבותה ויושרה, וכן כי אורח החיים שהיא מנהלת, מקום מגוריה ועבודתה, מתאימים להריון של פונדקאית. תהליך המיון אורך מספר חודשים וכולל ביקורי בית וראיונות עם הפונדקאית המיועדת וראיונות ושיחות עמה (גם ע"י העובדת הסוציאלית והפסיכולוגית של הועדה המאשרת את ההסכם). חשוב לציין כי במשך תקופת האבחונים ושלב הועדה, הפונדקאית אינה מקבלת כל שכר. לאחר מכן, חוזה ההתקשרות בין הצדדים בנוי כך שהפונדקאית מקבלת את רוב הכסף מהחודש הרביעי להריון (ואת חלקו אף לאחר הלידה) - דבר שמבטיח את נכונותה לשמור על ההיריון.
מה ההבדל בין אימוץ לפונדקאות?
פונדקאות ואימוץ הינן דרכים חלופיות להפוך להורים. הבחירה בין שתי הדרכים קשורה בתפיסת עולם, ובאפשרות כלכלית. פונדקאות, להבדיל מאימוץ, מאפשרת לבני זוג לגדל ילד השייך ביולוגית לפחות לאחד מהשניים. וההבדל המשמעותי ביותר בין שתי דרכים אלו, היא העובדה שבאמצעות פונדקאות ניתן לחוות גם את ההיריון והלידה (באמצעות ליווי הפונדקאית), ולגדל את התינוק מיומו הראשון .
כמה עולה התהליך?
בארץ כ - 20,000 עד 30,000 דולר, ובארה"ב לא פחות מ 100,000 דולר.
החלטנו שאנחנו רוצים להשתמש באם פונדקאית – איך מוצאים אותה?
יש עמותות שמטפלות בנושא, עוסקות באיתור ובחיבור בין בני זוג לפונדקאית, והדרך הבטוחה היא לפעול דרכן. עם זאת אפשר כמובן גם לפרסם מודעה או להסתייע במודעות לוח .
עמותות לדוגמא:
1. המרכז להורות באמצעות פונדקאות, קריית אונו: 03-7362284
2. מירב- פונדקאות חובקת, ראשון לציון: 03-9522081