בישראל חיים כיום כ 18,000 בני זוג מאותו המין. ואולם החוק אינו מכיר בנישואין בין בני זוג מאותו המין. רק לפני 20 שנה ביטלה מדינת ישראל את ההוראה בחוק שראתה ב"משכב זכר" עבירה פלילית (בעבר המשטרה הייתה עוצרת הומואים אם היו מסתובבים ומתגפפים בגנים ציבוריים). מאז חלפו שנים וכיום המצב טוב בהרבה, אין חוקים הרואים ביחסים אלה עבירה אולם מאידך גם אין חוקים המכירים בהם.
בישראל אין אפשרות להינשא בנישואין לבני זוג מאותו המין ועד כה גם לא ידוע מה יהיה גורלם החוקי של בני זוג מאותו מין שנרשמו כנשואים בחו"ל - אם יירצו להתגרש.
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בנושא הסובלנות אל הזוגיות החד מינית והיא באה לידי ביטוי בפסקי דין שנתנו בתי המשפט ומחייבים את הרשות המבצעת לנהוג על פיהם. פסק הדין המתקדם ביותר בעניין זה ניתן בדצמבר 2006 על ידי בית המשפט העליון, אשר קבע כי בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בקנדה או בכל מקום אחר, יוכלו להירשם כבני זוג נשואים. קודם לכן הנחה היועץ המשפטי לממשלה את הפרקליטות להשוות את מעמדם של בני זוג מאותו המין לבני זוג הטרוסקסואלים בכל הכרוך בענייני רכוש וממון.
לאחרונה אף התפרסם כי משרד הרווחה יכיר בבני זוג מאותו המין כבני זוג לכל דבר בעניין בכל הקשור באימוץ.
מה קורה כשאחד מבני הזוג שאינו ישראלי?
כיום קיים נוהל מסודר במשרד הפנים המאפשר להסדיר מעמדו של בן זוג מאותו מין שאינו אזרח ישראלי להתגורר בישראל עם בן זוגו ולקבל מעמד של תושב ישראלי – כלומר, לשאת ת.ז. ישראלית, לעבוד בישראל, לקבל שירותים רפואיים וסוציאליים.
מכאן ניתן ללמוד כי השינוי האמיתי ביחס לבני זוג מאותו המין מגיע מן הרשות השופטת והמבצעת, אולם הרשות המחוקקת לא התקדמה כהוא זה בנושא שוויון הזכויות של בני הזוג מאותו מין.
עובדה זו כשלעצמה משאירה את הזוגיות מאותו מין "על הגדר", באופן מעשי, כאשר ציבור של 18,000 בני זוג מאותו מין חי בישראל, לא ניתן ככל הנראה להתעלם ממנו ומנסות הרשויות לסייע בידיו, אולם כל עוד המחוקק לא יסדיר את מעמדם לא נוכל לומר כי הזוגיות החד מינית מוכרת בישראל ושוות זכויות.
מהן הזכויות של בני זוג חד מיניים כהורים?
על פי הערכות ארגון משפחה חדשה, בישראל למעלה מ 3,000 ילדים החיים במערכות יחסים של בני זוג מאותו המין ומספרם הולך ועולה. גם בעניין זה יש הבדל רב בין בני זוג גברים לבנות זוג נשים. לגבי הנשים העניין קצת פשוט יותר מאשר אצל הגברים משום שבד"כ אין להן בעיה של "רחם" זאת אומרת תמיד אחת מהן היא אם ביולוגית, בעוד אצל הגברים קיים קושי.
בעקבות פסיקה של בית המשפט הוסדר נושא רישום ההורות ואימוץ כדין של ילדי בת זוג אחת על ידי רעותה . לאחר מאבק של 8 שנים נאות בית המשפט להתיר רישום שתי אמהות כאמהות של אותם הילדים ובתעודת הזהות של הילדים ירשמו שמות האמהות ללא שם אב. (אגב, בד"כ האב אינו ידוע מאחר וילדים רבים נולדים באמצעות בנק הזרע, מתרומת זרע אנונימית שלעולם אין לדעת זהות התורם בוודאות, בניגוד לאימוץ גם בגיל 18 לא ניתן יהיה לפתוח את התיק).
אצל הגברים העניין מסובך הרבה יותר, משום שאין להם רחם. האופציה העומדת כיום לגברים מאותו המין להיות הורים לילדיהם הם להגיע להסדר משותף עם אישה מחוץ למערכת הזוגית שלהם, במקרה כזה יש שני הורים לילד, אולם בן הזוג שאינו הורה ביולוגי לא ירשם כהורה ולא תהיינה לו זכויות הוריות, משום שלילד יש אם ואב ידועים. אימוץ, היא הדרך הנוספת במקרה כזה, קשה מאד לגבר לזכות באימוץ בישראל, הוא אחרון בתור של האחרונים וכיחיד שאינו נשוי יש להניח שאם יקבל ילד לאימוץ, יהא זה ילד גדול שלא נמצא לא בית, אם בשל בעיות התפתחותיות או אחרות.
האם ניתן להירשם כהורים במשרד הפנים?
רישום הורות חד מינית משותפת כאמור הוסדר כבר בפסיקת בתי המשפט, חוק השמות במדינת ישראל ממילא מאפשר להורים לשנות שמות ילדיהם, כך שאם בנות הזוג והילד מעוניינות לשאת שם משפחה משותף, יוכלו כולם לשנות השם לשם משפחה משותף. בתעודת הזהות של הילד ירשם קודם כל ההורה הביולוגי, ההורה בן הזוג יצטרך לפנות לבית המשפט ולקבל מעמד של הורה מאמץ גם אם בן זוגו היה המאמץ הראשון, הוא יצטרף אליו כהורה מאמץ וגם אם בן זוגו היה הורה ביולוגי. נושא הרישום במשרד הפנים הוא פרי פרשנות של חקיקה ואיננו הוראה בחוק, לפיכך כל עוד הנושא לא יוסדר באופן מפורש בחוק, תמיד קיימת סכנה שהדברים ישתנו בדרך של פסיקה אחרת.