שעה לפני שהמהומה על הזכייה החלה, זה עוד היה סתם בוקר וסתם צלצול של טלפון. "בהיתי בחדר, ישבתי וחשבתי 20 דקות, צלצלתי לאישתי ואמרתי לה שזכיתי בנובל ושלא תספר לאף אחד" מספר פרופסור דן שכטמן. "חשבתי שאני מבין פחות או יותר מה הולך לקרות אבל הייתי מה זה רחוק, סיפור אחר לגמרי" מוסיף. מבט חטוף בגוגל קלנדר שלו, חושף את האמת ששכטמן לא חזר לחייו הקודמים.
ממהנדס לאמן
דן שכטמן נולד בשנת 1941 ליצחק ולנתניה, בעלי בית דפוס, וגדל בפתח תקווה. בשנת 1962 החל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון. במהלך לימודיו נישא לציפורה, היום פרופסורית לחינוך באוניברסיטת חיפה. לזוג ארבעה ילדים ותשעה נכדים. בשנת 1966 הוסמך כמהנדס והוצע לו לעבוד כמציב תמרורים בכביש. הוא התאכזב, ויתר ובלית ברירה חזר לטכניון. בשנת 1972 הוסמך כד"ר להנדסת חומרים. כשאשתו למדה בלילות, ניצל שכטמן את השעות המתות כדי להכין לה הפתעות. "מצאתי חוגים למלאכת יד ועשיתי קורס בליטוש אבנים, אז אמרתי נעשה תכשיטים. בבת אחת נחתתי מלהיות מהנדס ללהיות יותר אמן שלוקח את הזמן שלו ועובד לאט ומדויק" מספר שכטמן.
המדען הצעיר נסע לארצות הברית כדי לחקור מבנה של גבישים. בשנת 1982 גילה שכטמן את החומר החדש שנקרא "גבישים קוואזי מחזוריים". "במשך 70 שנה מ-1912 עד 1982, חשבו כולם שכל הגבישים בעולם מסודרים ומחזוריים" מספר פרופ' שכטמן. "מצאתי גבישים שהם מסודרים ולא מחזוריים, וזה הביא להגדרה חדשה של גביש, ולשינוי בפרדיגמה שהייתה מקובלת עד אז" מוסיף.
בסוף הוא השתכנע שהתגלית שלו "קוואזי גבישים", כלומר גבישים למחצה, היא אמיתית אבל עמיתיו ממש לא. שכטמן הפך למדען מוקצה ונלעג, מדענים גדולים ממנו אמרו אז "אין קוואזי גבישים אבל יש קוואזי מדענים". התיאוריה של שכטמן גברה לבסוף על מתחריה והוא נכנס לפנתיאון המכובד בעולם, ולרשימה הישראלית המתארכת של זוכי נובל מהשנים האחרונות.
"איכות המורים לא מספיק טובה"
"אומרים שבישראל יש 10 נובליסטים לקבוצה של 7 מיליון, אבל יש בערך פי 10 יותר נובליסטים יהודים בארצות חוץ מאשר בישראל. יותר קל לקבל שם פרס נובל מאשר פה. וגם אנחנו באים לעשות את שלנו במעדות שלהם" מסכם פרופסור דן שכטמן
>> "אנחנו חייבים לנחות על הירח"
אנשים, ראשון-שלישי בשעה 18:50