בשנת 74' חייב משרד הבריאות את היצרנים לציין על המוצר את ערך הקלורי שלו, ולתאר כיצד הוא מגיע אלינו - מבחינת משקל ואריזה. על כן, על כל מוצר מופיע סימון התזונתי המפרט את כמות הקלוריות, הפחמימות והחלבון ל100 גרם מוצר, והוא מהווה מעין תעודת זהות של המוצר. ניתן ללמוד על המוצר לפי חלוקה לשלוש קטגוריות עיקריות:
1. מופחת/ לייט/ דל- אותה קטגוריה. הכוונה ב"מופחת" היא הפחתה של לפחות 1/3 מכמות הקלוריות. אם מדובר בהפחתת שומן או מלח, יצוין במילים "מופחת שומן" או "מופחת מלח". אבל הכוונה היא לרוב למופחת קלוריות, כמו לדוגמא בגלידות לייט.
ב"דל" הכוונה היא לדל שומן (המוצר מכיל עד 2 גרם ב100 גרם מוצר), לדל כולסטרול (עד 30 מיליגרם כולסטרול ב100 גרם) או לדל קלוריות (עד 40 קלוריות ב100 גרם).
דוגמאות למוצרים דלים וללא דלים:
גבינה מותכת: 24 קלוריות למשולש לייט למול 80 קלוריות למשולש רגיל; גלידה: 70 קלוריות ל100 גרם מוצר לייט למול גלידה רגילה - 135 קלוריות ל100 גרם מוצר; רוטב לסלט: 17 קלוריות לכף רוטב רגיל למול רוטב רגיל - 40 קלוריות לכף.
2. "ללא" - מדובר לרוב בטריק שיווקי - המשמעות היא שלא הוסיפו עוד סוכר או חומרים שכלל לא היו מלכתחילה במוצר. דוגמאות: בריבה "ללא תוספת סוכר" - הפרי מתוק כ"כ שלפעמים כלל לא היה צורך להוסיף סוכר; שמן "ללא כולסטרול" – מתלכתחילה לא היה כולסטרול בשמן ולא הייתה סיבה להוסיף אליו . בדוגמת הריבה ההפרש הינו 20 קלוריות בלבד! לכן, יש לשים לב שגם אם כתוב ללא, לא ניתן לצאת מנקודת הנחה שהמוצר לא משמין או מותר לחולי סוכרת.
3. דיאט - ההגדרה הכי קפדנית. המוצרים הפחותים ביותר מבחינה קלורית / שומן. עד 40 קלוריות ל- 100 גרם מוצר, ועד 20 קלוריות במשקה. אם ניקח לדוגמה כוס מיץ זה שווה ל- 1 פרוסות לחם קל. שימו לב שיש מוצרים שהינם דלי קלוריות שאינם מוגדרים כ"דיאט" כיוון שחורגים בקלוריות ספורות מההגדרה המדוייקת. לדוגמא משקה שוקו - אין צורך לקנות שוקו דיאט כיוון שהמספרים כ"כ קרובים).
הזווית הבריאותית
במוצרי דיאט יש תחליפי סוכר כמו אספרטיים או אסולפיים קיי, ויש אנשים הטוענים שהטעם הנילווה של מוצרי דיאט גורם להם לצרוך עוד ועוד והכמיהה למתוק אף מתגברת. כך שרצוי אולי לצרוך מוצר אחד לא דיאטתי על פני אכילה מתמשכת של עוד ועוד דיאט.
מבחינה בריאותית אין הגבלה חד משמעית לכמות האסולפיים או האספרטיים שמותר לצרוך, אבל כמובן שכמו בכל דבר לא כדאי להגזים (לא כדאי לשתות דיאט קולה לאורך כל היום לדוגמא).
אז מהם בכל זאת היתרונות והחסרונות של המוצרים?
יתרונות
1. היתרון העיקרי שייך כמובן לחולי הסוכרת, הנהנים ממוצרים מופחתי סוכר או דיאטטיים.
2. מוצרים דלי מלח, כמו גבינות וקרקרים, טובים לחולי לב.
3. מוצרי דיאט טובים לאנשים בדיאטה.
4. מוצרים ללא חומר משמר או צבעי מאכל טובים ועדיפים לכולנו.
5. למוצרי הדיאט מוסיפים הרבה סידן. אומנם ישנה ספיגה נמוכה יותר במוצרי דיאט על פני מוצרים עשירי שומן, אך עדיין יש כאן יתרון יחסי ניכר.
חסרונות
1.ישנם מוצרים רבים ללא סוכר שמועשרים בשומן – ולפיכך משמינים לא פחות. ניקח לדוגמה שוקולד "ללא תוספת סוכר"- עולה פי 2 ממחירו הרגיל , שמן יותר משוקולד רגיל ומפתה סוכרתיים לקנות אותו, בעוד שיש בו כמעט אותה רמת סוכר.
2. מוצרים מופחתי סוכר לרוב עשירים במלח (כדי לתת "חיים" למוצר) – מסוכן לבעלי לחץ דם גבוה.
3. כאמור, מחיר מאוד גבוה לצרכן.
ולסיכום - מה עדיף: מוצר מופחת קלוריות או מופחת שומן?
עדיף לבחור במוצר מופחת קלוריות - כיוון שמוצר כזה חייב להיות גם מופחת שומן עפ"י ההגדרה שלו - וכך אנו מקבלים 2 במחיר אחד!
השמנה לייט
האם המוצרים הדיאטטיים למיניהם באמת עומדים במבחן? או שאולי הם רק גורמים לנו להעלות עוד כמה קילוגרמים?
אור גץ
|
יש לי שאלה1 |
פורסם 13:03 30.07.08