החגים... חלקנו נסבול קרובים שאנחנו לא מסוגלים לסבול, חלקנו נאכל מאכלי עדות בהם לא היינו נוגעים בימים רגילים, חלקנו נכבוש כל חלקה טובה של טבע בטיולים... וחלקנו נתיישב מול הטלוויזיה ונפתח בסבב מרתוני! אבל מה כדאי לראות?
בדיוק לימים כאלה נוצר רעיון המארז: עונה שלמה של סדרה שאפשר לראות ברצף. שתי דוגמאות מובחרות, שתיהן של גאון הקומדיה הבריטי ריקי ג'רוויס.
"המשרד": יצירת מופת מופרעת שנוצרה ע"י ג'רוויס ושותפו לכתיבה ולבימוי סטיבן מרצ'נט עבור הבי.בי.סי בשנת 2001. הסדרה, שכבר הפכה לקלאסיקה טלוויזיונית ואף זכתה לעיבוד אמריקאי מצליח בזכות עצמו, עוקבת באופן כאילו-תיעודי אחרי עובדי משרד ההנהלה של חברה לייצור מוצרי נייר בעיירה בריטית, חבורה עלובה בהחלט של בני אנוש שמונהגת ע"י הבוס הפאתטי ביותר בהיסטוריה האנושית - ודמות שבאמת חייבים לראות כדי להאמין: דיוויד ברנט, המגולם ע"י ג'רוויס עצמו. מדובר על קומדיה של מבוכה- אתה, הצופה, אינך יודע אם לבכות או לצחוק מהמעללים המחרידים של ברנט, והתוצאה מטלטלת לפעמים באי-הנוחות שהיא מעוררת. רק בפרק הספיישל בן השעה שסוגר את הסדרה זוכה הצופה למעט נחת ואפילו רומנטיקה, באחד מהסופים המרגשים ביותר של סדרת טלוויזיה בכל הזמנים. אין מה לומר- זה לא לכולם, וסוג ההומור לא דומה לשום דבר אחר שראיתם, אבל מי שנתפס לזה לא ישכח את זה לעולם.
אחרי הצלחת "המשרד" קיבל ג'רוויס את הגב והכסף לעשות משהו שאפתני יותר, וכך נוצרה "ניצבים", שכמו "המשרד" מונה 2 עונות בלבד (6 פרקים בכל עונה). הסדרה עוסקת באנדי מילמן - גם הוא בגילומו של ג'רוויס - העובד כניצב ממורמר בסרטים וחולם על קריירה משלו במשחק או כתיבה. יחד עם ידידה טובה ומרחפת, שעובדת כמוהו כניצבת, והסוכן המופרע לחלוטין שלו(אותו משחק סטיבן מרצ'נט), עובר אנדי תהפוכות שונות וגם פוגש כמה סטארים ענקיים(סמואל ל. ג'קסון, קייט ווינסלט, בן סטילר, רוברט דה נירו, דיוויד בואי ועוד). מדובר בסדרה מבריקה בהחלט, ופשוט קורע לראות את הכוכבים ההוליוודיים הגדולים עושים צחוק מעצמם.
עשו לעצמכם טובה, אם אתם תקועים בבית יום-יומיים בגלל החגים או שפשוט בא לכם לצאת חופש קטן מול הטלוויזיה, תשיגו אחת מ-2 הסדרות הללו. מומלץ בחום.