"משבר שבע השנים" הוא תופעה מוכרת בזוגיות. אנחנו יודעים שיש עליה גדולה באחוזי הפרידות והגירושין אחרי שבע שנות זוגיות ושני ילדים (בממוצע).
למה זה קורה? מהן הסיבות למשבר?
"שקע האבק": במהלך השנים הראשונות של הקשר עסוקים רוב הזוגות במאבקי הישרדות, או ב"פרויקטים": קניית דירה, סיום הלימודים, מציאת עבודה יותר טובה, הבאת ילד לעולם. כשיש לפתע הפוגה בין הפרויקטים, למשל בין ילד לילד או בין תפקיד לתפקיד, אז אין ברירה, ופתאום על בני הזוג להסתכל זה על זה מחדש ולמצוא נושאי שיחה ועניין משותפים. פתאום כבר אין דרכי מילוט, ונגמרו התירוצים... לא מעט זוגות מוצאים את עצמם אחרי כמה שנים עם מעט מאד תשובות לשאלה מה הם בעצם עושים ביחד. הם מתפקדים טוב כהורים, משתתפים בהצלחה בעול הכלכלי ובסידורים – אבל מה נשאר מהזוגיות? לא הרבה, אם בכלל.
יש זוגות שמפחדים לבדוק מה בעצם יש שם בזוגיות, מה הם מרגישים, האם זה באמת בן הזוג שאנחנו רוצים? אז במקום לבדוק ממשיכים להמציא פרויקטים חדשים ומרגשים: עוד ילד, בית חדש. בדרך כלל גם הפרויקטים האלה מסתיימים, ואז, כשהאבק שוקע שוב, המחיר להחלטה על סיום קשר הרבה יותר כבד.
סיבה נוספת למשבר שבע השנים היא הפסקת התקשורת הזוגית ובחירה בפיתרון "השטיח הגבוה". פיתרון זה הוא תוצאה של טאטוא מתמשך של נושאים ובעיות אל מתחת לשטיח. מתחילים לקבוע גבולות לשיח – על מה מותר לדבר ומה טאבו (למשל "המשפחה שלי אינה נושא לשיחה"). כל המריבות שלא נגמרו, כל הצלקות שלא הגלידו, העלבונות והפגיעות, כל אלו נמצאים באזור שלא מדברים עליו.
בנוסף, תמיד קיים החשש מפרידה: יש זוגות הממשיכים יחד למרות היחסים המעורערים, מכל מיני סיבות: למען הילדים, סיבות כלכליות, המחשבה "האשמה היא רק בי". זוגיות כזו מאופיינת בניסיונות לצמצום המגע עם בן הזוג למינימום ההכרחי. מצד אחד מה שלא צריך לא עושים, מצד שני זוגיות באפס סבלנות והענשה של בן הזוג על כל חריגה מהכללים. יש לא מעט מקרים שאחד מבני זוג כועס וצועק, והנפגע מגיב ב"טיפול השתיקה". יש כאלה שנעלמים למספר שעות/ימים, יש מקרים בהם העונש הוא מניעת מגע.
מה המקום של הסקס או העדר הסקס במשבר?
סקס הוא אבן יסוד בקשר, והרבה זוגות שנקלעים למשבר בשנים האלה מדברים על בעיות בסקס כעל אחת הסיבות המרכזיות לפירוק הקשר: ירידה בתשוקה, פער בין הצרכים המיניים של שני בני הזוג. ברגע שהסקס לא קיים, או שהוא קורה במינון של פעם בחודש או בחגים, יש פגיעה קשה בקשר, שיכולה להביא לסיום הקשר או למציאת "פתרונות חלופיים".
כיצד עוברים את המשבר? האם ניתן בכלל לעבור אותו?
בדרך כלל, אנחנו עושים כל מה שכתוב לנו ביומן (לשלם ארנונה, לקבוע תור לרופא שיניים..). אם כן, ההמלצה היא לקבוע ביומן גם דייט לסקס. זה אולי מרגיש מלאכותי ולא ספונטאני, אבל אם זה מה שיעזור כדי להתניע בחזרה את מכונת הסקס שהתמלאה חלודה – אז שווה לנסות.
לגבי התקשורת הזוגית: ההמלצה היא לנהוג לפי עקרון "הכול דביר" = מותר וצריך לדבר על הכל בזוגיות. להחליט שמפסיקים עם "שיטת הטאטוא", אין נושא שאי אפשר לדבר עליו, אין סודות. זו לא החלטה פשוטה, וגם אחרי שמקבלים אותה לא תמיד קל לבצע. במיוחד אם טאטוא מתחת לשטיח הוא הרגל שהפך לקבע.
לגבי העיסוק בפרויקטים: לא לאפשר בריחה לפרויקטים ולא לוותר על הזוגי והזוגיות. ברמה היומיומית מאוד מומלץ לייצר תחביב אקטיבי המשותף רק לשני בני הזוג.
צריך לזכור שהמשבר הוא תוצאה. משבר 7 השנים לא נולד ביום הנישואין השביעי - זמן רב לפניו יש סימנים מקדימים לכך שהזוגיות במצב לא טוב: מזמן לא דיברתם, לא ביליתם יחד, אולי אפילו שכחתם למה אתם ביחד. כמו כל בעיה כדאי לנסות ולתפוס אותה כשהקושי עדיין קטן, ואם אכן מרגישים שקשה ולא יודעים איך להתמודד– לא להתבייש לגשת לייעוץ זוגי לכמה פגישות.